שאלון לתובעים בהליך תביעה נזיקית

בפני תביעת נזיקין שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק פלת"ד").

התובעת תשלים מילוי התשובות לשאלון כדין, תצהיר בריאות וכתב ויתור סודיות ותמציא את כולם לידי הנתבעים בתוך 30 יום.

לצורך הבטחת העידר ניגוד עניינים, ולפי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ימלא המומחה את טופס 6 (מצ"ב להחלטה זו) : "89(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין.

...

משעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים בתיק אני סבור כי אין טעם בפיצול הדיון ולא יהיה בכך לייעל את ההליך.

משעיינתי בחומר הרפואי, הגעתי לכלל מסקנה שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, בשלב זה, רק בתחום האורתופדי, לאור המסמכים שלהלן שהגישה התובעת: סיכום ביקור במיון בי"ח הלל יפה מיום 07.05.19 סיכום ביקור חוזר במיון בי"ח הלל יפה מיום 29.05.19 מסמכי קבלה טרום ניתוח מיום 21.01.20.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר ברק חביב מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען.

על מנת לאפשר לנתבעות להיתגונן ולצורך ניהול ההליך ב-"קלפים גלויים", ובהיתחשב בעילות התביעה, אני מורה לתובעת להשיב על שאלה זו. עבר פלילי חמש שאלות מהשאלון עליו נידרשה התובעת לענות עוסקות בעברה הפלילה.

התביעה שהגישה היא תביעה נזיקית כספית, בה טוענת התובעת בין היתר למניעת טפול הורמונאלי בתקופת המעצר, טפול הקשור להליך שינוי המין אותה עוברת התובעת, וכן מניעת טפול תרופתי, טפול במחלות רקע מהן סובלת התובעת.

...

רפואי שאלה 7: האם את סובלת ממחלות כרוניות כלשהן? אם כן, (א) מה הן? (ב) ממתי? התובעת ענתה על שאלה זו. משכך אני דוחה את הבקשה למתן צו לענות על השאלה.

שאלה 14: האם בוצע בעקבות זאת שינוי במרשם האוכלוסין? אם כן – מתי? התובעת ענתה על שאלה זו. משכך אני דוחה את הבקשה למתן צו לענות על השאלה.

משכך אני דוחה את הבקשה למתן צו לגלות מסמכים אלה.

משכך אני דוחה את הבקשה למתן צו לגלות מסמכים אלה.

משכך אני דוחה את הבקשה למתן צו לגלות מסמכים אלה.

בהסתמך על שאלון שמילא הנתבע ביום 6.7.14 שעניינו קביעת תושבות לשוהה בחו"ל, החליט הנתבע לראות בתובע כמי שאינו תושב ישראל החל מיום 2.2.2006 ואילך.

דיון והכרעה סעיף 391(א) לחוק הביטוח לאומי מונה רשימה של תובענות וקובע: "לבית דין איזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לידון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי פרק ח'". (פרק ח' עניינו ביטוח זכויות עובדים בהליכי חידלות פרעון ואינו רלבאנטי למקרה דנן).

הניסיון להעמיד כעת את התביעה על בסיס נזיקי, אינו מתיישב עם כללי הסמכות העניינית ולא עם עמדתו של התובע עצמו בתביעתו הקודמת.

...

במקרה דנן, באתי לכלל מסקנה כי התביעה הנדונה אינה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, ואני מורה על העברתה לבית האזורי לעבודה בתל אביב, שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה.

האם במצב כזה לא ניתן היה לברר את מצב הדברים עם המוטראן? האם תובע 3 לא יכול היה לפנות לברר אם יש הליכים פתוחים על שמו? האם לא ניתן היה לברר אם גרושתו של אחיהן ניהלה הליכים בבית משפט לעינייני מישפחה? דוגמה נוספת לכך היא טענת התובעות כי הנתבע אמר להן שיש לתובע 3 זכוי בביטוח הלאומי וניתן להסדיר את תשלומו.

לצד זאת, ככל שהתובעים ביקשו להשתית את התביעה על בסיס נזיקי, הם לא הבהירו מה העוולה שהם טוענים לה ואם היתקיימו יסודותיה.

כך, למשל, בתצהיר תשובות לשאלון השיבה תובעת 1 לשאלה כמה פעמים נפגשה עם אבו פאדי כי: "אני לא מכירה אף אחד בשם אבו פאדי". בדומה, תובעת 2 השיבה בתשובה לשאלון כי "אני לא מכירה אדם בשם אבופאדי", ובהמשך, במענה לשאלה החמישית שהופנתה אליה, השיבה כי "אני לא מכירה אדם בשם זה". בשום שלב קודם לדיון ההוכחות התובעים לא טענו שאבו פאדי הוא גם שמו, לכאורה, של הנתבע.

