שבר בירך שמאל ניתוח לקיבוע באמצעות מסמור תוך לשדי

התובע עבר ניתוח לקיבוע השבר בפימור באמצעות מיסמר תוך לשדי ושתי טבעות ברזל.

המומחה ציין כי קיימת עדות ברורה לחוסר איחוי מוחלט של השבר בירך שמאל, עובדה אשר מסבירה את כאביו של התובע ואת הקושי בנשיאת משקל והמליץ על ביצוע ניתוח נוסף.

...

הנתבעת מנגד טוענת כי יישומה של ההלכה, שפירטה את הגורמים שעל פיהם תבחן מידת הסבירות של ההסכמה או אי ההסכמה לעבור ניתוח, מביאה למסקנה כי עניינינו חלה על התובע חובת הקטנת הנזק.

גם לאחר מכן ולעתיד אני סבורה כי התובע נזקק ויזדקק לעזרה מסויימת הן בעבודות משק הבית והן בביצוע מטלות היום יום.

כל אלה משפיעים על יכולת תפקודו של התובע בביתו ומחוצה לו. שוכנעתי כי התובע אינו יכול להיות שותף פעיל כפי שהיה יכול להיות אילולא התאונה ולכך יש ליתן ביטוי בפסיקת גובה הפיצוי.

סוף דבר ראיתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע מן הנתבעת בגין פגיעתו בתאונה מיום 24.07.2009, על סך של – 2,995,830 ₪.

בתאריך 4/11/2016 עבר התובע ניתוח בהרדמה כללית לשיחזור וקיבוע השבר בירך באמצעות מיסמר תוך לשדי.

יש להביא בחשבון העזרה בתקופת העתיד לבוא גם את הערכת המומחה כי מצבו של התובע בעתיד עשוי להחמיר עד לצורך בניתוח החלפת מפרק ירך "שבר מסוג זה בפרק ירך שמאל עשוי בעתיד ליגרור שחיקה משמעותית ומקודמת של פרק ירך שמאל ואף לניתוח החלפת מפרק ירך בעתיד הרחוק" (פרק הסיכום בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי שיש לפסוק לתובע הפסד שכר לעבר לתקופת העבר כדלקמן: תקופה א' – תקופת האשפוז בבית החולים ועד ליום 23/3/2017 (תום תקופת אי הכושר הזמני בשיעור 50% בהתאם לחוות המומחה מטעם בית המשפט) – סביר בעיני כי נוכח מצבו הרפואי של התובע בתקופה זו הוא לא עבד ולא יכול היה לעבוד ולכן התובע זכאי לפצוי מלוא נזקיו בתקופה זו בשיעור 24,180 ₪, ובצירוף ריבית מאמצע תקופה סך של 25,437 ₪.

הערכת הנזקים מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי שכר לעבר בתוספת פנסיה - 68,077 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות בתוספת פנסיה - 636,051 ₪ ג. עזרת הזולת - 65,000 ₪ ד. הוצאות רפואיות - 10,000 ₪ ה. נזק לא ממוני - 68,282 ₪ ו. ניכויים 33,880 ₪ - סה"כ- 813,530 ₪ סוף דבר דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בשיעור 813,530 ₪, בצירוף הוצאות משפט בהתאם לקבלות וכן שכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור 15.21% מהפיצוי.

במסגרת האישפוז בוצע ניתוח לשיחזור פתוח וקיבוע השברים בצואר הירך משמאל ובמרכז עצם הפימור משמאל באמצעות מיסמר תוך לשדי ננעל.

...

סיכום הנזק לאור כל האמור לעיל, נזקי התובע מסתכמים כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר 200,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד 350,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 15,000 ₪ עזרת צד ג' 100,000 ₪ כאב וסבל 150,000 ₪ סך הכל 815,000 ₪ ניכויים אין מחלוקת בין הצדדים כי יש לנכות מהפיצוי שייפסק את התשלומים שקיבל ויקבל התובע מהמל"ל, בסך של 592,000 ₪ (משוערך).

סיכום הנני מקבלת תביעת התובע 1, ומחייבת את כל הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע 1 סך של 223,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪.

כמו כן, הנני מקבלת את תביעת התובע 2, המוסד לביטוח לאומי ומחייבת את הנתבעות 2-3 לשלם לתובע 2 סך של 592,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪.

המומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר שי קאופמן, שערך את חוות דעתו ביום 4.12.2016, כתב, שהתובעת עברה ניתוח להחזרה סגורה וקיבוע השבר בשליש הדיסטלי של עצם הפימור משמאל, באמצעות מיסמר תוך לשדי, לפי צלום הושג איחוי מלא במעמד תקני והעריך כי נותרה לה נכות בשיעור 10% בגין מיגבלת תנועה בעקבות השבר בירך שמאל וצליעה ונכות בשיעור 10% בגין צלקות רגישות.

...

בנסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בסכום של 10,000 ש"ח בגין הוצאות ניידות מוגברות, לעבר ולעתיד כולל הפרשי הצמדה וריבית עד ליום מתן פסק-הדין.

למסקנה זו ניתן להגיע בדרך של פסיקת פיצוי בסכום צנוע על דרך האומדן, ובדרך של פסיקת השווי הראוי למתן עזרה על ידי קרובים או אחרים בדרך שתמנע התעשרות מהנתבעת רק משזו ניתנה חינם אין כסף על-ידי מקורב לתובע, שהרי "אין המזיק יכול 'להרוויח' מכך שבני המשפחה יסייעו לנכה ללא תמורה" (ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון, מיום 4.8.05).

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 602,058 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ והוצאות המשפט.

בישיבה השנייה מיום 14.8.05 עיינה הוועדה בצלום אגן פרק הירך ממאי 2005 ומצאה כדלקמן: "בצלום אגן פרק הירך וירך שמ' מ-5.05 מצב לאחר שבר סגמנטלי קדם ירך שמ' מקובע מסמר תוך לשדר ננעל. בחיבור מלא בצלום צדדי קיים עיוות (זוית של כ-20 מעלות) בחלק הסובטכנטרי של השבר אין פגיעה במפרק בירך קדמי או במפרק הברך". אבחנת הוועדה היתה: "מצב לאחר שבר ירך שמ' בניתוח קיבוע ע"י מיסמר תוך לישדי, חבלה באף, פגיעה בלסת ובשיניים, תגובה נפשית על רקע הפרעות באישיות". מבחינת הירך העניקה הוועדה למערער 10% לפי ס' 47(2)א'.

תקין ללא ממצא צלום ירך שמאל מתאריך 25.5.05 מצב אחר שבר סגמנטלי מרוסק שליש מקורב עצם ירך שמאל מקובע ע"י מיסמר תוך לשדי ננעל.

...

לסיכום-לא מצאתי כל טעות משפטית בקביעת הועדה, גם לאחר שנטענו בפני טענות הצדדים ביום 31.3.08.

באשר לטענת ב"כ המערער כי יש להחזיר את הערעור לועדה בהרכב אחר-גם אילו סברתי כי יש מקום להחזיר את הערעור לועדה הרי שוכנעתי כי עשתה עבודתה נאמנה ואין חשש למשוא פנים או דעה קדומה אילו נדרשה לבחון את המקרה מחדש.