שומת ארנונה רטרואקטיבית וגבייה של המיסים

עוד טען מנהל הארנונה, כי טענות בנוגע לחיוב רטרואקטיבי אינן במסגרת סמכותו, אולם לשם הזהירות פירט כי ניתן לשלוח שומת ארנונה רטרואקטיבית המתקנת את השומה המקורית, כשמדובר על גודל שונה של נכס ולאור האנטרס הצבורי בגביית מס אמת וכי חיוב באותה שנת מס אינו חיוב רטרואקטיבי.

לשיטתה, המקרה של המבקשת הוא מקרה פרטני הקשור למיתחם מסוים ומוגדר, כאשר בעקבות הסכם הפשרה ולאור מורכבות חישוב חלקו של כל מחזיק, בעיות טכניות ובקורת של מס' גורמים, בוצעו התיקון והחיוב לשנים 2011-2014 בעיכוב ורק במחצית שנת 2014.

...

אין בידי לקבלת את טענות העירייה.

גם לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בעניין סולריס: "נראה, לכאורה, כי הכספים אותם גבתה העירייה בעקבות חיוב גורף בתשלום רטרואקטיבי של ארנונה שהטילה על כל מי ששומתו תוקנה, נגבו על ידה שלא כדין. בנסיבות אלו ולצורך אישור התובענה כייצוגית, אין צורך לבחון באופן פרטני האם הייתה או לא הייתה הצדקה לחייב כל אחד מחברי הקבוצה באופן רטרואקטיבי, ודי לכאורה במסקנה כי הוטלו על חברי הקבוצה חיובים רטרואקטיביים מבלי שנבחנו ההצדקות לכך, על מנת לקבוע כי חויבו שלא כדין. מסקנה זו יש בה משום מענה גם לטענת העירייה לפיה המשיבה נעדרת עילת תביעה אישית, שכן אי החוקיות שבה נגועה, לכאורה, דרישת התשלום הרטרואקטיבית שנשלחה אליה אינה תלויה בשאלה האם יש או אין הצדקה לחייבה בתשלום רטרואקטיבי, אלא בעובדה ששאלה זו כלל לא נבחנה על ידי העירייה קודם למשלוח הדרישה" (פס' 9).

סוף דבר אני מאשר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

המבקש מגדיר את חברי הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג כ"כלל משלמי הארנונה הכללית לעריית חולון מהם גבתה עריית חולון תשלומי חובה במשך 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה וששלמו תשלומי יתר בצורה של גביית "ריבית מיצטברת " ו/או תשלום בתקופת 30 ימי החסד ו/או שנאלצו לשלם ריבית פיגורים גבוהה בשל שהוי שניגרם על ידי עריית חולון במשלוח הודעות חיוב ו/או אשר נגבתה מהם ריבית פיגורים שחושבה לפני המועד בו חל המועד לתשלום ע"פ צו הארנונה ועד למועד בו חל צו הארנונה".

רשויות מקומיות רבות חדלו מגביית ריבית בשיטת ריבית מיצטברת , דבר המהוה הודאת בעל דין לגבי אי חוקיותה של שיטה זו. לא ניתן לקבל את טענת המשיבה לקיומם של "פגמים מטיבים", המקזזים לכאורה כל נזק פוטנציאלי שיכול להגרם לנישומים כתוצאה מהשתת ריבית מיצטברת , שכן למעשה מדובר בשומת ארנונה רטרואקטיבית; אין הוכחה כי מדובר ב"הטבות" עבור הנישומים; המשיבה אינה יכולה לקבוע את מדיניותה כרצונה ללא היתחשבות בחוק, כך ש"הפגמים המטיבים" בשיטת הגבייה שלה – אם אלה קיימים כל עיקר – אינם יכולים להסיר את אי-החוקיות מעל חיוב בריבית מיצטברת .

...

