מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שאלון במסגרת תביעת נזיקין תקנות סדר הדין האזרחי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון המשיב, אסיר בשירות בתי סוהר (להלן- שב"ס) המרצה עונש מאסר בשל עבירת רצח על רקע אלימות במשפחה, הגיש כנגד המבקשת והמשיבה 2 (להלן- המשיבה), תביעת נזיקין ובה עתר לפצוי עקב נזקים גופניים שנגרמו לו עת נחתך בידו במסגרת עבודות בחדר האוכל של הכלא ובגין רשלנות רפואית בטיפול בפציעתו.
נביא לעניין זה מדבריו של כב' הש' א. גרוניס בעיניין רעא 1690/14 - כפיר בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בעמ,(2014) – "...דעתי היא, כי ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי נכנסת בגדר החריגים המנויים בסיפה לסעיף 1(10) לצוו בתי המשפט, שכן עסקינן בטענה להפרת צו עיון במסמכים שנזכרו בכתבי טענות, ולפיכך ניתן לראותה כהחלטה בעיניין עיון במסמכים. ודוקו, ער אני לכך כי אין מדובר בהשגה על החלטה המורה על מתן צו לעיון, אלא בהשגה על החלטה בה נדונה טענה להפרה של צו שניתן בעבר. להשקפתי, שני המקרים המתוארים באים בגדר החריגים שנקבעו בסיפה של סעיף 1(10) לצוו בתי המשפט, שכן מדובר בהחלטות "בעיניין... עיון במסמכים...". משכך, איני סבור כי הוראות צו בתי המשפט חלות במקרים מסוג זה" (וכן ראו רעא 9989/17 - ניו ספורט אנד מרקטינג בעמ נ' עוד עמית זילברג, (2018), ממנו עולה כי בתי המשפט דנים כדבר שבשיגרה בבקשות רשות לערער שעניינן מחיקת כתבי הגנה ע"פ תקנה 122 לתקנות) ולגופם של דברים – מחיקת כתב הגנה- קיצורו של דין סמכותו של בית המשפט להטיל סנקציה על בעל דין שהפר צו ולרבות צו בעיניין גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, קבועה בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות) המורה: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו." בצד זה הובהר בפסיקה כי עסקינן בסנקציה חריפה ומרחיקת לכת הפוגעת בזכות הגישה לערכאות ועל כן היא שמורה למקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כאשר ניכר כי בעל הדין פעל בזדון ובזלזול כלפי בית המשפט, ואולם במקום שקיימות אינדיקאציות לכך שבעל הדין פעל בתום לב או מתוך חוסר הבנה ואפילו מתוך רשלנות, יימנע בית המשפט משימוש בסנקציה חמורה זו. כך הובהר, כדוגמה, ברע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עמית זילברג (2018) (להלן- עניין ניו ספורט): " הסנקציה של מחיקת כתב תביעה או כתב הגנה היא חריפה ומרחיקת לכת שכן היא נושאת בקירבה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן ... משכך, הלכה מושרשת היא כי השמוש באמצעי זה שמור למקרים קצוניים – רק כאשר ניכר כי בעל דין פעל בזדון או הביע זילזול בבית המשפט...ואכן, סקירת הפסיקה של בית משפט זה בנוגע לתקנה 122 מעידה כי השמוש בה נעשה במשורה, בנסיבות חריגות בלבד; וככל שישנן אינדיקאציות כי בעל הדין פעל בתום לב או מתוך חוסר הבנה – ולוּ ברשלנות – יימנע בית המשפט ממחיקת כתב התביעה או כתב ..."(הדגשה שלי – צ.ו) עוד נפסק, כי אין דומה עניין מחיקת כתב התביעה (שאינו מהוה מעשה בית דין) לעניין מחיקת כתב הגנה המהוה למעשה מתן פסק דין כנגד הנתבע.
...
