שוד דוכן פיס עונש מאסר ממושך

מעשיו של המשיב מקימים עילת מעצר, לנוכח מהות המעשה והעובדה כי לחובתו הרשעות קודמות רבות בגין עבירות שוד; אלימות; סמים; הפרת הוראה חוקית; החזקת סכין ועוד, בגינן אף ריצה עונשי מאסר ממושכים.

המשיב שלל את הטענה לפיה פרץ לדוכן מיפעל הפיס בבית שאן, וכאשר מוצגת לו ראיית ה - DNA והוא התבקש ליתן לכך הסבר, השיב: "אין לי מושג". לשאלה האם ברשותו מכשיר טלפון נייד שמספרו 050-8157340, השיב שייתכן שזה המספר הישן שלו.

...

לכן, אני קובע כי קיימות בשלב זה של ההליך ראיות לכאורה, אשר יכול ויהא בהן כדי לבסס הרשעת המשיב בתיק העיקרי.

אכן, בנסיבות שכאלה נדרש משנה זהירות שמא ישהה אדם במעצר תקופה ממושכת ולאחר מכן יסתבר כי לא היה די בראיה זו. בבש"פ 5837/00 חטואל יצחק נ' מדינת ישראל (מיום 28.8.2000), התייחסה כב' השופטת (כתוארה אז) ד' בייניש, לסיטואציה דומה ושם ציינה: " לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שבתיק הגעתי למסקנה, כי דין הערר להדחות. מקובל עלי, כי גם מקום שיש ראיות לכאורה, יש לתת את הדעת ליחס בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חרות הנאשם. ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד-משמעיות יותר, כך גדלים הסיכויים, שבהתקיים שאר התנאים המקימים עילת מעצר, לא יורה בית המשפט על חלופת מעצר; וגם ההיפך הוא נכון - מקום שבחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, הדבר מהווה שיקול לכך שבית המשפט יעדיף חלופת מעצר על פני מעצר, גם בהתקיים כל התנאים למעצר. בעניינו של העורר, השופט המחוזי המלומד בחן את חומרת הראיות וסבר כי יש בחומר החקירה ראיות הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו. בהתחשב בכך, ובהתחשב בעובדה שקיימת חזקת מסוכנות בעבירה בגינה הועמד לדין העורר (ראו סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו – 1996), קבע בית המשפט כי קמה עילת מעצר נגד העורר." סבורני כי סוג הראיה, ההסתברות האפסית לשגיאה בפיענוחה ובעיקר מיקומה (בתוך העסק, ולמרגלות שברי החלון המנופץ), בצירוף מחקר התקשורת המלמד כי המשיב לא מסר גרסת אמת בחקירתו בנוגע למקום הימצאו ביום האירוע, מעניקים לראיה זו משקל משמעותי, בהתחשב בשלב מקדמי ולכאורי זה של ההליך.

בשולי הדברים אציין, כי על משטרת ישראל ליישם החלטתי לפיה יש לתעד חבלות על גופו של המשיב ולהעביר תלונתו למח"ש, באם הדבר לא נעשה עד כה. לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

השוד נשוא האישום בוצע על-ידי שלושה המערערים ביום 19.11.2002 בתחנת מיפעל הפיס בשדרות ירושלים 118 ביפו.

המערער 1, מוחמד חטאב, הביע רצון להשתקם בציינו כי למד את לקחו וכי מאסר ממושך עלול לגרום לו לסגל דפוסי היתנהגות עבריינים, שהיו זרים לו עד כה. תסקיר שרות המבחן המעודכן, שהוגש לנו לקראת הדיון בעירעור אינו כולל המלצה כלשהיא לעניין עונשו של המערער 1, אך מצוין בו כי נוכח הרצון שהוא מבטא לבניית תוכנית שקום ייבדק נושא זה לקראת וועדת השחרורים בעיניינו.

...

סופו של דבר - לא מצאנו טעם מבורר להתערב בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי במקרה דנן, להוציא היענות לבקשתו של המערער 2, אחמד אבו חליפא לדחיית תשלום הקנס, בשל חוסר יכולתו לשלמו בעודו נתון במאסר.

בהקשר זה אנו מורים כי הקנס שהוטל עליו ישולם עם שחרורו מן המאסר, בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

בכפוף לכך הערעור נדחה.

]השופטת י' וילנר: ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (סגן הנשיא ב' שגיא) בת"פ 58771-08-21 מיום 10.5.2022, שבו נגזרו על המערער 5.5 שנות מאסר בפועל, עונשים נלווים, וכן פיצויים לנפגעים בסך כולל של 28,000 ש"ח. נגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שנערך עמו, ממנו עולה כי ביום 17.8.2021 שהה המערער בבני-ברק, בנגוד לצוו הרחקה.

המערער הבחין במתלוננת אשר זכתה בסכום של 5,005 ש"ח בהגרלה של מיפעל הפיס.

המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); כליאת שוא לפי סעיף 377 לחוק; שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א).

כאמור, אנו סבורים כי נסיבותיו המורכבות והמיוחדות של המערער, ובהן – מצבו הנפשי והאישיותי, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן ומחוות הדעת הפסיכיאטרית בעיניינו; התמודדותו עם מחלת הנפש שהביאה לאישפוזו מעת לעת, ואף לאישפוז כפוי ממושך של כ-10 חודשים; קשייו לאורך שנים לשמור על יציבות במישורים שונים; ויתר נסיבות חייו כמתואר בהרחבה בתסקירים – כל אלה מאירים באור מיוחד את נסיבות ביצוע העבירות ומצדיקים, כאמור, הקלה מסוימת בעונשו.

...

כאמור, אנו סבורים כי נסיבותיו המורכבות והמיוחדות של המערער, ובהן – מצבו הנפשי והאישיותי, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן ומחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו; התמודדותו עם מחלת הנפש שהביאה לאשפוזו מעת לעת, ואף לאשפוז כפוי ממושך של כ-10 חודשים; קשייו לאורך שנים לשמור על יציבות במישורים שונים; ויתר נסיבות חייו כמתואר בהרחבה בתסקירים – כל אלה מאירים באור מיוחד את נסיבות ביצוע העבירות ומצדיקים, כאמור, הקלה מסוימת בעונשו.

אשר על כן, אנו מורים על הפחתה של שישה חודשים מעונש המאסר בפועל שנגזר על המערער, כך שזה יעמוד על חמש שנים.

אשר לערעור על גובה הפיצויים למתלוננים – דין הערעור בענין זה להידחות על הסף בשל אי-צירוף המתלוננים כצד לערעור (ראו: רע"פ 9727/05 גליקסמן נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(2) 802, 815 וההפניות שם (2007)).

על פי האישום הראשון, בו הודה הנאשם ובגינו הורשע בעבירה של שוד, ביום 24.11.2022 סמוך לפני השעה 20:00 היתה ל.מ (להלן: "המתלוננת") בעבודתה, בדוכן של מיפעל הפיס, ברחוב ז'בוטינסקי בקרית מלאכי (להלן: "הדוכן").

נטען כי ההסדר כולל מאסר ממושך ההולם את העבירות החמורות שביצע הנאשם ובכלל זה תקיפת רופא.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט בע"פ 8314/03 רג'ח נ' מדינת ישראל (7.6.05): "... יצא הקול מבית המשפט ויילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשיהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח. וככל שייעצם מעשה האלימות כן תארך תקופת המאסר". עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, כמו גם עברו הפלילי, מלמדים על דפוסי היתנהגות עברייניים.

...

לאור האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 54 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות, ציינה כי מדובר בנאשם בגיר שהבין היטב את מעשיו והשלכותיהן, הוא המבצע העקרי לארוע שקדמו לו הכנה ותכנון, כאשר השוד בוצע בדוכן מיפעל הפיס, תוך שהנאשם הצטייד באקדח פלסטיק הנחזה להיראות כאקדח, עטה על פניו מסיכת קורונה ולבש סווטשרט עם ברדס, הוא נאבק במתלוננת שיעבדה במקום וניסה להמלט.

ב"כ הנאשם ביקש לתת משקל לעובדה שהנאשם עצור תקופה ארוכה מיום 17.02.23 ועד היום, ולהשלכות המאסר עליו ועל משפחתו, בדגש על כך כי מדובר במעצרו הממושך הראשון.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסרו, עבירה של שוד או ניסיון שוד או סיוע לשוד, או עבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש ויורשע בגינה.

...

אשר לגובה הפיצוי שייפסק לטובת המתלוננת, יובהר כי מדובר בפיצוי עונשי שאין בו כדי ללמד על גובה הנזק ועוגמת הנפש והכאב שנגרמו לה, וכל מטרתו הכרה סמלית בפגיעות שנגרמו לה. לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם  את העונשים הבאים: אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של  30 חודשים .

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של שוד או ניסיון שוד או סיוע לשוד, או עבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת גניבה או עבירת תקיפה לשם גניבה ויורשע בגינה.