...

לסיכום הדברים, אפוא, מצאתי כי הייתה לנתבע מעורבות מסוימת בהתקשרות עם התובעות, וכי תפקידו לא התמצה בהיותו גורם מקשר בין הצדדים לשם העברת כספים.

על כן, דין התביעה להתקבל רק במובן זה שהנתבע ישלם לתובעים את הסכום האמור.

סוף דבר, התביעה מתקבלת רק במובן זה שעל הנתבע לשלם לתובעים סך כולל של 7,720 ש"ח. הנתבע יהיה זכאי לשיפוי בסכום האמור (7,720 ש"ח) מהצד השלישי, וזאת במסגרת ההודעה לצד שלישי.

כך גם במסגרת תצהיר תשובות לשאלון התובע אישר שהתלונן על מיגבלות בעבודה בשנים 2011-2012.

ביהמ"ש קבע: "לא מכבר נזדמן לי להדרש לשאלה מהו השלב בו יש להכריע בטענות היתיישנות. בפסק הדין שניתן ברע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ א.לוי השקעות ובניין בע"מ [פורסם בנבו] (2.12.2020), נקבע כי ככלל, הנחת המוצא היא כי טענת היתיישנות תדון כטענה מקדמית. זאת, למעט במקרים שבהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או שעשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה, שאז קיימים אינטרסים המצדיקים את דחיית ההכרעה בסוגיית ההתיישנות עד לבירור התביעה. בתוך כך, הוספתי והדגשתי כי ככל שההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור של סוגיה משפטית, אזי רצוי להכריע בה כבר בפתח ההליך, אף אם מדובר בסוגיה מורכבת, שכן ככלל, הבירורים העובדתיים והמשפטיים הכרוכים בתביעה גופה לא צפויים להשליך על ההכרעה בשאלה משפטית המתעוררת בסוגיית ההתיישנות. עוד הערתי בהקשר זה כי אומנם בנסיבות חריגות, שקולי יעילות עשויים להצדיק דחייה של הדיון בשאלה משפטית הנוגעת להתיישנות התביעה כאמור (ראו: שם, בפיסקה 20). " ברע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, קבע ביהמ"ש מהו מועד התחלת ההתיישנות בתביעה נזיקית בדברים הבאים: "במילים אחרות, לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות של תובענה תחל במועד בו התעוררו בפועל אצל התובע חשד או סברה בדבר קיומן של העובדות המהוות את עילת התביעה, או במועד בו אדם סביר בנסיבות העניין היה צריך לחשוד בקיומן של העובדות האמורות (ראו: ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח, פ"ד נב(1), 857, 866 (1998); עניין גיא-ליפל, פסקות 47-45)." בע"א 1254/99 אבידור המאירי נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח בע"מ, היתייחס ביהמ"ש לטעמים שבטענת ההתיישנות בדברים הבאים: "ההתיישנות הדיונית המהוה מחסום המונע מן התובע לממש זכות מהותית, מצריכה טעמים טובים וחזקים כדי להצדיקה. ארבעה טעמים מרכזיים עומדים בבסיס מוסד ההתיישנות: הראשון, עניינו בשיקולים ראייתיים הקשורים בקושי של הנתבע לשמור על ראיותיו לאורך זמן. השני, עניינו בצורך להקנות ודאות לנתבע בדבר זכויותיו וחובותיו ולהבטיח כי יוכל לכלכל צעדיו ולהערך כלכלית לסכוני תביעות צפויות ולא להיות חשוף לסיכון להיתבע לפרק זמן בלתי מוגבל. השלישי נעוץ בהנחה שלפיה תובע אשר "ישן על זכויותיו" ונמנע מהגשת תביעה במשך תקופה ארוכה, ויתר ומחל על זכותו (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק ההתיישנות, תשי"ז-1957 וכן ז' יהודאי דיני היתיישנות בישראל תוך זיקה למשפט האנגלי והאמריקני (כרך א) [23], בעמ' 5-10).

...

משכך, תביעתו של התובע כלפי הנתבעות 2-3 התיישנה ודינה להידחות.

לאור זאת, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 גם להידחות מפאת התיישנות.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, דין תביעתו של התובע להידחות מפאת התיישנות.