ביום 15.12.2021 הצהיר העורר כי אין בידו להציע חלופה נוספת, הסכים למעצרו עד תום ההליכים ובקש לשמור על זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר אם תימצא חלופה נוספת.
לבסוף, טוען העורר כי מקום החלופה הוא מקום מוכר, ידוע ומאושר על ידי בתי משפט שונים, וכי החלופה המוצעת עונה על הצורך להרחיק את העורר מסביבתו הטבעית ומספקת פקוח עליו על ידי גורמים חצוניים שאינם מחוייבים לו. בהקשר זה, הפנה העורר למספר החלטות שיפוטיות בהן שוחררו נאשמים לחלופת מעצר במסגרת עמותת "איכפת".
מנגד, המדינה סומכת את ידיה על החלטתו של בית משפט קמא ועל נימוקיה.
בחינה כאמור מתחייבת לנוכח עברו של העורר שהנו נקי מהרשעות; לנוכח עקרון השויון בין הנאשמים אשר עומדים לדין יחדיו בגין אותה פרשה; לאור החובה להבטיח לנאשם שטרם הורשע בדינו הגנה מרבית על חירותו בכפוף לצרכי ההליך הפלילי (ראו: סעיף 1(ב) לחוק המעצרים); וכן לאור עמדתו של בית משפט קמא עצמו, שכאמור הביע דיעה כי דינו של העורר אינו בהכרח להיעצר עד לתום ההליכים.
...
לטענת העורר, שגה בית המשפט בהסתמכו על תסקיר שירות המבחן ממנו עלה שלעורר קושי בקבלת סמכות ובציות למציבי גבולות, שכן שירות המבחן הסתמך בהתרשמותו זאת על כך שהעורר נשר ממכינה ולא הסתדר במגורים משותפים עם אביו – דבר שלטענת העורר הוא טבעי לגילו ואינו מוביל למסקנה שהסיק שירות המבחן.
סבורני כי בנסיבות המקרה דנן מן הראוי לבחון את האפשרות לשחרר את העורר למסגרת של עמותת "אכפת" בתנאים של מעצר בית מלא, איסור יציאה מן הארץ, הפקדת דרכון, הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בסך של 30,000 ש"ח, הפקדת ערבות צד ג' בסך של 30,000 ש"ח, ובתנאים מגבילים נוספים אשר ייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.
כאפשרות חלופית, סבורני כי מן הראוי לבחון את העברתו של העורר למעצר באזוק אלקטרוני בבית אביו עם הוספת מפקח שאינו בן משפחה של העורר – וגם זאת בתנאים של מעצר בית מלא, איסור יציאה מן הארץ, הפקדת דרכון, הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בסך של 30,000 ש"ח, הפקדת ערבות צד ג' בסך של 30,000 ש"ח, ובתנאים מגבילים נוספים אשר ייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.
הערר מתקבל אפוא, והתיק חוזר לבית המשפט המחוזי חיפה לבחינת החלופות כאמור לעיל – זאת, מבלי לטעת שום ציפיות אצל העורר.
