נסיבות העבירה הן כי ביום 7.4.04, בשעות הבוקר, היתנפלו המערערים על המתלוננת בעת שהלכה ברחוב בתל-אביב, ושדדו ממנה ארנק ובו כ-2,500 דולר, 3,000 ₪, כרטיסי חיוג, דרכונים זרים ומסמכים נוספים.
מדובר בעבירת רכוש מסוג שוד, אשר היתה משולבת בתקיפה אלימה כלפי מתלוננת שהלכה לתומה ברחובה של עיר.
בעת מתן גזר הדין בידי הערכאה הדיונית, הצפי לשיקומו של מערער 1, נוכח רקעו הפלילי והפרת רשיון האסיר על ידו, היה פחות טוב מזה של מערער 2, ומכאן ניתן להבין את פער הענישה בין השניים, העומד על שנתיים מאסר בפועל.
...
במהלך הדיון בערעור, לבקשת המערערים ובהסכמת המדינה ושירות המבחן, החלטנו לדחות את המשך הדיון לתקופה מסוימת כדי לבחון את התנהגות המערערים במאסר, ובמיוחד את נכונותם לשיקום, בטרם נכריע בדין.
בראייה כוללת של הענישה בהליכים אלה, נראה לנו כי, אף שהעונשים שנגזרו על המערערים אינם קלים, הם מצויים במיתחם הענישה הסבירה, בהינתן חומרת העבירה ונסיבותיה, ובהתחשב בעברם הפלילי של המערערים ושאר הנתונים שהצבענו עליהם.
אנו מקבלים, איפוא, את ערעורו של מערער 1 וקובעים כי המאסר בפועל שהוא ירצה יעמוד על 4 שנים ו-8 חודשים; שאר מרכיבי גזר הדין ביחס אליו יעמדו בעינם;
אנו דוחים את ערעורו של מערער 2.
