שדרוג מדד יוקר הבריאות

סכומי התגמולים המשולמים לנכי צה"ל מחושבים כשיעור מהשכר הקובע, שהוגדר בסעיף 1 לחוק הנכים כאחוז מסוים מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדרוג המנהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן מישפחה.

בדיון הוחלט כי השכר הקובע, כמשמעותו בחוק הנכים, יוצמד למדד השכר בסקטור הצבורי הקהילתי והוא יעודכן אחת לחצי שנה, על בסיס השינוי שחל בשכר האמור בחצי השנה שעד למועד העידכון, תוך היתחשבות בתוספת יוקר, או בתוספות שכר שניתנו באותה תקופה בדרוג האחיד (החלטה זו תכונה להלן: סיכום הדיון).

נראה כי במחלוקת בסוגיה המשפטית שהתעוררה לגבי תחולת החוק הרלבנטי, בנסיבות העובדתיות והמשפטיות שלפנינו – הדין הוא עם העותר, שכן החזר גביית היתר המתחייב פה הוא מכוח דיני עשיית עושר ולא משפט (ראו: סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; דניאל פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך ב' עמ' 881-876 (1998); ע"א 546/04 עריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית (טרם פורסם, 20.8.2009; הערה: פסק הדין נתון לדיון נוסף – דנ"א 7398/09); השוו גם: ד"נ 15/79 מגדה ליבל נ' הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים, פ"ד לה(3) 29 (1981)).

...

לאחר שעיינו בטענות הצדדים, כפי שהועלו על הכתב והורחבו בדיונים שקיימנו בעתירה זו – אמליץ לחברותיי כי נדחה את העתירה בראש זה שלה.

די לנו בדוגמאות הנ"ל על מנת לבסס את המסקנה, לפיה הביטוי "יראו...כאילו", בהקשרו המשפטי, יש בו כדי להביא לתוצאה משפטית, אשר לא היתה אפשרית לו היינו מתבוננים בצורה "תמימה" בעובדות שלפנינו (ניתן למצוא הוראות דומות גם בסעיף 14(ב) לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, סעיף 17 לחוק אזור סחר חפשי אילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985, סעיף 15(ב) לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994, סעיף 27(ב) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, סעיף 2 לחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008, סעיף 39 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, סעיף 7א(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, סעיף 9 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 – והרשימה עוד ארוכה והיריעה קצרה).

השוו: חוות דעתי בבג"צ 10017/00 קרן דולב לצדק רפואי נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם, 20.5.2010) והאסמכתאות הנזכרות שם. הנה כי כן, הפירוש המוצע על ידי המדינה הוא הפירוש ההולם יותר לסעיפים 27 ו-28 לחוק תכנית החירום ולפיכך דין ראש זה של העתירה להידחות.

עוד נכתב בחוזר כי השכר יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויעודכן פעמיים בשנה במועדי תשלום תוספת היוקר; שעות נוספות, כוננויות, שכר עדוד וגמול עבור קריאות פתע ישולמו בנפרד; ביגוד, הבראה , נסיעות, אש"ל או כלכלה ישולמו בנפרד, על פי המקובל בשירות המדינה; ניכוי והפקדות לקופת גמל בשיעור 5% (חלק מעסיק) לקופת גמל מפעלית של דרוג המח"ר מתוך התשלום של שעות נוספות, כוננויות ושכר עדוד.

זאת בשעה שהעובדים הוחרגו מתחולת הוראות התקשי"ר. העובדים טוענים כי ההקבלה לדרוג המח"ר המופיעה בחוזר הנציב, נועדה להתוות את מנגנון חישוב השכר ולא קשורה לתקינה בדרוג המח"ר. אין עובדים שדרגת משרתם היא 36 - 39 מח"ר אשר מועסקים במשרה חיונית כמו העובדים.

בחקירתה הנגדית סיפרה כי היתה כפופה ישירות לנציב והיחידה שעמדה בראשה טיפלה בנושאי תקן ופרט בכל משרדי הממשלה למעט מערכת הבריאות ומשרד הבטחון.

...

כך מצאנו לגבי העובדת ולטר איריס והעובד זועבי עבד אל סאלם שעבדו במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה כי הוצע להם לעבור להיות מועסקים בכתב מינוי והם בחרו לוותר על כך, זאת לאחר שנערכה להם סימולציית שכר (עמודים 193-200 לקלסר 2 למוצגי המדינה).

ערעור העובדים כפועל יוצא מקבלת ערעור המדינה, יש לדחות את ערעור העובדים בעניין אי חיוב המדינה בפיצויי הלנת שכר.

סוף דבר ערעורי המדינה מתקבלים, ערעורי העובדים נדחים.

עוד נכתב בחוזר כי השכר יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויעודכן פעמיים בשנה במועדי תשלום תוספת היוקר; שעות נוספות, כוננויות, שכר עדוד וגמול עבור קריאות פתע ישולמו בנפרד; ביגוד, הבראה , נסיעות, אש"ל או כלכלה ישולמו בנפרד, על פי המקובל בשירות המדינה; ניכוי והפקדות לקופת גמל בשיעור 5% (חלק מעסיק) לקופת גמל מפעלית של דרוג המח"ר מתוך התשלום של שעות נוספות, כוננויות ושכר עדוד.

זאת בשעה שהעובדים הוחרגו מתחולת הוראות התקשי"ר. העובדים טוענים כי ההקבלה לדרוג המח"ר המופיעה בחוזר הנציב, נועדה להתוות את מנגנון חישוב השכר ולא קשורה לתקינה בדרוג המח"ר. אין עובדים שדרגת משרתם היא 36 - 39 מח"ר אשר מועסקים במשרה חיונית כמו העובדים.

בחקירתה הנגדית סיפרה כי היתה כפופה ישירות לנציב והיחידה שעמדה בראשה טיפלה בנושאי תקן ופרט בכל משרדי הממשלה למעט מערכת הבריאות ומשרד הבטחון.

...

כך מצאנו לגבי העובדת ולטר איריס והעובד זועבי עבד אל סאלם שעבדו במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה כי הוצע להם לעבור להיות מועסקים בכתב מינוי והם בחרו לוותר על כך, זאת לאחר שנערכה להם סימולציית שכר (עמודים 193-200 לקלסר 2 למוצגי המדינה).

ערעור העובדים כפועל יוצא מקבלת ערעור המדינה, יש לדחות את ערעור העובדים בעניין אי חיוב המדינה בפיצויי הלנת שכר.

סוף דבר ערעורי המדינה מתקבלים, ערעורי העובדים נדחים.

אלא מפני שמטיבה ומטבעה אין בה אלמנט של לחימה; ואם כי לא תיתכן מלחמה בלעדיה, הרי היא פעולת-עזר או פעולת-לוואי בלבד, משל לפעולות אפסנאות או עזרה רפואית שלא תתכן מילחמה בלעדיהן ובכל זאת אינן בהכרח פעולות מלחמתיות.

לפיכך, מוצאת אני לפסוק הפרישי הצמדה וריבית כדלמן: לתקופה מאז אירוע הנזק ועד הגשת התביעה תשלם הנתבעת מחצית הפרישי ההצמדה למדד יוקר המחיה כשהמדד הבסיסי הוא זה שפורסם ב-15.12.73, והמדד האחרון לחישוב ההצמדה לתקופה הנ"ל הוא זה שפורסם ב-15.9.80.

...

לפיכך, מוצאת אני לפסוק הפרשי הצמדה וריבית כדלמן: לתקופה מאז ארוע הנזק ועד הגשת התביעה תשלם הנתבעת מחצית הפרשי ההצמדה למדד יוקר המחיה כשהמדד הבסיסי הוא זה שפורסם ב-15.12.73, והמדד האחרון לחישוב ההצמדה לתקופה הנ"ל הוא זה שפורסם ב-15.9.80.

צדק בית המשפט קמא בקביעתו, כי התביעה הוגשה, כאמור, יום לפני תום שבע השנים מיום הווצרות העילה, ובלי לקבוע מסקנה כללת ניתן היה להסיק כאן, כי כאשר עניין מן הסוג שלפנינו לא הובא לערכאות זמן כה רב, למרות שהמערערים לא זכו למענה חיובי לתביעתם, היה בכך איחור משמעותי.

" טוען המערער שלפי סעיף 5 לחוק הנכים (תגמולים ושקום), תש"ט-1949, תגמולו של נכה כמותו, שדרגת נכותו היא 100%, היה סך שתים-עשרה לירות לחודש; סכום זה הועלה בחוק התיקון משנת תשי"ב-1952 לסך עשרים-ושבע לירות לחודש; רק בשנת תשט"ו-1955 תיקו את החוק האמור, שנכה שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו ("נכה נצרך"), כמו המערער דנן, זכאי לתגמול "בשיעור סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכרותו היא 13". האם אמנם יכול וכוונת המחוקק של שנת 1976, בהעניקו לנכה זכות לתגמולים למפרע, היתה שיזכה היום בתגמול של 12 לירות לחודש? או שמא יש להעמיד את המחוקק בחזקת סבירות ולהניח שהתכוון לתגמולים דאז כשהם משוערכים לפי ערך הלירה היום? לעומתו עמדת המשיב היא שאילו רצה המחוקק להעניק תגמולים למפרע כשהם משוערכים כאמור, יכול וצריך היה לומר זאת ברורות ומפורשות; משלא אמר כן, יש לראות בשתיקתו משום גילוי כוונתו שלא להעניק תגמולים למפרע אלא כשיעורם וכערכם דאז.

עינינו הרואות שכאשר היה ברצון המחוקק להצמיד תגמול פלוני למדד יוקר החיים, הוא עשה כן בלשון מפורשת; ומכלל ההן שבמעשה חקיקה שנעשה בסמיכות-הן ענינית והן זמנית-לחוק התיקון דנא, שומע אתה את הלאו שבסעיף 9 לחוק התיקון.

) נמצא שהמחוקק דאג גם דאג להצמדת התגמולים לעליית השכר, על-כל-פנים מקום שהתגמולים נחשבים לפי "השכר הקובע" או לפי המשכורת של עובד מדינה בדרגה פלונית; והתגמולים המגיעים למערער מיום 6.7.1955, הוא יום תחילתו של חוק תשט"ו, ואילך, יש לחשב לפי סולם דרגו המשכורת המחייב ביום התשלום "לפי הקבלה שקבעה הממשלה". סיכומו של דבר: תגמולים לתקופה שלפני יום 6.7.1955 אינם צמודים ליוקר המחיה ואין לשערך אותם; ואלו על תגמולים לתקופה שמיום 6.7.1955 ועד יום 1.8.1965 המחושבים לפי משכורת פלונית, חלה הוראת סעיף 27א לחוק תש"ט. עד כאן המחלוקת בין בעלי-הדין לענין פרשנות סעיף 9 לחוק תשל"ו-1976-ומכאן ואילך שנויה המחלוקת ביניהם אם יש לראות במערער "נכה נצרך" או "נכה בטיפול רפואי". לפי החלטתו של קצין התגמולים זכאי המערער "לתגמולים לפי תקנות טיפול רפואי"; ולפי תקנות אלה (תקנות הנכים (טפול רפואי), תשי"ד-1954, תקנה 15), יופחתו תגמוליו של נכה המאושפז במוסד ממשלתי, לכל יום של אשפוז, עד לרבע מהתגמול היומי המלא.

...

אם כי נימנעה מאתנו עזרתה של פרקליטות המדינה, מצאנו בתיק ועדת הערעורים את סיכום הטענות שערכה הגב' מיכל אריסון חילו, נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עבור ועדת הערעורים, ושמחנו להעזר בטענותיה שלזו.

) נמצא שהמחוקק דאג גם דאג להצמדת התגמולים לעליית השכר, על-כל-פנים מקום שהתגמולים נחשבים לפי "השכר הקובע" או לפי המשכורת של עובד מדינה בדרגה פלונית; והתגמולים המגיעים למערער מיום 6.7.1955, הוא יום תחילתו של חוק תשט"ו, ואילך, יש לחשב לפי סולם דרגו המשכורת המחייב ביום התשלום "לפי הקבלה שקבעה הממשלה". סיכומו של דבר: תגמולים לתקופה שלפני יום 6.7.1955 אינם צמודים ליוקר המחיה ואין לשערך אותם; ואלו על תגמולים לתקופה שמיום 6.7.1955 ועד יום 1.8.1965 המחושבים לפי משכורת פלונית, חלה הוראת סעיף 27א לחוק תש"ט. עד כאן המחלוקת בין בעלי-הדין לענין פרשנות סעיף 9 לחוק תשל"ו-1976-ומכאן ואילך שנויה המחלוקת ביניהם אם יש לראות במערער "נכה נצרך" או "נכה בטיפול רפואי". לפי החלטתו של קצין התגמולים זכאי המערער "לתגמולים לפי תקנות טפול רפואי"; ולפי תקנות אלה (תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, תקנה 15), יופחתו תגמוליו של נכה המאושפז במוסד ממשלתי, לכל יום של אישפוז, עד לרבע מהתגמול היומי המלא.

ואולם מחומר הראיות שהוגש לועדת הערעורים נמצאנו למדים שאין עוד בידי בית-החולים הממשלתי שבו אושפז המערער בשנות 1949, 1950 ו-1952 כל נתונים על תעריפי דמי-האשפוז מן השנים הללו.