שבר בעצם האף ושפשופים קלים במותניים בגלל תאונת דרכים

בפני תביעת 3 תובעים, זוג הורים ובתם הקטינה, אשר נפגעו ביום 25.6.11 בתאונת דרכים.

בנוסף סבל משבר מורכב בעצמות הפנים מימין.

מומחה בתחום האורטופדי, פרופ' נמרוד רוזן, קבע לתובע נכות משוקללת בתחום האורטופדי בשעור של 15.17% כדלקמן: 0% נכות – בגין שבר בצלעות שהתרפא , לפי סעיף 38(1)(ב)(1) 3.33% נכות – בגין הגבלה בתנועת פרק שורש כף היד עם אפשרות כיפוף גבי של 15% , לפי סעיף 41(10)(ה) –הפעלה בשליש.

מומחית בתחום א.א.ג, ד"ר נחמה אורי, קבעה כי לתובע נכות משוקללת בשעור של 15.35% כדלקמן: 10% - בגין הפרעות נשימה דרך האף בצורה ניכרת, לפי סעיף 69(2)ב. 5% - בגין אובדן חוש ריח וטעם, לפי סעיף 69(2)ג 1% בגין שינוים בצורה החיצונית, לפי סעיף 69(1)א. בחוות הדעת מציינת ד"ר אורי כי אין בבדיקת השמיעה כל מאפיין לקביעת טינטון וכי לא נגרמה לתובע ירידה בשמיעה בעקבות התאונה.

מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר ליאור מרום, קבע כי לתובעת לא נותרה נכות בתחום האורטופדי בעמוד השדרה המותני והצווארי, אך המליץ על נכות זמנית של שנה מיום התאונה בגין הגבלה קלה בטווחי התנועה של עמוד השדרה הצוארי והגבלה קלה בטווחי התנועה של עמוד השדרה המותני.

ד"ר מרום מוסיף ומציין כי "ניתן להניח כי בעקבות התאונה במנגנון הנ"ל, גב' חלאילה סבלה מחבלה ברקמות הרכות, והראיה לכך היא בסימני השפשוף שנותרו בצואר ובמותן הימנית מחגורת הבטיחות". המומחית בתחום הנפשי, ד"ר אילה שינקמן, קבעה לתובעת נכות זמנית בשעור של 20% למשך 3 שנים ונכות צמיתה בשעור של 10%.

...

ד"ר ריבר ציין כי "יש ללא ספק הפרעה קוגניטיבית הקשורה לתאונה ומתבטאת בהפרעות בזכרון, הפרעות ביכולת להטמיע מידע והפרעות קשב. עם זאת, הרושם מהבדיקה הנוכחית, בדומה לרושם מבדיקה קודמת, הוא כי החולה מציג הפרעה קשה יותר ביכולותיו מההפרעה בפועל. אני סבור כי יש לקבל את דבריו של החולה כי הוא סובל מכאבי ראש ברם, לא מצאתי אלודיניה מכנית (רגישות כואבת למגע בעור המאפיינת כאב עצבי) באזור שמתחת לארובת העין הימנית ובכך יש לראות שיפור מסויים. בנוסף בבדיקתי אני מוצא שיפור מסויים ביכולת ההליכה". עוד ציין ד"ר ריבר כי לא מצא סימנים לחולשת פלד גוף שמאלי וכן מצא שיפור שטווח התנועות של הצוואר.

באשר ליתרת התקופה עד היום ולעתיד, היקף העזרה הנתבעת על ידי התובע נראה לי מוגזם ביותר בשים לב לנכותו ומגבלותיו כאמור בחוות דעת המומחים.

יחד עם זאת, בנסיבות אלה איני סבורה כי ניתן לקבוע את "תפקודיות הנכות", וככל שעסקינן בהשפעת הנכות על השתכרות התובעת בעבר וכושר ההשתכרות בעתיד, אני סבורה כי יש לקבוע סכום גלובלי שיקח בחשבון את כל המשתנים הנ"ל. השכר עובר לתאונה השתכרה התובעת 4,650 ₪ לחודש.

בעקבות התאונה אובחן כסובל מPTSD אשר הצריכה טפול תרופתי מותאם.

ראשית אציין כי טענות הנתבעים בסיכומיהם ביחס לעברו הרפואי של התובע ומצבו גם אילמלא התקיפה אינן רלוואנטיות לשאלת הפצוי בגין הפסדי שכר לעבר או הוצאות רפואיות בגין עצם התקיפה הספציפית.

הפצוי בגין כאב וסבל בתביעות נזיקין שאינן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, איננו מוגבל לסכום הקבוע בתקנות לעניין תאונת דרכים.

מכתב האישום עולה כי תובע 1 ניחבל בראש- וכי סבל מפצעי שיפשוף ונפיחות בראשו (ראה התעוד הרפואי של ד"ר גבאי).

מדו"ח המיון עלה כי תובע 1 ניחבל בראשו, עבר בירור שכולל צלומי רנטגן, בדיקת סי טי מח וכן עמוד שדרה צוארי שלא הדגימה שברים או דימום.

הרופא אבחן סטייה קלה של המחיצה של האף לכיוון צד שמאל.

כמו כן סבל תובע 1 מרגישות במותן שמאל וגב תחתון ללא סימנים חצוניים.

...

עוד הוסיף בית המשפט כי המקרה: "שונה ורחוק מהיות קטטה אלימה בין שווים". לפיכך מצא בית המשפט כי המקרה הספציפי נופל בגדר המקרים החריגים שמצדיקים פיצוי עונשי.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרפואיים הנ"ל ושקלתי את נסיבות פגיעתו של התובע 1 ונתוניו האישיים אני מעמידה את הפיצוי בראש הנזק של כאב וסבל בסכום של 15,000 ₪.

אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 3 סכום של 8,500 ש"ח בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% (מהסכום הכולל שנפסק והעומד ע"ס 31,000 ₪) וכן אגרת ביה"מ משוערכת.

בבדיקתו בחדר המיון, נימצאו שבר בעצם האף ושפשופים במותניים.

ד"ר הנדל קבע כי: "אין עדות קלינית או הדמייתית לנזק קבוע בעמוד השידרה של הנבדק. אינני שולל את תלונתו או מפחית מערך הכאבים המתוארים ולכן אקבע שמדובר בתסמונת כאב שלאחר חבלה משמעותית, המצדיקה קביעה של 3% נכות צמיתה לפי שליש מתקנה 35(1)ב" התקנה הנ"ל היא תקנה כללית שקובעת, שקיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או ה"תנועות" בשל : "ארטריטיס רב מטואידית נווניות או מכל סוג אחר". כלומר, זהו מעין "סעיף סל" כללי, שהמאפשר קביעת נכות כשאין פגם ספציפי.

משום כך, ועל פי ההלכה הפסוקה - (ראו: רע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ) - היה צורך לבודד את משקלה של הנכות שנגרמה לתובע בתאונת הדרכים מתוך סך נכותו.

התובע טען בתצהירו כי עקב התאונה, חלה אצלו ירידה במצב הרוח והומלץ לו על ידי פסיכיאטר לטפל בבעיה בכדורי "רסיטל" לטענתו, למרות הטיפול התרופתי שקבל, "סובל מרידה במצב הרוח, חוסר תקוה, יאוש ותחושה שאין לי חשק וסיבה לצאתו ממיטתי, סובל מירידה באנרגיה ושינה לשעות ארוכות". (ראו: סעיפים 19-23 לתצהירו של התובע).

...

ב. אין בידי לקבל את טענות הנתבעת.

אינני מקבל את טענת התובע, שהיה יכול להתקדם בעבודתו ובשכרו.

התוצאה היא איפוא, שסכום הפיצוי לתובע אחרי ניכוי המל"ל עומד על 82,335 ₪ ובעיגול 82,000 ₪.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשפות את התובע על הוצאות שהוציא עבור אגרת משפט.

התובע, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים, שאירעה ביום 10.4.04 בשעה שרכב על אופנוע, המבוטח על ידי הנתבעת.

לתובע נקבעה נכות משמעותית בתחום אחד-הפה והלסת-בגובה של 25% הכוללת נכויות שניתנו עבור הפרעה בלעיסה, במנשך, פגיעה עצבית וצלקות, אך לא נקבעה לו נכות בתחומים האחרים: האורטופדיה ורפואת האף, אוזן וגרון.

בתיאור הבדיקה הקלינית כתב ד"ר רוזנטל כי לתובע עיוות קל של עצם הבריח ורגישות קלה למישוש באיזור השבר.

בחוות דעתו מתאר המומחה כי התובע סבל משבר ללא תזוזה בסינוס מקסילרי ימני, שבר ללא תזוזה ברמוס העולה בלסת השמאלית, שבר מרוסק בלסת ושפשופים בפנים.

אין מחלוקת על כך שהתובע עובד כיום בהיקף מלא, כפי שעובדים אחיו ליעד והאב, ואולם הטענה היא כי בשל התאונה נמנע מהתובע לתפקד באופן מלא ורגיל כפי שתפקד בעבר, הוא אינו מבצע את המטלות הקשות יותר: החלפת מנוע, גיר, החלפת גלגל וכד' אלא מבצע את המטלות הקלות דבר הגורר סיוע מוגבר מצד האח ליעד והטלת עומס גבוה יותר עליו.

...

למסקנה זו הגעתי בשל השיקולים הבאים: אף שד"ר רוזנטל לא קבע נכות הוא אישר כי תלונות התובע על קושי בהרמת משאות הן סבירות ומתיישבות עם הפגיעה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בהתאם לפירוט שלהלן: הפסד השתכרות בעבר 25,200 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות-50,000 ₪ עזרת הזולת-6,000 ₪ הוצאות-4,000 ₪ כאב וסבל-50,600 ₪ סה"כ 135,800 ₪ 39.

הנתבעת תשלם לתובע שכר טירחת עורך דין בשיעור של % 13 בצרוף מס ערך מוסף וכן תשיב לו את האגרה ואת התשלום לעדים.

עוד ציין המומחה כי ליקוי שמיעה עיצבי בתדרים גבוהים אפשר שייגרם גם מחבלת ראש אולם זו צריכה להיות משמעותית מאוד ומלווה בנזק לרקמות רכות במוח, שברי גולגולת או ממצאים נוירולוגיים נוספים – שאינם רלוואנטיים ואינם מתקיימים בעניינינו.

בבדיקת השמיעה שערך התובע ביום 19.12.19 (עמ' 28 לתצהיר העדות הראשית של התובע) צוין באנמנזה, מפי התובע, כי הוא עבר תאונת דרכים והוא סובל מטינטון דו צדדי ולחץ באוזניים.

תוצאות הבדיקה העלו כי מצב השמיעה הוא "משמיעה מתחום הנורמה ועד ליקוי תחושתי עיצבי קל (באוזן ימין) ובינוני (באוזן שמאל) PTA מתאים לשמיעה בתחום הנורמה". תוצאות בדיקות השמיעה שערך התובע ביום 16.6.20 (עמ' 30 לתצהיר התובע) וביום 7.2.21 (עמ' 34 לתצהיר התובע) היו דומות לבדיקה מיום 19.12.19 – כך צוין בטפסי הבדיקה.

אני רוצה ברשותך גם להפנות אותך לעמוד 32 לראיות, יש לנו פה סיכום של ד"ר ליאונוב, רופא אף אוזן גרון, שגם שם בעצם מצוין את מה שהד"ר אומר, שבעצם קיימת ירידה בשמיעה בטונים הגבוהים שמתאימה לטינטון.

למשל בדיקה עם קולן, אני שם את הקולן על האף ושואל איך אתה שומע את זה. הוא לא ציפה לזה, אף פעם לא עשו לו את זה קודם, אז פיתאום הוא מתחיל להתנהג בצורה מוזרה, ואני מכיר את זה כי הרבה מאוד, תראה אני רופא כבר 30 שנה, אני רופא מנוסה, מאוד מנוסה.

בעניינינו, מצאתי כי הגם שהמומחה לא שלח את התובעת לבדיקת אפיון טינטון (שבפועל ביצעה בדיעבד טרם רכישת המכשיר, ונרשמו כגבוהות יחסית), יש לו הבקיאות והניסיון לאבחן באלו נסיבות סביר שיש ממש בתלונות הנבדק, הגם שהן סובייקטיביות; לאור האמור, משבדיקות השמיעה של התובע היו בתחום הנורמה, ולאחר שהתרשמתי מעדותו של המומחה בחקירתו הנגדית ומעמדתו החד משמעית ומסקנותיו מבדיקת התובע, אני מוצא לנכון לאמץ את חוות דעתו של המומחה ולקבוע כי לתובע לא נותרה נכות בגין התאונה.

...

המומחה לא ציין בחוות דעתו את היות התובע עובד בבית דפוס מתוך ידיעה אישית שלו או כמסקנה מבדיקתו, אלא מתוך אנמנזה שערך המומחה לתובע ומתוך פרטים שסיפר התובע למומחה.

סיכומם של דברים: התביעה מתקבלת באופן חלקי ונזקי התובע הם כדלהלן: הוצאות רפואיות - 1,000 ₪ נזק לא ממוני - 7,000 ₪ ___________ _______ סה"כ פיצוי - 8,000 ₪ הנתבעת תשלם אפוא לתובע סך של 8,000 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% מהסכום שנפסק.