שב"ח משוחרר למעצר בית כחלופה למעצר

לדעתו, בנסיבות התיק, היה ראוי לשחרר את העורר למעצר בית בחלופה כספית.

החלטתו של בית המשפט היא נכונה וראויה ואין מקום להתערב בה. העבירות שמיוחסות לעורר בכתב האישום הנוסף בבית משפט השלום, בוצעו בחודש מרץ 19, בגינן יכול העורר לקבל עונש של מאסר בפועל, שכן המדובר בהסעת שב"חים וכניסה לישראל.

...

על יסוד כל האמור, הגיע בית המשפט למסקנה, כי החלופה היחידה הרלוונטית היא הפקדה וחתימה על ערבויות.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות, שכן לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

על יסוד כל האמור, הערר נדחה.

חזר לציין בקיומה של עילת מעצר מוגברת והפנה לכתב האישום המגולל שורה ארוכה של עבירות, הכוללות עבירות רכוש, הסעת שב"חים ונהיגה פוחזת שכללה בריחה של המשיב מהשוטרים תוך שהתנגש בניידות על מנת לנסות להורידן מהכביש ולהפסיק את המרדף אחריו.

האח נאסר כבר הוצע כמפקח בחלופת מעצר שכללה גם את אמו ואח נוסף של המשיב כבר באוקטובר 2017 במסגרת התסקיר השני, והחלופה בכללותה לא נמצאה מתאימה חרף הערכת השרות את רמת הסיכון מהמשיב כבנונית –נמוכה כשבסופם של דברים השרות לא בא בהמלצה לשיחרור המשיב לחלופה זו. החלופה המוצעת כיום, למעשה אינה שונה מהחלופה שהוצעה אז. המדובר בחלופה המחזירה את המשיב לסביבתו הטבעית צמוד לבית בו התגורר קודם למעצרו, שכם המשיב ומשפחתו מתגוררים בסמיכות זה לזה ואין הבדל אם כתובת המעצר הנה בבית אמו ( כפי שהוצע אז) או בבית אחיו נאסר.

...

משאלה פני הדברים, בהינתן עילת מעצר בעצמה גבוהה ובהעדר חלופת מעצר להשיג את מטרת המעצר- אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

ערר המדינה לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן) מיום 13.9.2020 במ"ת 28529-08-20, במסגרתה שוחררו המשיבים לחלופה של מעצר בית מלא בתנאים ומיגבלות שנקבעו על ידו.

את מעשיהם אלה הם ביצעו כשהם מנצלים את חולשתם של הפלסטינאים, לעתים תוך איום בנשק ושימוש באלימות, ומתוך הנחה כי מכיוון שמדובר בשוהים בלתי חוקיים, הם לא יפנו לרשויות החוק כדי להתלונן נגדם.

...

בתום דיון שהתקיים ביום 13.9.2020 בעניינם של המשיבים ניתנה החלטת בית המשפט מושא ערר זה, בה נקבע כי "לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הנסיבות, צפיתי בסרטונים אשר צולמו, ארבעה במספר, בחנתי את תסקירי שירות המבחן ושקלתי את המסוכנות העולה מהמשיבים, באתי למסקנה כי אכן כטענת ב"כ המבקשת קיימת מסוכנות ... אך לצד זאת סבורני כי המסוכנות קשורה באופן ישיר לנסיבות של ביצוע העבירות". בהמשך לכך, נקבע כי לצד החומרה הרבה בנסיבות ביצוע העבירות, השאלה הניצבת כעת הינה האם ניתן לאיין את המסוכנות העולה מהמשיבים בחלופת מעצר.

איני סבור כי יש בהחלטה בענין טוקוש יש כדי לתמוך בערר המדינה, שכן הנסיבות שם היו שונות, בין היתר במהות העבירות (בין היתר עבירות בנשק), במשך תקופת התרחשותן ובכך שבאותו מקרה מצא בית המשפט המחוזי כי נשקפת עדיין מסוכנות מהעורר למרות פיטוריו מהמשטרה.

אשר על כן איני סבור כי המדינה ביססה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, ומשכך דין הערר להידחות.

בכפוף לאמור בפסקה 14 לעיל, הערר נדחה אפוא.

במסגרת בחינת האפשרות להורות על שיחרור העורר לחלופת מעצר, עמד בית המשפט על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, כפי שעולה מדרגת האלימות הגבוהה הגלומה במיוחס לו. כמו כן הודגש, כי רמת המסוכנות מיתעצמת נוכח תכנונו המוקדם של השוד, ובהיתחשב בעברו הפלילי של העורר, הכולל עבירות אלימות.

מי שקשר קשר לכאורה, ביחד עם אחרים, תיכנן להתפרץ בעורמה לדירתה של אשה בת 74; רימה אותה באומרו כי הוא מביא איתו מייבש כביסה שכביכול הזמינה, כדי לרכוש את אמונה; ומשפתחה את דלת הדירה ניכנס פנימה, עם שותפו, סגר את הדלת, נעל אותה מבפנים, וביחד עם חברו הפיל את המתלוננת, היכה אותה, כבל אותה בידיה וברגליה באמצעות סרט הדבקה וחסם את פיה; איים עליה שלא תצעק, פתח את הכספת, הוציא מתוכה תכשיטים, וכ-20,000 דולר ו-3,000 ליש"ט, ונמלט ברכב מילוט שהמתין בחוץ; אדם אשר כזה, שלחובתו 4 הרשעות קודמות (תקיפה, איומים, הפרעה לשוטר והסעת שב"ח), הריהו מסוכן דיו, באופן שמחייב מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח.

...

מסקנה זו מקובלת עלי.

אלו, בצרוף עם עברו הפלילי של העורר, מובילים למסקנה כי ההחלטה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים היא מבוססת כדבעי.

אשר על כן, הערר נדחה.

לאחר שבית המשפט אומר לי שפעולות 3,5 ו-6 אינן מצדיקות את המשך המעצר אני מציינת שהטענה העיקרית נוגעת לכך שבעבירה של הסעת שב"ח יש עילת מעצר ובעניין זה נותרו פעולות 1 ו-2.

בית משפט קמא צדק כאשר קבע לשחרר אותו בחלופת מעצר בית מלא ואת התנאים שקבע.

...