מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שאלות ומענה לביאור מכרז

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת, כך הערייה, כי המערכת שהוצגה עונה על דרישות המיכרז וטענות העותרת לשאלת ניסיון העבר של וימאזור נענו ע"י משטרת North Yorkshire שהבהירה שהמערכת עובדת בשרותה ואוכפת עבירות מהסוג הנידרש במיכרז, תוך שניתן לעשות בה שימוש גם בהתייחס לעבירות קלות, אפילו משטרת North Yorkshire לא עושה שימוש באפיונים אלה.
אשר ליתר טענות העותרת טענה הערייה, כי אין מקום להשוות המיכרז דנא למכרז שהתנהל בעיר באר שבע, ומכל מקום אין הנידון דומה לראיה בנסיבות דנן; בכל הקשור עם אי עמידת וימאזור בציון האיכות המינימאלית, משנסתרו טענות העותרת, וימאזור עומדת לטעמה בציון הנידרש; באשר לדרישות השפה העברית טענה כי המערכת עמדה בכל התנאים הנדרשים במיכרז ואף הוצגה בשפה העברית; באשר לאי מילוי שמות לקוחות וימאזור, טענה כי אין מדובר בתנאי סף ובודאי אינו מהוה עילת פסילה ואין משקל להתפארות בדבר פעילות במדינות נוספות שאינה מעלה ואינה מורידה בנסיבות; באשר לאי חתימה מלאה על מיסמכי ההצעה, חתימה שכזו אמנם הוטבעה על ההצעה, אך נראה כי בהיסח הדעת לא נחתם העמוד המדובר ועסקינן בפגם הניתן לריפוי; אשר להיות ההצעה הפסדית, טענה הערייה כי זימנה את נציגי וימאזור על מנת שיסבירו ויבהירו את החריגה מהאומדן ואלה אמנם הסבירו כי מגמת וימאזור הנה לחדור לשוק, כאשר ההצעה ניבנתה באופן מסודר על בסיס תימחור, צפי השקעות וכן הוסיפה ביאורים על איתנותה הכלכלית ובכך היה די להניח את דעת הערייה; אשר לטענה כי היועץ מוטה לטובת וימאזור, ציינה כי אין זו הפעם הראשונה בה העותרת מלינה על כך, אלא שהיא לא עשתה כן לאורך חיי המיכרז אלא רק לאחר שהוכרז הזוכה באופן תמוה וכי עסקינן בהשמצות והכפשות בלבד.
...
למען הסר ספק יצוין כבר עתה כי סימני השאלה העולים מהעתירה עצמה הביאוני לכלל מסקנה ולפיה יש לפסול הצעתה של וימאזור בשל פגמים בהצעתה כפי המפורט להלן, דיון שיהוי העתירה הוגשה במקורה בתאריך 6.3.19.
סוף דבר העתירה מתקבלת.
לא מצאתי להיעתר ליתר דרישות העותרת ובהן הכרזתה כזוכה, נושא זה נמצא לפתחה של וועדת המכרזים ולא ביהמ"ש. וימאזור וכן וועדת המכרזים יישאו בהוצאות העותרת בסך 8,000 ₪ כל אחת מהן (סה"כ 16,000 ₪).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאמיתו של דבר, זו השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים – האם צרפה העותרת להצעתה את המסמכים שהיה עליה לצרף לפי תנאי המיכרז.
העותרת טוענת, כי באשר לחוזה הטמנה עם אתר מאושר, נאמר בדף ההנחיות והביאורים, כי "על המציע לצרף להצעתו חוזה היתקשרות בתוקף עם אתר הטמנה או שבבעלותו אתר הטמנה ברדיוס שלא יעלה על 50 ק"מ ממבנה המועצה המקומית דיר חנא. ככל שאין בידי המציע חוזה העונה לדרישה האמורה, כי אז עליו לצרף להצעתו חוזה / חוזים בתוקף עם אתרי הטמנה מאושרים, וככל שיזכה הוא במיכרז זה כי אז מתחייב הוא להיתקשר עם אתר הטמנה העונה לדרישות האמורות ולהמציא העתקו למועצה בתוך 14 יום ממועד ההודעה על הזכייה". מכאן, לטענת העותרת, שתנאי הכשירות המהותי הוא קיומה של היתקשרות עם אתר הטמנה מאושר, כאשר לפי נוסח התנאי, ניתן להמציא את החוזה בתוך 14 ימים לאחר הזכיה.
...
אני דוחה את פרשנות העותרת באשר למסמכים שיש לצרף לפי תנאי המכרז.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.
העותרת תשלם למשיבה 1 הוצאות משפט בסך 14,040 ₪ ולמשיבה 2 הוצאות משפט בסך 5,850 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההסכמים מופיעים בדוחותיה של הנתבעת תחת הלוואות שניתנו לאחרים ועם ביאור מתאים (נספח ג' למוצג ת/1).
משהוצבה השאלה מדוע נטילת חלק במכרזים בדרך זו היא כשרה ו"לגיטימית לחלוטין" בעוד הישתתפות בדרך של מתן הלוואת מזנין אינה כשרה ואינה לגיטימית, המענה שניתן לא היה משכנע, מה גם שההבדלים שנטענו בין האפשרויות, מבוססים על השערות לגבי כוונותיו של משב"ש, כוונות אשר – כנזכר – לא הוכחו באורח מספק.
...
ברם, בשים לב למסקנה שאין מדובר בהסכם למראית עין אשר עומד מאחוריו הסכם אחר ושונה, השאלה חוזרת למקומה – האם ההתקשרות כפי שנעשתה בסופו של דבר בפועל, ולו משום שהנתבעת הבינה כי התובעת סבורה שהמתכונת שתוכננה נוגדת את התחייבותה, היא התקשרות המפרה את מגבלת משב"ש. עניין זה נדון לעיל.
עמדת התובעת כי סעיף 10.3 הוא הסעיף הרלוונטי לענייננו, מקובלת עלי.
בלשונו של כב' המשנה לנשיאה ריבלין בעניין סהר, החזקה הפרשנית לפיה "פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב", לא נסתרה; לא שוכנעתי מתוך הנסיבות "כי הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון" (שם, סע' 26).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מן הכלל אל הפרט "בישיבת משא ומתן שהתקיימה, למיטב זכרוני, ביום 25.10.2012, במשרדי פרויקט צמרות בהרצליה, בה לקחו חלק אני, רוני, נדב, דותן שולמן וליזי, אני עצמי פניתי לרוני וביקשתי לדעת מה מצבו של פרויקט גליל ים. זאת, מתוך ידיעה ברורה וטבעית שזה פרויקט ששייך למסת הנכסים המשפחתיים. [...] במענה לשאלתי השיב רוני כי 'אין פרויקט כי ההסכם בוטל' וכי 'כל ההשקעה שהושקעה לאורך השנים ירדה לטמיון', וכן כי 'הקבוץ החליט להוציא את הפרויקט למכרז'" (ס' 77-79 לתצהיר התובעת; ההדגשות במקור).
ובהמשך לכך פורט כדלקמן: "נכון לתאריך הדוחות הכספיים לא היתקיימו כל התנאים המתלים. החברה ובעלי המקרקעין מנהלים משא ומתן להארכת ההסכם הנ"ל. במאי 2012 הסכימו החברה והקיבוץ לבטל את התנאים המתלים בהסכם שביניהם. ביוני 2012 הועברו לקבוץ 4 מיליון ש"ח נוספים בהתאם להסכם. בימים אלו החברה והקיבוץ מנהלים משא ומתן לפשט ולהבהיר את הוראות ההסכם ולהתאימן לשינוי במבנה ההיתקשרות של הקבוץ עם המינהל" (שם, ביאור 7.
...
סוף דבר נוכח כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לקבל את טענת ההטעיה.
חרף העובדה שנדחית בשלב זה הבקשה הנוספת לדחייה על הסף, איני מורה על תשלום הוצאות שכן כפי שפורט לעיל בהרחבה אין בידי בשלב זה של הדיון די ראיות על מנת להכריע בשאלת תרומתה של התובעת עצמה לטעות לכאורה שהיתה בידיה, לרבות לגבי המידע שהיה ברשותה או בהישג ידה של התובעת בזמן אמת – אלו לא הוכחו בפניי די הצורך בהעדר דיון מהותי בזכויות התובעת בחברה.
נוכח האמור ולצורך קביעת האופן בו יתנהל המשך הדיון אני קובע דיון בתיק ליום 7.12.2021 בשעה 9:00.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ראשית, המכתב לא בא במענה להתראה להוצאת צו סילוק יד. זהו מכתב שניזום ע"י המבקשת, במטרה לעכב את הליכי המיכרז.
הוא הסביר: "אני לא מוסמך לענות על שאלות כאלה, זה לא תחום עיסוקי במנהל. אני חלק ממחלקת הפיקוח. יש אנשים שזו עבודתם – לענות לשאלות שגברתי שאלה. אני מניח שאם איש המיפוי הכין תרשים לחלקה ובקשו ממני לצאת לתת דו"ח פקוח לגבי מיגרש 7א והוא תואם לתשריט הנ"ל אז כנראה שזה השטח" (פ' ע' 14 ש' 24-20).
בצו נרשם "גוש 4701 חלקה 41+42" על דרך הסתם, ללא ביאור במה בדיוק מדובר.
...
התוצאה היא שאני מקבלת את התובענה ומורה כי הצו שהוצא ביום 21.2.2011 – בטל.
המשיב ישלם למבקשת הוצאות הליך זה בסך 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו