כתב האישום
על פי המתואר בכתב האישום, ביום 14.10.2009, קשר המשיב, שהוא קטין, קשר עם אדם בשם אמיר מקלדה (להלן: אמיר) לשדוד חנות דרג סטור, הנקראת "טלסטור", הנמצאת בחיפה.
בנוסף לקופה, שכללה סך של 837 ש"ח, נטלו אמיר והמשיב מהחנות שני בקבוקי וודקה מסוג "פינלנדיה".
בגין מעשים אלה הואשם המשיב בבצוע בצוותא של עבירת שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובקשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
כן טענה המערערת שקביעתו של בית המשפט לפיה המשיב "נגרר" אחרי שותפו לעבירה אינה תואמת את הממצאים העובדתיים שנקבעו בהכרעת הדין, מהם עולה כי המשיב נקט יוזמה בבצוע העבירות, ומכל מקום – גם אם קיים הבדל במעורבותם של השניים – הרי שאמיר הודה במעשים בעוד המשיב בחר לנהל הוכחות וגם כעת מתקשה לקחת אחריות על מעשיו.
על פי היתרשמות השרות הטלת עונש מאסר בפועל עשויה לקטוע את רצף החיים הבוגרים והנורמטיביים של המשיב.
...
ואולם, החלטנו בכל זאת בסופו של יום שלא להתערב בגזר הדין שהוטל על המשיב.
ואולם – אמיר מבוגר מהמשיב ב-10 שנים, ולמרות הפער שייווצר ונוכח המתואר בתסקיר העדכני, החלטנו לא למצות את הדין עם המשיב, לשים את הדגש על שיקולי השיקום ולא להיעתר לערעור המדינה, מתוך תקווה שהמשיב אכן למד את לקחו.
סוף דבר: אנו תקווה כי המשיב, בסיוע שירות המבחן, ימשיך באפיק השיקום שניתן לו. ערעור המדינה נדחה.
