שהייה בלתי חוקית בישראל ונהיגה ברכב לא רשום

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את עירעורו של המערער, וקבע: "יש בנסיבות ביצוע העבירות על ידי המערער כפי שתוארו לעיל בהתאם להודאתו של המערער בכתב האישום המתוקן, גם לאחר תקונו, כדי להצדיק את מיתחם הענישה שקבע ביהמ"ש קמא...". ורק לאחרונה ממש - במסגרת ת"פ (ת"א) 32508-03-22 מדינת ישראל נ' חמידאת ( 15.1.2023)[footnoteRef:5] הורשע הנאשם, שוהה בלתי חוקי בישראל, בכך שנסע יחד עם אחרים לחניון בעיר תל אביב, ולאחר הכוונה של אחר שהיה עמו ברכב, פרץ לרכב על ידי שימוש ב"מפתח מתואם", והניע אותו.

בת"פ (ת"א) 22901-03-22 מדינת ישראל נ' עמראן (15.6.2022) הורשע הנאשם בכך שביחד עם אחר פרצו לרכב, ולאחר מכן נהג בו הנאשם במהירות, חצה צומת ברמזור אדום, "עקף רכב בנתיב השמאלי וגרם לרכבים לעצור... הגביר את מהירות הרכב איבד שליטה, עלה על אי תנועה ופגע בעץ ונעצר". הנאשם הורשע בעבירות של היתנהגות הגורמת נזק, גניבת רכב, כניסה לישראל שלא כדין, נהיגה ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, נהיגה פוחזת, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בהתאם לאמור לעיל, פשיטא כי יש למקום את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מיתחם הענישה, ועל כן אני משית עליו את העונשים הבאים: 21 חודשי מאסר פועל, בנכוי ימי מעצרו, על פי רשומי שב"ס. 8 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם בתוך 36 חודשים מיום שיחרורו יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, או קשירת קשר לבצוע פשע כאמור.

...

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור נגד גזר הדין וקבע: "לנוכח מקבץ העבירות ונסיבות ביצוען – הן בהיבט הרכושי, הן בהיבט של זלזול בגורמי אכיפת החוק, והן בהיבט של סיכון ביטחון המשתמשים בדרך; ועל-רקע מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גניבת רכב ונהיגה פוחזת בו ללא רישיון נהיגה – לא מצאנו עילה להתערב במסקנתו של בית-משפט קמא בדבר מתחם הענישה שנקבע על-ידו". בית המשפט העליון דחה, כאמור, את בקשת רשות ערעור נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי "העונש שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי, אינו סוטה, כלל ועיקר, לחומרה, ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע המבקש". במסגרת רע"פ 9269/17 אבו עישא נ' מדינת ישראל (15.1.2018) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בגדרו התקבל ערעור המשיבה נגד גזר הדין שניתן בעניינו.

בהמשך, חלף על פני ניידת אחרת וכמעט התנגש בה. בסופו של דבר, התנגש בעמוד והתהפך עם הרכב.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנא נע בין 21 חודשי מאסר בפועל, ועד 36 חודשים.

( להלן: " הצעיר") נמצא אשם על פי הודאתו בבצוע עבירות : כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק- עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב -1952; גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז -1977; נהיגה ברכב ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2(א) לצוו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים ( יהודה ושומרון)(מס' 215), תשכ"ח - 1968; נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961 ; חבלה במזיד ברכב - עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, תשל"ז -1977; נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961.

הצעיר נמצא במעצר מאז 31.8.22 כאשר במהלך מעצרו לא נרשמו אירועים חריגים ולא נרשמו לחובתו דו"חות בעינייני משמעת.

בית המשפט העליון, בשורה ארוכה של פסקי דין, עמד על החשיבות בסיווגה של עבירה זו כבעלת חומרה יתרה וחתר להחמרה בענישה, בין היתר על מנת להרתיע את מי שהורשע בעבירות וכן עבריינים פוטנציאליים [ראה: ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל , פורסם בנבו ב-15.5.06] במקרה שבנידון, לעבירת גניבת הרכב מתווספות עבירות נוספות הנובעות מאותן הנסיבות, כאשר עבירות אלו בוצעו על ידי הצעיר בהיותו שוהה בלתי חוקי, לאחר שניכנס לישראל שלא כחוק.

...

אשר על כן ומכל המקובץ, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של הנאשם, לאחר ששמעתי את הצדדים ואת הנאשם, ולאחר שעיינתי בתסקיר שמ"ל, ולאור העובדה כי מדובר בעבירות חמורות המתווספות לכניסתו שלא כחוק לישראל, החלטתי להרשיע את הצעיר על פי סעיף 24(1) לחוק הנוער ( שפיטה ענישה ודרכי טיפול) התשל"א - 1971 וגוזר את דינו כדלקמן : מאסר בפועל למשך 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

אני גוזר על הנאשם 3 חודשי מאסר מותנים, למשך שנתיים, והתנאי הוא שהצעיר לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, לרבות ניסיון או סיוע לעבור איזה מהעבירות הללו.

<#4#> גזר דין הנאשם 1, יליד 21/06/04, הודה בעובדות כתב אישום מתוקן בבצוע צבר עבירות ונקבע שביצע שש עבירות של גניבת רכב בצוותא בנגוד לסעיפים 413ב לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") + 29(א) לחוק העונשין, חמש עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק בנגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, שבוש מהלכי משפט בצוותא בנגוד לסעיפים 244 +29(א) לחוק העונשין, חמש עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא) בנגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961, חמש עבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח בנגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל – 1970 ושתי עבירות של גניבה בצוותא בנגוד לסעיפים 384 + 29(א) לחוק העונשין.

