שבתון לעובדי מערכת הביטחון: זכויות וחובות

] המסגרת העובדתית רקע כללי עובדי המחקר במערכת הבטחון המדורגים בדרוג המחקר (להלן - עובדי המחקר) זכאים לשבתון, שתנאיו נקבעו בהסכם קבוצי מיום 25.6.73 (להלן – תקנון השבתון).

במיוחד, מציין הנוהל את הצורך בכך כאשר נגרם למדינה נזק ראייתי בשל חלוף הזמן, או כאשר יש לה טיעונים נוספים להגנתה, וכאשר טענת ההתיישנות עשויה להועיל להקטנת הנזק שהמדינה עלולה לחוב בגינו.

...

בשים לב לכך שערעור המדינה מתקבל לגבי חלק מהתובעים – אלה שעניינם מוחזר לבית הדין האזורי כמפורט בסעיף 79 לעיל – וכפועל יוצא מבוטל חיובה לשלם להם הוצאות משפט, לא מצאנו הצדקה לחרוג מהכלל שאין להתערב פסיקת ההוצאות על ידי הערכאה הדיונית בהתייחס ליתר התובעים.

] סוף דבר ערעור המדינה מתקבל בחלקו – בכל הנוגע לדחיית טענת ההתיישנות בנוגע לחלק מהתובעים (כמפורט בסעיף 78 לעיל).

לבסוף ולא בשולי הדברים, מצאנו לנכון להביע את צערנו על פטירתו בטרם עת של בא כוח ארגון הסגל, עו"ד אשר סלע ז"ל. חובה לנו להביע הערכה לפועלו כאדם וכפרקליט.

להלן נתייחס לרכיבי התביעה לגביהם הוגש ערעור העובדת, תוך היתייחסות לנימוקי בית הדין האיזורי לדחיית הרכיב או לקבלתו לו חלה החוקה, למעט הנימוק של העידר חלות החוקה: שכר בגין תקופות פגרות – לטענת העובדת היא היתה זכאית להעדר מהעבודה בתשלום במרבית החופשות במערכת החינוך (תקופות שיכונו על ידי הצדדים כתקופות פגרה).

מעצם ההכרה ברשת, ופעולתה כמוסד חינוך מוכר שאינו רישמי, היא הופכת להיות גוף בעל מאפיינים צבוריים מובהקים, ול"נאמן הציבור", במובן זה, שחלות עליה חובות מוגברות של הגינות ותום לב".

ההיתחשבנות פוגמת בתכלית התקנה, שכן ביטחונו הכלכלי של העובד במערכת הרשמית יהא טוב יותר מביטחונו הכלכלי של העובד במוסד המוכר, על כל המשמעויות שיש לכך.

לטעמינו גם המענה לשאלה זו חיובי, וזאת בשים לב להיות קרן ההשתלמות מקור מימון להשתלמות שבתון פוטנציאלי עבור עובדי ההוראה, על כל התכליות הפדגוגיות הכרוכות בכך.

...

טענה זו מנוגדת לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, ולכן דינה להידחות.

גם טענה זו אין בידינו לקבל משני הטעמים: הראשון, דיוני – המשיבות לא ערערו על סכום החיוב הנוגע להפרש ההפקדות לקרן פנסיה.

סוף דבר לאו כל המקובץ, אנו קובעים כדלקמן: (א) העובדת זכאית, לאור פסק דינו של בית הדין האזורי ופסק דיננו, לתשלום הרכיבים הבאים (ללא קיזוז ערכם מהתמורה השוטפת העודפת): (1) גמול שעות נוספות – 11,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 16628-12-19 לפני: כב' השופטת דגית ויסמן נציגת ציבור (עובדים), גב' דליה כהן נציג ציבור (מעסיקים), מר אסי מזרחי המבקש ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון ברפאל ע"י ב"כ עוה"ד שמר ונצר המשיבה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד זרקו פסק דין

טרם שהמשיבה הגיבה לבקשת הצד, היא הודיעה (בהתייחס לבקשה לסעדים זמניים) כי ועדת ההשתלמות ממשיכה להיתכנס כסדרה בכל הנוגע לבקשות עובדי סגל המחקר ליציאה לשבתונים (להבדיל מיציאה להשתלמויות קצרות מועד), תוך שמירה על פררוגטיבת המעסיק להפעיל שיקול דעתו בעת אישור או דחיה של הבקשה, כמעוגן בהסכם הקבוצי.

" בקשר לשיקול הדעת שיש להפעיל בהטלת פיצויים לפי סעיף 33יא' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957, נפסק בעיניין בית בלב כך: "בהלכה הפסוקה נקבעה שורת שיקולים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת גובה הפצוי, אשר נקבעו מתוך ראיית תכליתו של האיסור החוקי. בהקשר זה הודגש, מפי סגנית הנשיא (כתוארה אז) ורדה וירט-ליבנה, כי "בראש ובראשונה, אל מול עיני בית הדין צריכים לעמוד השיקולים החוקתיים שעומדים בבסיסה של תכלית החוק וחשיבותה של הזכות החוקתית להתארגנות והשמירה עליה, ובמיוחד כאשר מדובר בנסיבות של התארגנות ראשונית במקום העבודה. בקביעת גובה הפיצויים, על בית הדין לתת דעתו לחשיבות ההרתעה והצורך למגר את התופעה של ההתערבות הפסולה מצד מעסיקים בהתארגנות עובדיהם, במטרה לפגוע בהתארגנות ולסכל אותה. כמו כן, קביעת פיצויים בסכום גבוה עשויה להמריץ עובדים לממש את זכות ההיתאגדות ולהפחית את החשש כי המעסיק יתנכל להם בעשותם כן. במסגרת זו יביא בחשבון בית הדין את השיקול הצבורי ההרתעתי ואת הצורך בהטמעת המודעות לזכויות עובדים בהתארגנות ראשונית והחובות המוטלות על מעסיק בנסיבות כאלה" (עניין אלקטרה; ההדגשה במקור).

...

גם לא שוכנענו כי ההחלטה בנושא התקבלה בחוסר תום לב, כפי שנטען על ידי המבקש בסיכומיו.

לא שוכנענו כי מדובר בצעד מכוון לפגיעה בהתארגנות או בהחלשתה, אלא החלטה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, לשם המשך עבודה סדירה ותקינה, תוך התמודדות עם הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי המבקש.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 45456-09-19 רשף ביטחון (1993) בע"מ נ' מועצה מקומית חצור הגלילית בפני כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי התובעת רשף ביטחון (1993) בע"מ הנתבעת מועצה מקומית חצור הגלילית פסק דין

מכל מקום, אף כי לא הוסכם על כך באופן מפורש בהסכם ההיתקשרות, אני סבור כי על הנתבעת כמזמינת העבודה מהתובעת וכמי שמשלמת בעבור שעות העבודה של העובדים, לשלם שכר גם בגין יום השבתון לבחירות לכנסת.

הנתבעת לא העלתה בהגנתה טענות ביחס לרכיב חוב זה, אף טענה כי שילמה את מלוא התמורה בהתאם לשעות המאושרות במערכת Ok2go, באמצעותה דווחו שעות העבודה על ידי העובדים.

באשר לטענת הקזוז שהעלתה הנתבעת ולפיה נוכח הפרת החוזה באופן חד צדדי על ידי התובעת, הרי שהיא זכאית לפצוי מוסכם בסך 100,000 ₪ ומשכך יש לקזז את מלוא סכום התביעה, אין בידי לקבל טענה זו. התובעת הוכיחה כי הנתבעת עיכבה תשלומים ואף שילמה בחסר.

...

באשר לטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת ולפיה נוכח הפרת החוזה באופן חד צדדי על ידי התובעת, הרי שהיא זכאית לפיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪ ומשכך יש לקזז את מלוא סכום התביעה, אין בידי לקבל טענה זו. התובעת הוכיחה כי הנתבעת עיכבה תשלומים ואף שילמה בחסר.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 32,770 ₪ ₪, כן תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

כך או כך, תשלומי העמותה לאורך השנים היוו "ביצוע מקצת הזכות" המהוים "הודאה" בהתאם לסעיף 9 (להלן: סעיף 9) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: החוק או חוק ההתיישנות) אשר זו לשונו: "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.

נטען כי יש במסמך זה 'הודאה בכתב' בזכות הבנק שכן צוינה הצעת גרליץ לשלם לבנק סך של 50,000 ₪ לסילוק החוב.

לבסוף, מעבר למשמעות הראייתית הנגזרת מכך שהדברים נאמרו במסגרת 'גישושים' לבחינת אפשרות לפשרה, הרי שהתייחסות להצעת פשרה מעין זו כאל הודאה ואף כאל כזו העומדת בתנאי סעיף 9 מנוגדת לאנטרס הצבורי שבקיום שיח חופשי לצורך סיום סכסוכים כספיים בדרכי שלום (ראו: רעא 9041/03 בטחיש נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (16.8.2005)).

האינטרסים העומדים בבסיס מוסד ההתיישנות (ראו למשל: רעא 901/07 מדינת ישראל - הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, פסקה 30 (19.9.2010)) נוגעים ליחסים שבין שני הצדדים הרלוואנטיים ולהשפעת ההיתדיינות על מערכת המשפט ועל צדדים עקיפים.

זאת, בהקש מן הכלל הקבוע בסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 הקובע כך: "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה." בע"א 3141/99‏ מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד פונדמינסקי, פ''ד נה(5) 817 (2001) נקבע כי הוראה זו חלה גם על מניין תקופת ההתיישנות כאשר זו הסתיימה במהלך פגרת בתי המשפט.

...

לטענת הנתבעים, במועד הגשת כתב התביעה (18.5.2020) כבר חלפה תקופת ההתיישנות ועל כן יש לדחות את תביעת הבנק.

כפי שיפורט להלן, עילת התביעה התיישנה ועל כן דין התביעה להידחות.

למסקנה דומה מבקש הבנק להגיע מכך שגרליץ העלה את האפשרות להעביר את החומר לבדיקת רואה חשבון דבר המלמד לשיטת הבנק על הודאה בחבות מכוח ההסכם השני.

התביעה הוגשה ביום 18.5.2020 ועל כן דינה להידחות.