גם מטעם זה אין מקום לניהול תובענה ייצוגית ברכיב זה. אני דוחה את בקשת האישור בהקשר לעילה של גביית ריבית פיגורים מוקדמת מדי אי חוקיות הנעוצה במועד חישוב ריבית הפיגורים הטענה היא שהעירייה מחשבת את תקופת ריבית הפיגורים מן היום הראשון לחודש שכלפיו מתייחסת הדרישה ולא מן המועד שנקבע לשילומו של החוב [לשם המחשה.

לפיכך אין צורך שאדון ביתר הטענות והמענות ברכיב זה. בקשת האישור ברכיב זה נדחית שיהוי בגביית חובות קטנים ברכיב זה המבקש מלין נגד מדיניות המשיבה (שאינה מוכחשת על ידה) שלא לנקוט בהליכי גבייה אקטיביים של חובות פיגורים בסכומים נמוכים.

אני דוחה את בקשת האישור ברכיב של השהיית הטיפול בחובות קטנים התוצאה אני מאשר את הבקשה לתובענה ייצוגית בעילה של גביית ריבית דריבית שלא כדין בסכום של כ-3.855 מיליון ש"ח אני דוחה את בקשת האישור ביתר רכיביה הנתבעת תשלם למבקש סך 20,000 ש"ח הוצאות וכן 40,000 ש"ח שכ"ט עו"ד בצירוף מע"ם כדין.

באשר לחיוב הרטרואקטיבי טען המשיב כי המדובר בתיקון טעות שהייתה בידיעתה של המערערת שלא דיווחה עליה למשיב וכי המטרה של גביית מס אמת מצדיקה את החיוב הרטרואקטיבי.

עוד הוסיפה הוועדה וקבעה בהחלטתה שבעניין זה יש להעדיף את האנטרס הצבורי לגביית מס אמת על פני אינטרס ההסתמכות של המערערת כאשר התשלום הרטרואקטיבי לשנת 2015 מהוה פגיעה פחותה לאין שיעור ביחס לפגיעה הכרוכה בתיקון שומות לשנים קודמות.

האם מדובר בחיוב רטרואקטיבי המשיב טען בסיכומיו שיש לדחות טענות המערערת ביחס ל"חיוב רטרואקטיבי", גם מן הטעם ששומת הארנונה נשלחה למערערת חודשים ספורים לאחר תחילת שנת 2015, בעוד שתוספת השטחים בנכס, נעשתה תקופה ארוכה קודם לכן.

...

התוצאה היא שדין הערעור להתקבל.

הערעור מתקבל אפוא.

המשיב ישלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

גם מטעמים של אחידות הדין, טוענת הרשות כי יש לבטל את דרישת התשלום הרטרואקטיבית, תוך שהציגה רשימת אסמכתות למקרים בהם בוטלה הטלה למפרע של מיסי ארנונה על גופים פטורים מתשלום.

הפלוגתות שבמחלוקת זכאות לפטור – האם הפעילות שהתקיימה בתחומי הרשות מוחרגים מגדר הפטור המוענק לרשות בהיותה גן לאומי? בהעדר פטור מחיובי ארנונה, האם ניתן לחייב הרשות בתשלום רטרואקטיבי, החל משנת 2001? דיון והכרעה כידוע, הראציונאל העומד בבסיס גביית מיסי ארנונה הנו "גביית תשלום ממי שמשתמש בפועל בקרקע שבתחום שיפוט הרשות המקומית ובשימושו זה מונע הוא מאחרים לעשות כן..." (ע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נד(2) 433, 448 (2000)).

לגופם של דברים, לאור המדיניות שלא להתיר דרך כלל תיקון שומת ארנונה למפרע, ולאור השיקולים השונים, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן אין הצדקה לחייב את הרשות באופן רטרואקטיבי בתשלום מיסי ארנונה החל משנת 2001, אלא רק החל משנת 2007, המועד בו הציגה לראשונה המועצה האזורית לרשות את דרישתה לתשלום, וזאת אף מבלי להדרש לשאלה אם הוכחו שימושים מסחריים בשטח הגן הלאומי באותם שנים.