לתמיכה בטיעוניה הגישה פסיקה, גיליון רישום פלילי לנאשם 2 ואת גזר הדין.

אך לאחרונה, נדון בבית המשפט השלום לנוער בפתח תקווה למאסר בפועל למשך שלושה חודשים, בין היתר בגין עבירות של כניסה ושהייה לא חוקית בישראל, גניבת רכב, ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח ושוחרר ממאסר ביום 24/02/22.

...

עוד אבהיר כי אינני מקבלת הנרטיב של ב"כ הנאשם 2 לפיו יש לגזור גזירה שונה בין עונשי הנאשמים מפאת חלקיהם השונה בביצוע העבירות המיוחסות להם.

כך או כך אגזור גזירה שווה בעונשם בגין תיק זה. סוף דבר - אשר על כן ומפני כל אלה, ולאחר שנתתי דעתי בטיעוני הצדדים ושקלתי השיקולים הצריכים לעניין אני מרשיעה את הנאשמים בהתאם לסעיף 24(1) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, ומטילה עליהם את העונשים הבאים: אני מטילה על הנאשמים מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.

לנאשם 2 - אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים אשר הוטלו בת"פ 27021-01-22 של בית משפט השלום לנוער בפתח תקווה ביום 6/2/22 אלה ירוצו באופן מצטבר וחופף למאסר שאותו הוא מרצה היום וסך הכל ירצה הנאשם 2 20 חודשי מאסר.

רע"פ 780/15 מוצטפא יחיד נ' מדינת ישראל (4.2.2015) - הנאשם הודה והורשע בעבירות של סיוע לגניבת רכב ונהיגה ברכב ללא ביטוח תקף.

בית המשפט גזר על הנאשם, בן 31, נשוי ואב ל-2 בנים קטינים בגילאים 5 ו-7, שהודה בפתח משפטו, שחסך בזמן שפוטי ניכר, תוך היתחשבות בלקיחת דגימות השתן שנמצאו נקיות משרידי סם, שתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן, עברו הפליל הישן כאשר מזה 14 שנים לא נרשמו עבירות חדשות בתחום הפלילי כנגד הנאשם ומצבו הכלכלי, עונש של מאסר לתקופה בת 8 חודשים בנכוי ימי מעצרו, לצד מע"ת, קנס בסך 1,500 ₪ ופסילה על תנאי.

עיינתי גם בפסיקה שהגישה ההגנה, שמתייחסת בעיקרה לתיקים חמורים יותר מהתיק שבפניי, אך מבקשת ללמוד מקל וחומר על ענייננו: ע"פ 54317-06-23 מחמד אבו סמאחה נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירות של גניבת רכב יחד עם אחר והסעת שוהה בלתי חוקי.

...

לא מצאתי להיעתר לבקשת המאשימה לפסילת רישיונו של הנאשם בפועל, אך כן לפסילת רישיונו של הנאשם על תנאי.

בסופו של דבר, מצאתי כי מיקומו של הנאשם על המתחם הינו בחלק העליון של השליש התחתון.

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ככל שהיו כאלו בתיק זה. מורה על הפעלת המאסר המותנה בת"פ 69178-11-20 בן חודש ימים, שהוטל על ידי בית משפט השלום בירושלים שהוטל על הנאשם, זאת במצטבר למאסר שהוטל עליו בתיק זה, כך שבסך הכל ירצה עונש מאסר של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

אישום מס' 1 במועד שאינו ידוע למאשימה רכשו שרה ומזל במשותף רכב מיצובישי אשר נרשם על שמה של מזל.

- לשני הנאשמים – 2 מקרים של קשר לעוון והסגת גבול, כשהסתובבו בחצר בית; וקשר לפשע ונסיון התפרצות, כשניסו לפתוח חלון של בית [אישומים 4 ו-5]; - לנאשם 1 – שב"ח, פירוק חלקים מרכב, זיוף סימני זהוי של רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא) ונהיגה ברכב ללא ביטוח – ביחס להרכבת לוחית הזיהוי של המשאית על המיצובישי; נאשם 2 הורשע באישום זה בשב"ח בלבד [אישום 1].

באשר לתיקים שעניינם גניבת רכב בלבד, על ידי שוהה בלתי חוקי, אשר נוהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, תוך נהיגה פוחזת של רכב, נקבעים, בדרך כלל, מיתחמי ענישה הנעים בין 18 ל-36 חודשי מאסר [ת"פ (כ"ס) 38633-01-23 מדינת ישראל נ' יאסין (5.6.23); ת"פ (כ"ס) 39550-02-23 מדינת ישראל נ' מסארווה (1.2.24)].

...

אני קובע שעונשי המאסר שהוטלו על הנאשם ירוצו בחופף ובמצטבר, לכדי 7 שנות מאסר.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן החודשיים התלוי ועומד נגד הנאשם מת"פ (אשקלון) 18681-11-20 (גזר דין מיום 8.2.22) במצטבר לעונש המאסר שהוטל בס"ק א'.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות בסך 1,500 ₪, אשר הוטלה על הנאשם במסגרת גזר הדין הנזכר בס"ק ב'.