הנכות הרפואית
הנכות האורתופדית
ביום 23.6.2020 בדק את התובעת ד"ר בלאט, מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, שהעריך שנותרה לה עקב התאונה נכות צמיתה בשיעור 7% לפי סעיף ביניים בסעיף 35(1)(א)-(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: התקנות) עוד העריך המומחה, נכות זמנית בשיעור 100% למשך 7 חודשים מיום 25.7.2016 ועד 28.2.2017 ונכות זמנית בשיעור 50% לתקופת 5 חודשים מיום 26.7.2017 ועד 31.12.2017.
בתשובות לשאלות ההבהרה הבהיר המומחה, כי התובעת סובלת מתוצאות סיבוך קשה של פלביסטיס בורידי הגפיים התחתונות שקשור ישירות לשבר בחוליות הגב ולכן סבר שלנכות השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי.
התובעת הצהירה (סעיף 21 בתצהירה) כי עובר לתאונה התכוונה להעלות את אחוזי משרתה אך בעקבות התאונה והקושי שלה לתפקד, נימנעה מלעשות כך. גם העדה לוגסי, העובדת צמוד לתובעת ב-8 השנים האחרונות העידה (סעיף 10 בתצהיר ועמ' 6 ש' 10-9) כי התכוונה להעלות את הקף משרת התובעת.
...
כן טענה, שגיל פרישת נשים במקום עבודת התובעת הינו 62ולכל היותר עד 65, כעולה מעדות הגב' לוגסי )עמ' 7 ש' 24-28) ולכן אין לפצותה מעבר 20,000 ש"ח.
בהתאם להכרעתי בנוגע לנכות התפקודית, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, חוות הדעת ושמעתי את העדויות בפני, מצאתי כי יש ליתן משמעות לעדות התובעת בדבר הקושי שתיארה ביחס לכאבים וההפרעות המשפיעות גם על תפקודה בעבודה ואולם יש להעריך את הפגיעה בכושר השתכרותה בעתיד באופן חלקי משיעור הנכות הרפואית והתפקודית.
שוכנעתי כי התובעת עלול לסבול מהאטה מסוימת בביצוע המטלות בעבודתה בשל נכויותיה, וכל אלו יכולים לגרוע במידת מה מכושר השתכרותה אף אם הדבר לא בא לידי ביטוי כעת.
למסקנה זו ניתן להגיע בדרך של פסיקת פיצוי בסכום צנוע על דרך האומדן והשווי הראוי למתן עזרה על-ידי קרובים שהרי "אין המזיק יכול 'להרוויח' מכך שבני המשפחה יסייעו לנכה ללא תמורה" (ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון, מיום 4.8.05).
סוף דבר
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 310,025 ש"ח במעוגל בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ והוצאות המשפט.