שבר ברגל אצל ילדים בתאונות דרכים

ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים "איכילוב", שם אובחנה כסובלת משברים ברגלה השמאלית.

לאור השיפור הסימפטומטולוגי שחל אצל התובעת, נקבעה לה נכות זמנית בשיעור 14% למשך 3 שנים נוספות.

לאחר שהתובעת סיימה את תקופת הנכויות הזמניות והשיקום המידי שלאחר התאונה, היא המשיכה שלא לעבוד בתקופות מסוימות כאשר היא מייחסת תקופות אלו למצבה הרפואי, בעוד שלמעשה התובעת למדה באוניברסיטה, ילדה שני ילדים והייתה ב"חופשות לידה" ארוכות (יחסית).

סוף דבר התובעת נפגעה בתאונת דרכים, ונגרמו לה ניזקי גוף, שבגינם נקבעה לה על ידי מומחים מטעם בית המשפט נכות משוקללת בשיעור 26.47% בגין פגיעות אורתופדיות ונפשיות.

...

כמו כן, התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, ועל כן אם התובעת עומדת על טענתה לצורך בעזרה, עליה לפנות למיצוי זכויותיה במל"ל. אני מקבל את עדות התובעת ובעלה כי החודשים שלאחר התאונה היו קשים ביותר עבור התובעת והסובבים אותה.

סוף דבר התובעת נפגעה בתאונת דרכים, ונגרמו לה נזקי גוף, שבגינם נקבעה לה על ידי מומחים מטעם בית המשפט נכות משוקללת בשיעור 26.47% בגין פגיעות אורתופדיות ונפשיות.

סך הכול, סכום הפיצויים לתשלום עומד על סך 628,150 ₪, לאחר ניכויי מל"ל. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 628,150 ₪; הוצאות משפט (לרבות אגרות ושכר עדים) בסך 3,500 ₪; שכ"ט עו"ד בסך 15.21% מסכום הפיצויים.

ממקום התאונה היא פונתה לבי"ח מאיר בכפר סבא, שם אובחנו אצלה שברים ברגל הימנית.

בחוות דעתו ציין פרופ' פייזר: "מדובר באשה בת 57 שהיתה מעורבת ב- 5.9.12 בתאונת דרכים כהולכת רגל, כשרכב חולף פגע בה. היא פונתה לבית חולים מאיר שם אובחנו שברים בעצמות השוק הימנית; בטיביה ובפיבולה הדיסטלים. בסי טי ראש ובדיקת FAST בטן נשללו חבלות נוספות. היא הועברה לחדר ניתוח והשברים בשוק הימנית קובעו על ידי פלטות וברגים. כעבור שלושה ימים שוחררה לביתה בהנחיה להמנע מדריכה על הרגל השבורה.

לטענתה, היה על המומחית לייחס חלק משמעותי יותר מהנכות בגין עברה של התובעת, שכולל אובדן שני ילדיה בבת אחת בתאונת דרכים, וכי המומחית יצאה מהנחה שהתובעת לא חזרה לרוץ, בעוד שבפועל, התובעת כן חזרה לריצה.

...

בנסיבות אלה, סבורני כי סביר להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד של התובעת בגין עבודתה כמזכירה רפואית, על 2/3 מהנכות התפקודית, היינו: 11.4%, וזאת בשל החשש שברבות הימים והשנים, הנכות תיתן את אותותיה עליה ותפגע בכושר השתכרותה גם מעבודה זו. אשר לעבודתה כמדריכה בחדר כושר: סבורני כי סביר להעמיד את שיעור הגריעה מכושר השתכרותה של התובעת מעבודה זו על 50%, וזאת בשים לב, מחד, שהתובעת חדלה לחלוטין מעבודה זו, ומאידך, שהתובעת סבלה לאחר התאונה גם מפגיעה בברך ועברה ארטרוסקופיה בברך.

יוצא, אפוא, כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד הפרשות סוציאליות בסך של 16,450 ₪ במעוגל.

בנסיבות העניין, בשים לב לאופי פגיעתה של התובעת והנכויות שנגרמו לה בעקבותיה, סבורני כי סביר לפסוק לה פיצוי גלובלי בגין הוצאות ועזרת הזולת לעבר ולעתיד בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר לנוכח כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 33,100 ₪ גריעה מכושר השתכרות 104,000 ₪ הפסדי פנסיה 16,450 ₪ נזק לא ממוני 30,000 ₪ הוצאות ועזרת הזולת 20,000 ₪ 203,550 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% ומע"מ והחזר אגרה.

העובדות הנדרשות לנדון התובעת ילידת 21.10.62, נפגעה בתאונת דרכים ביום 16.7.12 בהיותה הולכת רגל (להלן- התאונה).

ממקום התאונה הובהלה התובעת לבית חולים ברזילי באשקלון שם אובחנה אצלה פגיעה רב מערכתית ובכלל זה דפורמאציה באמה מצד שמאל, שבר בטיביה ובפיבולה מצד שמאל, רגישות דיפוזית בבטנה וחבלות בפנים.

מצבה של התובעת אחר התאונה התובעת, גרושה ואם לשני ילדים בגירים, כבת 59 כיום, הייתה כבת 50 בעת התאונה ועבדה כאשת חינוך וכמורה בבית הספר יסודי וכן שימשה כרכזת זהירות בדרכים מטעם משרד החינוך בבתי ספר יסודיים (ראו סע' 13 וסע' 29 -32 לתצהירה וכן מוצגים 102-164).

...

אינני מקבל לעניין זה את טענת ב"כ התובעת.

לעניין זה אני מקבל את טענת הנתבעים.

לעניין זה אני מקבל את תחשיב קצבת הנכות לעבר ולעתיד העדכני שנערך ע"י הגב' ספיר לפיו הוערכה הקיצבה בעבר והקצבה העתידית בשיעור כולל של 545,515 ₪ וזאת לאחר קיזוזים מתאימים של קצבת הזיקנה המגיעה ע"פ חוק.

לעניין זה אני מקבל את חוות דעתה העדכנית של האקטוארית הגב' ענת ספיר מיום 16.11.21 באשר להערכת שיעור הקצבה בכללותה במעוגל לאחר שיערוך בשיעור של (63,300 ₪-) כאמור, לא מצאתי לקבל את דרישת הנתבעים לניכוי קצבת שר"ם מעבר לתקופה בה היא שולמה בשל הטענה שהתובעת לא ערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי הדוחה בקשתה לגמלה, שכן לא נמצאתי כי מוטלת על התובעת כל חובה לערער על החלטה זו. בסה"כ יש לנכות מסך הפיצוי המגיע לתובעת ניכויים בגין קצבאות ששולמו לה בסך כולל במעוגל של (608,800 ₪-).

רקע התובעת ילידת 15.8.1973, מלווה התפתחותית וגננת בזמנים הרלבאנטיים לתאונה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 20.12.16 כאשר נהגה ברכבה, בדרכה לטיפולי פוריות שעברה באותה עת. ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים הלל יפה, שם נבדקו פגיעותיה.

המומחה אישר כי המידע בדבר "משברים דיכאוניים עם אובדנות נלווית" (תעוד ממרכז בריאות הנפש לב השרון, עמ' 17 שורה 35) של בני משפחתה של התובעת (אם ואח) לא הובא לידיעתו על ידי התובעת (עמ' 19 שורות 15-16).

- תדירות רישום התלונות אצל התובעת מלמדת כי היא אכן סובלת מטינטון ומהוה נימוק כבד משקל לקביעת קשר סיבתי בינו לבין התאונה נשוא התביעה (עמ' 88 שורות 7-12 ועוד ועוד).

העדה מדגישה את קשייה של התובעת בהתמודדות עם רעש ועם הילדים והגם שהיא מציינת כי התובעת התקשתה גם פיזית (חרף העובדה שלא נקבעה לה נכות צמיתה ולמרות שנכויותיה הזמניות נקבעו לתקופה של עד שלושה חודשים מהתאונה בלבד) מצטיירת תמונה המבססת את קביעותיו של פרופ' קרוננברג באשר למצבה של התובעת לאחר התאונה בכלל ובשל הטינטון ממנו היא סובלת בפרט.

הדבר מסתבר אף נוכח הפצוי הנידרש על ידי התובעת בראש נזק זה, המהוה סכום גלובלי שאין לו רגליים בנתון עובדתי כלשהוא, אינו נתמך בעדויות על העסקת עזרה ואין בו משום פיצוי בגין עלויות עזרה, לו הועסקה בפועל על ידי התובעת.

...

ויובהר, אין בידי לקבל את טענות התובעת כאילו סגרה את גן הילדים אותו ניהלה אך מפאת פגיעותיה בתאונה.

לפיכך, אני מקבלת את טענותיה של התובעת בעניין זה ופוסקת לה את מלוא הסכום שנתבקש על ידה.

סיכום הנזקים הפסד השתכרות לעבר - 80,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד- 228,000 ₪ כאב וסבל - 32,000 ₪ עזרת הזולת והוצאות - 50,000 ₪ ------------- סה"כ 390,00 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 390,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 59,319 ש"ח ואגרת משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

התובע הודה בפגיעה בתאונת דרכים המאוחרת משנת 2014 עת שהחליק על שמן ורגלו שנכנסה מתחת לכסאות התעקמה ונגרם לו שבר ברגל ,ולאחריה הפסיק לעבוד ונאלץ לטפל בעצמו רפואית.

בנוסף העיד כי הוא הוא עצבני עד היום , לא מדבר עם אישתו ויושב לבד .כשנשאל לבעיות נפשיות לא השיב תחילה ואח"כ העיד כי לא היו לו בעיות כאלו בעבר , הוא חולה וסובל מכאבים .הוא עצבני וילדיו מתרחקים ממנו והוא גר לבד בקומה עליונה בחדר בבית שבנה בשבילו.

אשת התובע העידה כי מצבו של התובע לפני התאונה היה תקין הגם שהיו לו תאונות דרכים קלות וטופל בטיפולי פיזיוטראפיה .לאחר התאונה היה בחופשה קצרה, חזר לעבוד ונטל חופשות קצרות בשל מצבו .העדה הודתה כי התאונה מושא התביעה הייתה קלה ואילו ההחמרה חלה אצל התובע בשנת ,2014 אם כי קודם לכן סבל מכאבים בצואר .

...

לטענת ב"כ הנתבעת לא הוכח קשר סיבתי לצורך בשימוש בקנביס לתאונה מושא התביעה השימוש לא הומלץ ע"י המומחים , וככל שאושר בנסיבותיה של תאונת עבודה התובע זכאי להחזר ההוצאות מהמל"ל. אני סבורה כי לטעמי ההתנגדות של הנתבעת יש הגיון .בנסיבותיו של המקרה שלפני.

מן המקובץ , מכלל הפיצוי הפסוק לתובע (לאחר ניכוי אשם תורם) בסך של 247,500 ₪ ינוכה סך של 76,411 ₪.

לסיכום לאור כל האמור לעיל ,אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 171,089 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,035 ₪.