הנאשמים, בדווי והאחר עקבו אחרי המתלונן במשך מספר דקות משכונת שייח' ג'ראח עד לצומת הסמוך לגבעה הצרפתית (להלן: "המקום").
במעשיהם האמורים לעיל, סייעו הנאשמים לגנוב דבר, ובשעת מעשה או תכפוף לפניו או לאחריו סייעו לבצע מעשה אלימות באדם, כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלם או כדי למנוע היתנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, כשהמבצעים העקריים מזויינים בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, כשהם בחבורה, ושבשעת חשוד או בתכוף לפניו המבצעים העקריים היכו והשתמשו באלימות כלפי גופו של אדם.
תסקיר שירות המבחן- נאשם 1
מתסקיר שירות המבחן בעיניינו של נאשם 1 עולה, כי הוא בן 25, בן יחיד משותף להוריו הגרושים, מאורס, אשר טרם מעצרו התגורר לסירוגין בבית אביו ובבית אמו המתגוררים באותו ביניין, בשכונת שייח' ג'ארח בירושלים.
על רקע זה הודגש בפסיקה הצורך בענישה ההולמת חומרה זו.
בית משפט העליון עמד לא אחת על החומרה היתרה שבעבירת השוד, וזאת בפרט כאשר היא מתבצעת במרחב הצבורי, דבר אשר פוגע הן בתחושת הבטחון של הקורבן, והן בתחושת הבטחון הכללית של הציבור, אשר ציפייתו הבסיסית היא, כי יוכל להתנהל בבטחון וללא אימה ברחובה של עיר (ראו למשל: ע"פ 4125/14 חרב נ' מדינת ישראל (6.1.15)).
...
נזק נוסף שנגרם הוא גניבת 200,000 ₪ (סכום זה הוחזר בסופו של דבר), כאשר פוטנציאל הנזק עמד על גניבת עוד 400,000 ₪.
סופו של דבר, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו, והומלץ לגורמי שב"ס לבחון תוכניות שיקום בעבורו.
סופו של דבר, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו, והומלץ על ענישה מוחשית ומציבת גבול ועל פיצוי נפגע העבירה.
