שבירת מכשירים במזוודה במהלך טיסה בינלאומית

וביתר פירוט: על המקרה דנן חל חוק התובלה האוירית, תש"ם – 1980 (להלן: "חוק התובלה האוירית") המאחד בחובו מספר אמנות בינלאומיות בנושא תובלה בינלאומית אוירית.

המזוודה הנה 32 קלוגרם יכול להיות שבזמן שהוציא אותה נישבר הגלגל, למה לא פתח דוח בשדה התעופה כמו שצריך לעשות תמיד.

הנתבעת ניסתה להאחז, במסגרת הדיון בפני, בהודעת דואר אלקטרוני של מי שנטען להיות מנהל סניף הנתבעת בברזיל, אשר התקבלה יום לפני מועד הדיון, והוצגה לבית המשפט במכשיר הטלפון הנייד של נציג הנתבעת, לפיה לא התקבלה כל פנייה טלפונית מן התובע מיד לאחר דבר גילוי הנזק למזוודה.

...

וזה עיקר עדותו של התובע בבית המשפט: "...קניתי טיסה ל- 31.12.2013 ברור מאליו שלאחר קניית הכרטיס הם צריכים להביא אותי ליעד ולהוביל את הכבודה שלי, הגעתי לברזיל אחרי שהגעתי לרכב בחניון ראיתי שנעשה נזק למזוודה. כשהלכתי לעשות את כרטיס החניה דיברתי עם נציגת הנתבעת לא היה ולא נברא. בכל מקרה הגעתי ויצרתי קשר וקיבלתי מספר פרוטוקול פנימי רשמי של נציגה הכול מתועד, רשמתי את כל הפרטים. שאלתי מה עם המשך הטיפול אמרה לי תוך 2-5 ימים. ניסיתי כל ערוץ תקשורת אפשרי ופשוט לא טלפנו מינימום של שירות, גם אם אני צודק או לא שיחה שלא הייתה. כל פעם אני מזדהה עם הפרוטוקול ואין תשובה. פעם אחרי פעם במהלך כל החודש והם לא חוזרים אליי. אני מציג את התמונות בצבע, המזוודה נרכשה 4 חודשים לפני הטיסה, זו מזוודה חדשה לגמרי. אין לי קבלה זה כמו פריט לבוש לא חשבתי שיש צורך לשמור, דרך קרנות שוטרים עלה לי 499 ש"ח, זה מחיר מזוודה כפי שהיא עולה היום. אמרו לי שהתיקון יעלה כמו ערך המזוודה ולכן לא ניתן לתקן אותה. אני מצהיר שהכול אמת, זו תביעה ראשונה אי פעם שאני מגיש בחיים בבית משפט לתביעות קטנות. ... במזוודה שמתי ביגוד ודברים שמישים, לא דברים גדולים, המשקל היה בטווח המותר לא החריג. ...ראיתי את הנזק בחניון שדה התעופה. מיד צילמתי. המזוודה היום לא שמישה. זה הבסיס הגלגלים. ...קניתי מזוודה משומשת יד שניה ב- 100 ריאל ששווים 155 ש"ח. כל רגע נתנו הרגשה שכבר חוזרים אליי. בכתב ההגנה שלהם מצוין שיש לדווח מידית מקסימום שבוע. אני הודעתי להם מיד אחרי 40 דקות." עיקר טענות הנתבעת הנתבעת טוענת, כי יש לדחות את התביעה על הסף, בשל אי מתן הודעה בכתב ובמועד, בדבר הנזקים הנטענים, כקבוע בדינים הרלבנטיים.

לא שוכנעתי, כי נפל כשל טכני כלשהו באופן הפניה של התובע אל הנתבעת בברזיל, בזמן אמת.

נחה דעתי כי הנזק הנטען למזוודה נגרם במהלך הטיסה מתל-אביב לברזיל וכי אין לתובע כל אשם תורם בעניין גרימת נזק זה. התרשמתי כי התעלמות הנתבעת מן התובע ואופן התנהלותה המזלזל מולו, הן בפרק הזמן שקדם להגשת התביעה והן במהלך הדיון בפני הסבה לתובע עגמת נפש וטרחה מרובים.

תוצאת הדברים אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: סך של 449 ₪ (עלות מזוודה חדשה חלף המזוודה שניזוקה), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 19.5.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לטענת הנתבעת בהליך קמא, המבקשת דכאן (להלן: הנתבעת), הסכם 1992 אינו כולל היתייחסות למכונות שיקוף כבודה בטכנולוגיה אשר כונתה על-ידי בית משפט קמא XRD, והן העומדות בבסיס התביעה (להלן: מכונות XRD).

(2) הסכם משנת 2002 שנכרת בין רשות שדות התעופה (להלן: רש"ת) לחברת Yxlon International X-Ray GmbH (להלן: אקסילון), אשר, לענייננו, באה בנעליה של פיליפס.

בתמצית אומר כי התובעת הגישה תביעה לפצוי נגד נתבעות שונות, אשר בתגובה הגישו בקשה לעיכוב הליכים מכוח תניית בוררות בינלאומית.

בפסק הדין קיבל בית משפט קמא את טענותיה העובדתיות של הנתבעת ביחס לכל ההסכמים: נקבע כי הסכם 1992 אינו כולל היתייחסות למכשירים בטכנולוגיית XRD וזאת נוכח מעשה בית דין אשר נקבע בעיניין זה בפסק הבוררות; נקבע כי הסכם 2002 בוטל על-ידי רש"ת נוכח אי עמידתה של אקסילון בלוחות הזמנים שנקבעו בו; ולבסוף, נקבע שהסכם 2009 הנו הסכם עצמאי לחלוטין, אשר אינו נסמך על הסכם 2002.

חשש זה נובע מכך שהתובעת היא חברה פרטית השייכת לאדם אחד, "אשר ברצותו ימשוך את כל הכספים שתקבל החברה ויחלקם למשפחתו, לנושיו ולידידיו. ברצותו יפרוש מעבודה ויסגור את החברה. יוזכר, כי מדובר באדם מבוגר, בן קרוב לשבעים (שאף אינו בקוו הבריאות כפי שצוין במהלך ההליך)." כן הוסיפה הנתבעת וטענה שברשות התובעת אין כל נכסי נדל"ן או נכסים משמעותיים אחרים, וכי מחזורי העיסקאות שלה עם לקוחותיה נמוכים ונעים בין ארבעה לחמישה מיליוני ש"ח בשנה בלבד.

...

זאת, בכפוף לכך שהנתבעת תפקיד בבית משפט זה ערבות בנקאית אוטונומית על סך של 10,000,000 ש"ח, וזאת בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן החלטתי זאת.

הנתבעת תשלם לתובעת, ללא דיחוי, את הסכום אותו חוייבה לשלם על ידי בית משפט קמא, בתוספת הצמדה וריבית כאמור בפסיקתא, בניכוי 10,000,000 ש"ח מהקרן.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה.

בית משפט השלום נתניה תא 14213/00 בנק הבינלאומי סניף נתניה דהן יורם שמעון פסק דין

לפיכך התקשר הנתבע על פי טענתו מייד לבנק, דיווח על הגניבה, וביקש כי הכרטיס יבוטל, טס לישראל ועם נחיתתו בשעה 0600 לערך ביום 15.8.1999 ווידא כי הכרטיס בוטל, ואמנם מנהל הסניף בבנק מר שקד אישר בפניו כי כך נעשה.

לפיכך נטען על ידי המנפיק בתצהיר העד מטעמו כי הזמנים בשוברי העיסקאות אשר הציג לו הנתבע "אינם בשום פנים ואופן זמני ביצוע העיסקה ומקורם במכשיר POS שהתאריכון והשעה שבו לא עודכנו כיאות ו/או שונו בכוונה תחילה שכן השליטה בתאריך והשעה המופיעים במכשיר ה POS נמצאת בידי בית העסק. עולה מכל האמור לעיל כי בנגוד לגרסתו של דהאן כפי שהובאה על ידו נעשו כל השימושים בעת שהכרטיס היה בשליטתו". (סעיפים 6.6 ו 6.7 לתצהיר מר אליהו מיום 1.5.02.

לתא המטען הוכנסו גם מזוודה ובה בגדים, תיק ובו ניירת, תעודת זהות, כרטיסי אשראי נוספים של חברות לא ישראליות, ופנקסי שיקים.

...

בנוסף יש לדחות הטענות על יסוד הסכמת הנתבע לפיה ספרי הבנק ישמשו הוכחה לכאורה לרשום בהם ולנכונותם.

המסקנה אליה הגעתי, לאור כל האמור לעיל היא כי יש לקבל את תביעת הבנק ולדחות את ההודעה לצד השלישי.

לאור כל האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ו 10,000 ₪ שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ. ההודעה כנגד צד ג' נדחית.