...

בהינתן שכך, הנני קובעת כי יש לחייב את הרשות בתשלום מיסי ארנונה החל משנת 2007, השנה בה נשלחה דרישת התשלום הראשונה, והודע לרשות על שלילת הפטור.

לסיכום הדברים, נמצא כי הפעילות אשר התירה הרשות לקיים בגן הלאומי איננה נכללת בפטור המוענק לה על פי חוק הגנים הלאומיים, וכי לא הוכח עובדתית שהפעילות הפרטית התקיימה בהיקף שולי, עד כי היא נטמעה בפעילות המיועדת לכלל ציבור המבקרים בגן הלאומי.

בנסיבות אלה, אין להיעתר לבקשת הרשות ולהצהיר כי היא זכאית לפטור ממיסי ארנונה בגין השימוש המסחרי שנעשה בשטחו של הגן הלאומי.

בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מיתקדמת בע"מ נ' עריית טירת כרמל, פ"ד נו (2) 773, נפסק - "רשות מקומית השוקלת לשנות באופן רטרואקטיבי את חיובי הארנונה חייבת להביא בחשבון, לצד האנטרס הצבורי בגביית מס אמת, גם את האנטרס של הפרט. עם השיקולים שיבואו בחשבון בקבלת ההחלטה ניתן למנות את משך הזמן שלגביו מבוצעת התחולה הרטרואקטיבית, מידת ההסתמכות מצד האזרח ומידת היעילות והצדק שבחיוב למפרע. חשיבות לא מבוטלת נודעת גם לשאלה אם קיימת כיום אפשרות לברר את העובדות לאשורן ואם הטעות נגרמה בשל הטעה מצד האזרח. לדעתי, ככלל, רק במקרים מיוחדים יש הצדקה לערוך שינוי רטרואקטיבי של חיוב ארנונה. מן הראוי ששומת הארנונה תהיה קבועה ויציבה בהקדם האפשרי. עיון בפסיקה מלמד כי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין איסור גורף חל על תיקון למפרע של חיובי ארנונה. כך, למשל, בנסיבות שנידונו בפרשת מקורות נתן בית-המשפט משקל מכריע לאנטרס ההסתמכות של חברת מקורות, אשר במשך עשרות שנים הניחה כי אינה חייבת בתשלום ארנונה. ואילו במקרה אחר התיר בית-המשפט לעריית ירושלים לתקן למפרע רישום של זהות המחזיק בנכס לאחר שהתברר כי לא נגרם עוות וכי הרישום המתוקן תואם את המצב העובדתי האמתי ששרר במהלך השנים... " (פס' 22 לפסק דינו של כבוד השופט אנגלרד).

לסיכום עניין זה, ומהטעמים לעיל, אני סבורה כי פרק הזמן הנ"ל אשר נקבע על ידי, שאינו קצר אך רחוק מאישורה של גבייה רטרואקטיבית לאורך התקופה הנתבעת במלואה, מגשים באופן נאות את הצורך לאזן כראוי בין האנטרס הצבורי, מהצד האחד, ובין אינטרס ההסתמכות של הפרט, מהצד השני, וזאת על יסוד נסיבות המקרה, העובדות והטענות שהוכחו בראיות מספקות, ואלו שלא הוכחו באופן מספק.

...

משכך אני סבורה, כי בירור והכרעה בטענות אלו נדרשים במסגרת הליך זה וכי אין בתלונה האמורה, שהוגשה לאחר הגשת התביעה, ולא נודע גורלה, משום מחסום בעניין זה. ריבית התובעת ערכה את תחשיב הריבית על פי "ריבית החשב הכללי" ו- "ריבית פיגורים החשב הכללי", כנזכר בסעיף 1 לכללי אמות המידה.

סיכום בהתאם לכלל הקביעות לעיל, מתקבלת התביעה כנגד הנתבעת 1 בלבד, וזאת באופן חלקי, כדלקמן: 135.1.

התביעה נגד הנתבעים 5-2 נדחית.