בנסיבות הנדון, אני סבור כי על אף שנפלו פגמים של ממש בהתנהגות המבקשת וכי מצופה היה מהמדינה לפעול ביתר נחישות לקיום צווי בית המשפט באופן מלא ובמועד, הרי שעל אף שכך ראוי היה בנדון לנקוט בסנקציה פחות קיצונית ומרחיקת הלכת של מחיקת כתב הגנתה ולהסתפק בהטלת הוצאות לשיכמה של המבקשת.
מחיקת כתב ההגנה בשלב זה והותרתה של המבקשת ללא כל הגנה נחזית להיות קיצונית בנסיבות אלו, וזאת אף שאני מקבל את הטענה כי התנהלות המבקשת בנסיבות העניין הייתה לא ראויה, ואולם אינני סבור כי היא הגיעה עד כדי זדון.
סוף דבר נוכח האמור, הריני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול החלטתו של בית משפט קמא בדבר מחיקת כתב הגנתה של המבקשת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נ"ח], בגין נזקים אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה ממפגע בשפת המדרכה אשר בלטה מהאבנים המשתלבות, ברחוב אשלגן 2 בקרית גת, עת יצאה ממקום עבודתה (להלן:- "הארוע").
הנתבעת טענה, כי משהוגשה תביעה בעיניין שברפואה, התובעת נידרשת להוכיח טענותיה באמצעות הגשת חוות דעת מומחה, כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לקראת ישיבת קדם משפט, מתבקשים הצדדים לפעול כדלקמן: בעלי הדין ישלימו בתוך 45 יום מהיום ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים, אם יוחלפו ופרטים נוספים אם ידרשו.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1988, טוען שניפגע בשתי תאונות דרכים ביום 03.04.21 וביום 04.09.21.
הנתבעת מיתנגדת לבקשה בטענה כי התובע טרם ענה לשאלון ויש צורך לבדוק את הקשר הסיבתי שבין הפגימות הנטענות לתאונה וכי תוצאות בדיקת הMRI מצביעות על פגיעה בעמ"ש מותני שאינה מתאימה למנגנון הפגיעה בתאונה וויפלש והפגימה בעמש הצוארי מקורה בשינויים נווניים ולא מטראומה.
לצורך הבטחת העידר ניגוד עניינים, ולפי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ימלא המומחה את הטופס המצ"ב להחלטה זו בתקנה 89 נכתב: "כדי למנוע מינוי מומחה מטעם בית המשפט המצוי בנגוד עניינים, תחול תקנה 16 לתקנות המומחים." הנחיות והוראות בכל הנוגע למינוי זה יקבל המומחה מבית המשפט בלבד, ולא מהצדדים או מבאי כוחם.
והאם הם ניתנים במסגרת חוק הבריאות וקופות החולים? האם נשלל כושר העבודה של התובע/ת באופן חלקי או מלא, עקב הארוע/ים, ולמשך כמה זמן? הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בתוך 14 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה לאחר אישור השאלות על ידי בית המשפט, והמומחה מתבקש להשיב בתוך 14 יום נוספים.
...
משעיינתי בטענות הצדדים בבקשה בתגובה ובתשובת התובע לתגובת הנתבעת אני סבור שקיימת ראשית ראיה ראיה למינוי מומחה בשל בדיקת ה MRI מיום 20.12.22.
משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר משה לוינקופף כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעירעור ונספחיו, החלטתי לדחותו, על פי הוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א 2018"), מבלי להדרש לתגובת המשיבים, שכן לא מצאתי כי בפסק הדין של בית משפט קמא נפל פגם המצדיק היתערבות בנסיבות העניין.
אי קיום הליכים מקדמיים אין חולק על מעמד ההליכים המקדמיים, ובפרט המשקל שניתן להם במסגרת תקנה 60(א) לתקסד"א 2018, הקובעת: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו". עם זאת, על מנת לקבל את העירעור, יש להראות קשר ישיר בין אי קיום ההליכים המקדמיים, לכאורה, לבין תוצאת פסק הדין.
המערערים לא עשו כן. ראה לעניין זה רע"א 2732/23 מזל כהן נ' שירותי בריאות כללית (נבו 19.04.2023)‏‏ בפיסקה 6: "בקשתה של המבקשת לקבל לידיה את שמות האנשים המצוינים בתצהיר נועדה לבירור עובדות – בירור שיכול וצריך היה להעשות כבר בשלב ההליכים המקדמיים, למשל באמצעות שאלונים" (ההדגשה איננה במקור – ש.ד) בית משפט קמא ראה לנגד עיניו את יעילות ההליך עת קבע בהחלטתו מיום 24.02.22 כי "מדובר בתובענה לניזקי רכוש עקב תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אף על פי שמדובר בתיק בסדר דין רגיל", ולכן הורה על קיום דיון הוכחות, "כפי שנהוג בכל תיק ניזקי רכוש עקב תאונת דרכים". לערכאה הדיונית מסור שיקול הדעת לאופן ניהול ההליך.
בחינת אחריותם היחסית של המעוולים במישור היחסים בינם לבין עצמם נעשית בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין, על-פי הצדק והיושר ומידת אשמתם המוסרית של המעורבים (ראו ע"א 8279/02 גולן נ' עיזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל ע'י דורה מ, פ"ד סב(1) 330(2006)).
...
אשר על כן, דין טענת המערערים גם בהקשר זה להידחות.
סיכומו של דבר לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט קמא.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בקשה לגילוי ועיון במסמכים, וכן מתן למענה לשאלון, אשר הוגשו במסגרתה של בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות יצוגיות" ו - "בקשת האישור", לפי העניין).
באשר להיעדרה של פניה מוקדמת, אמנם נכון שככלל, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (החלות על התובענה דכאן, להלן: "התקסד"א") נידרשת פניה מוקדמת ביחס לגילוי מסמכים ספציפיים בטרם הגשת בקשה בעיניין זה לבית המשפט.
תקנה זו מהוה הסדר ייחודי בנוגע להליך גילוי המסמכים בגדריה של בקשת אישור, והושמטו ממנה הדרישות שהיו קבועות בסימנים ג' ו – ד' לפרק ט' בתקסד"א, וביניהן הדרישה לפניה מוקדמת בהתאם לתקנה 120 לתקסד"א. עם זאת, על מבקש הגילוי לעמוד בתנאים הקבועים בתקנה זו. התנאי הראשון הוא שמידע המבוקש במסגרת הבקשה הגילוי רלוואנטי למחלוקת בין הצדדים בשלב בקשת האישור.
בפרשת זליגמן דחתה דעת הרוב את האפשרות שהועלתה על ידי כב' השופט וילנר, בפסק הדין מושא הדיון הנוסף, את האפשרות להחיל את הגנת סעיף 4 לפקודת הנזיקין בתובענות ייצוגיות, בין היתר מחמת העובדה שהחלתה יוצרת אפקט מצנן ביחס לתובענות ייצוגיות.
...
דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל, ברובה המכריע.
נוכח האמור סבורני כי המבוקש בסעיפים 5 ב' – ה' להחלטה זו הינו רלוונטי ונדרש לבקשת האישור, ואני מורה למשיבה לגלותו ולאפשר למבקשים לעיין בו, וזאת עד ליום 10.9.2023.
עם זאת אני מורה למבקשים ולב"כ שלא לעשות כל שימוש במידע הנ"ל, מעבר לנדרש לצורך בחינת ממצאי חוות הדעת לצרכיה של תובענה זו. המשיבה תמציא למבקשים את החומרים והמידע המפורטים בהחלטה זו עד ליום 6.9.23, כשהם נתמכים בתצהיר מי מטעם המשיבה, ערוך בהתאם לטופס 11 לתקסד"א (הקודמות).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו