מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

שווי הבדיקה ומימוש שיעבוד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, אילו אכן היה מממש הבנק את השיעבוד על הקרקע באותו המועד, ספק אם אכן ניתן היה לקבל תמורתה את השווי שצוין.
הנתבעים טענו בסיכומיהם כי "היה צורך להגיע לסיכום בדבר כמות מניות לידמס אשר תשועבד לטובת השותפויות כבטוחה בגין השקעת בנסקו. לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים סוכם כי לידר אינטרנשיונאל [הנתבעת 4 – ר.ר.] תשעבד לטובת השותפויות 30% ממניותיה בלידמס. ההחלטה בעיניין זה התקבלה על ידי כנף חו"ל [הנתבעת 1 – ר.ר.], במסגרת סמכויותיה כשותף כללי... ולאחר שערכה בדיקות בדבר שוויה של הבטוחה האמורה, ובכלל זה בדיקות הנוגעות לגובה ההון העצמי של לידמס והנכסים הנוספים אשר הוחזקו על ידה" (פסקה 45 לסיכומי הנתבעים).
...
לסיכום נקודה זו – החלטת דירקטוריון השותף הכללי לשעבד אחוז קטן מזה שהובטח לתובעים היתה החלטה בניגוד עניינים.
הנתבעים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו כי מדובר בהחלטה שהיתה – במועד קבלתה – לטובת השותפות והשותפים המוגבלים בה. יחד עם זאת, לא הוכח כי ההחלטה גרמה נזק לתובעים ולכן דינה של הטענה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

אולם גם בהקשר זה התרשלו הנתבעים כאשר לא טרחו כלל לבדוק את שוויה של הקרקע ששועבדה כאמור, למרות שעל פני הדברים המדובר בבטוחה בעייתית, עם קשיים במימושה, עקב מיקומה ומוגבלות השמוש בה לאור מספר השותפים בבעלות עליה.
...
בהינתן כל האמור, סבור אני כי בנסיבות העניין שלפנינו, ועל פי הראיות שהוכחו בפניי, ראוי להטיל על צדדי ג' לגביהם קיבלתי את הודעת צד ג', רשלנות תורמת, ביחד ולחוד, בשיעור של 20%.
להדגיש כאן, כי החלטתי הקודמת לפיה הטלתי על התובעים אחריות בשיעור של 20% בשל כך שהתובעים לא פעלו ולא נקטו בצעדים הראויים לשם הקטנת חובו של מקלדה במסגרת הליכי הגבייה, אין בה כדי לפגוע או לגרוע מאשמם התורם של צדדי ג' בשיעור של 20% באשר ליצירת חובות של מקלדה והגדלתו.
נוכח המסקנה לה הגעתי ומאחר והתביעה הוגשה על סכום מופרז של כ-5 מיליון ₪ (בסיכומים הופחת לסכום של כארבעה מיליון ₪) והסכום שחוייבו בו הנתבעים עומד בסופו של יום על כ- 10% מסכום התביעה, ולאור הליך ההוכחות הארוך והמייגע, הגעתי לכלל מסקנה כי אין צו להוצאות הן בתביעה העיקרית והן בהודעת צד ג', וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מאזן הנוחות – המבקש טען שחובו עומד על כמיליון ₪ בעוד מימוש השעבודים יביא למימוש של יותר מ- 3 מיליון ₪, על כן הנזק שייגרם לו שיוותר ללא עדר ומכסות חלב בנסיבות כאלה עולה על ניזקי המשיבה.
המבקש לא פעל כנגד ההליכים בהוצל"פ ושם כבר ביצע ב"כ המשיבה הליכים רבים באישור ראש ההוצאה לפועל לרבות מינוי בעל תפקיד וחברת שמירה על מנת שפרות לא תוצאנה מהרפת, וכן היתקשרות עם שמאי חקלאי להערכת שווי העידר, ביצוע בדיקות דם לעדר בעלות של כ-8,000 ₪, פירסום מודעה למכירת העידר, ביקורים עם מתעניינים בעדר.
...
אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, נוכח החוב למשיבה כמו גם הליכי הכינוס שבוצעו כמפורט להלן, וכן נוכח ההלכה כי יש שיקולים מיוחדים במתן צו מניעה למימוש משכון: " לעובדה שבמקרה דידן עוסקים אנו במימוש משכון נודעת חשיבות רבה, שכן ייחודו של מנגנון המשכון הוא במתן אפשרות לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות (ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה שישית, 2005) 442). יתר על כן, עיכוב במימוש הנכס עלול לגרום למבקש נזק באופן שייגרעו סיכוייו להיפרע הימנו, גם אם בסופו של יום תידחה תביעת המשיב ויורשה המימוש (רע"א 4075/99 קצירי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם) (השופט – כתארו אז – מצא); ראו גם בר אופיר, בעמ' 450). במצב דברים זה ייפגע הן האינטרס לגביית חוב מהירה והן אינטרס המבקש להגנה על קניינו" (רע"א 4327/06 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' שרביט (21.9.06).
שיהוי – אני סבורה כי בנסיבות העניין שלפניי המבקש אכן נקט שיהוי בהגשת הבקשה הכל כמפורט בסעיף 37 ואילך לתצהיר המשיבה.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתשקיף פורטו גורמי סיכון על תחום פעילותה של חברת הבת, ובפרט: חוסר יכולת לפרוע את תשלומי קרן ההלוואות בשל שינויים מאקרו כלכליים; אחוזי הפרה גבוהים יחסית של הלווים; הסתמכות על הערכות שווי חיצוניות לקביעת שווי הנכס; אי מכירת הנכס בהליכי מימוש על ידי חברת הבת; העדר יכולת של חברת הבת לחזור ללווה (נון ריקורס) במקרי הפרה; סיכון בשעבודים בדרגה שנייה; השלכות חקיקת פשיטות רגל על הליכי המימוש; תלות בחברת הניהול; פרעון מוקדם של ההלוואות בתחום הפעילות; סכוני ריבית; וסכוני שער חליפין.
כמו שאמרתי, אנחנו זיהינו את הסיכון העקרי בשווי של האגרות ולכן התעמקנו והתמקדנו בנושא הבדיקה של הערכות השווי, של הערכות השווי, אבל לא התמקדתם בבדיקה של שעבודים, לא התמקדתם בבדיקה של title reports, בדברים האלה לא התמקדתם? אם אין חשד לתרמית אז עושים בדיקה כזאת ביום הראשון שההלוואה ניתנת, בודקים את השיעבוד ולא בודקים את זה כל תאריך מאזן.
...
בנסיבות אלה, אף אם הדוחות הכספיים אליהם צורפו חוות דעת וסקירות המבקר כללו פרטים שאינם נכונים - אין בכך כדי להוביל למסקנה שחוות דעת או סקירות מבקר חברת האם, בהסתמכו על עבודת מבקרי חברת הבת, באופן שהוסבר בהן מפורשות - כללו או היוו פרט מטעה.
משלא נמצאו פרטים מטעים בחוות הדעת והסקירות אליהם התייחסו המבקשים, אינני נדרש להתייחס ליתר טענות הצדדים בעניין עילה זו. סיכום לאור כל האמור לעיל, המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיהם, ודין בקשות האישור להידחות.
סוף דבר בקשות האישור נדחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הכרעה: כאמור מדובר בבקשה לאכיפת שיעבודים לפי הוראות סעיף 194 לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג – 1983 (להלן :"פקודת החברות").זו לשון הסעיף: "מקום שאיגרות חוב מובטחות בשיעבוד צף, בשיעבוד הון שטרם נידרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם ניפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השיעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם". ככלל, במימוש בטוחות שניתנו ע"י בנק מלווה/בעל השעבוד לפי סעיף 194 לפקודת החברות, על בית המשפט לבחון – ראשית האם קיים חוב; שנית, האם התמלאו איגרת החוב המצדיקים את מימוש השעבוד; שלישית, בכפוף לתוצאות הבדיקות הללו, האם החברה שנכסיה שועבדו מעלה טענות הגנה כלשהן היוצרות ספק ממשי בצורך לממש את השעבוד; ראו גם דברי כבוד השופט (בדימוס) הנשיא (כתוארו אז) איתן אורנשטיין ב- פר"ק 42633-12-17 בנק הפועלים נ' יורוקום תיקשורת בע"מ ותיקים מאוחדים (ניתן ביום 22.4.2018, פורסם בנבו): "ההלכה:
השני, שעה שקיים חשש שהחברה תתקשה בפרעון חובותיה אפילו טרם הופר הסכם ההלוואה; כך כאשר נשקפת סכנה לשווי הבטוחה או שחיקתה, כאשר ניתן נגד החברה פסק דין, צו פירוק, כשפעילות החברה הופסקה או כשזו מבצעת דיספוזיציות בנכסיה בנגוד לתנאי אגרת החוב.
...
למרות הסכסוך בין יובל סמיט לבין גאראת שוכנעתי, כי לגאראת יש את האיתנות הכספית והמקצועית להוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל וכי היא עושה את הצעדים הנכונים לכך.
גאראת היא חברה מבוססת בעלת רקורד מוכח בהקמת פרוייקטים של תמ"א. מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי למרות שהתנאים הפורמאליים למימוש השעבודים לכאורה התקיימו – קיומו של חוב ותנאי אגרות החוב – הרי גאראת הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולסתור את בקשת הבנק.
סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה למימוש השעבודים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו