רשלנות רפואית: ערעור על פיצוי בגין נזקי גוף

בקשת המבקש לתת לו רשות לערער על החלטת בית משפט השלום (כב' הש' א. נבו) מיום 13.2.22 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו וצרוף חוות דעת תחום הפסיכיאטרי באשר לנכות רפואית שנגרמה לו לטענת ובשל רשלנות רפואית של המשיבה.

הנידרש לנדון ביום 25.5.20, הגיש המבקש כנגד המשיבה תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשל רשלנות רפואית מצד המשיבה במהלך ביצוע צינתור בשל הִצָרות אאורטה ביום 16.7.13 (להלן- הארוע).

...

דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שיובהר להלן - תיקון כתב תביעה- קיצורו של דין תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מאפשרת לבית המשפט להורות על תיקון כתבי בי דין בכל שלב של ההליך, ככל שסבר שהתיקון יקדם הליך שיפוטי ראוי והוגן - " בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." הובהר בפסיקה כי בית המשפט יעתר לתיקונה של תביעה, בוודאי בשלבי קדם המשפט, ברוחב לב וזאת נוכח התכלית העומדת בראש כל עניין משפטי המונח לפתחו של בית המשפט – בירורן של השאלות והסוגיות האמתיות הנתונות במחלוקת בין הצדדים (ראו - רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, (1998); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי (1992); רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ (2014)).

ואם כן עומדת לה לכאורה סתירה בין האמור בסע' 89 (2) לפקודת הנזיקין לאמור בסע' 8 לחוק ההתיישנות אשר איננו מטיל מגבלה דומה באשר לתקופת ההתיישנות המקסימאלית מיום "אירוע הנזק". סתירה לכאורית זו באה על פתרונה בעניין המאירי בו הבהיר כב' הש' ריבלין כי סע' 8 לחוק ההתיישנות מתייחס לרכיבי העוולה והקשר הסיבתי ואילו סע' 89 (2) לפקודת הנזיקין מתייחס לרכיב הנזק, ובלשונו – "לעניין הגילוי המאוחר, סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין מתייחס אך ורק למקרה שבו רכיב הנזק נתגלה באיחור. אין הוא מתייחס לאי-ידיעת עובדות אחרות החיוניות להקמת העילה, ואין מקום לפרשנות השוללת את תחולתו של סעיף 8 באותם מקרים שבהם אין סעיף 89(2) נוגע, ובכלל זה תובענות שעילתן - רשלנות. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע הסדר מיוחד בשני עניינים: הוראת הסעיף קובעת כלל גילוי מיוחד במקרים שבהם רכיב הנזק שבעילת התובענה נתגלה באיחור, והיא קובעת גם תקופת התיישנות מיוחדת באותם מקרים עצמם. הסדר זה דוחה מפניו, באותם עניינים, את ההסדר הכללי שבחוק ההתיישנות, אולם אין הוא בא לגרוע מן ההסדר הכללי בעניינים אחרים שבהם הגילוי המאוחר אינו מתייחס לרכיב הנזק כי אם לרכיבים אחרים של עילת התביעה. באותם מקרים שבהם הגילוי המאוחר נוגע לרכיב הנזק, ולו בלבד, נדחית הוראת סעיף 8 מפני הסיפה לסעיף 89(2)... הנה-כי-כן...מצטיירת התמונה הזו: הוראת סעיף 8 ממשיכה לחול בעיקרה גם על תובענות בגין עוולות שבהן הנזק הוא חלק מעילת התביעה.." (עניין המאירי הנ"ל).

סוף דבר הערעור מתקבל, אפוא, באופן שהחלטת בית משפט קמא מיום 13.2.22 בטלה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 64291-03-22 פלוני נ' תלחמי לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקש פלוני המשיב חוסאם תלחמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' דורון) מיום 25.2.2022 בת"א 1842-02-21 פסק דין

גם כיום קיימת על פי התקנות החדשות חובה גורפת לצרף חוות דעת לכתב הטענות, ויש אפשרות במקרים חריגים ונדירים המצדיקים זאת ליתן פטור מחובה זו. במקרה דנן לא הוכחו טעמים המצדיקים מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית משום: I עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזק גוף שניגרם ברשלנות רפואית, ואין הבדל אם הרשלנות הרפואית הייתה בקבלת טפול ברפואה קונבנציונאלית או לא קונבנציונאלית.

...

משכך ובהעדר טענה לחוסר יכולת כלכלית ובהעדר הוכחה כי נבצר מהמבקש להמציא חוות דעת בעניין היקף הנזק הרפואי, דין בקשתו למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית להידחות.

לאור האמור לעיל ומנימוקי ב"כ המשיב בתגובתו, אני סבורה כי החלטת בית המשפט קמא נכונה, סבירה ומנומקת ואין להתערב בה. סיכום: אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו למשיב באמצעות בא כוחו מכספים שהופקדו, והיתרה תושב למבקש.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 30667-01-23 פלוני נ' שירותי בריאות כללית ואח' לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת פלונית המשיבות 1. שירותי בריאות כללית 2. מכבי שירותי בריאות פסק דין

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' סלאמה) מיום 13.11.2022 (להלן: "ההחלטה").

בתביעה עתרה המבקשת לחייב המשיבות לשלם לה פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בשל רשלנות גורמי רפואה שטיפלו בה. רקע עובדתי המבקשת ילידת 1971, והיא טופלה אצל גורמי רפואה המועסקים אצל המשיבות, שהן קופות חולים, במועדים הרלוואנטיים כמפורט בכתב התביעה.

...

לטענת המשיבות יש לדחות את הבקשה מפני ש: הבקשה הוגשה ללא תצהיר נדרש התומך בעובדות האמורות בה. המבקשת ביססה בקשתה על תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא על התקנות החדשות, ולא נימקה מדוע יש להחיל בעניינה דווקא את התקנות הישנות.

מכיוון שהמבקשת לא הצביעה על הצדקה כזו ולא ניתן הסבר סביר לשיהוי בהגשת הבקשה, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

משכך, ומשתיקון כתב התביעה אכן יביא להתמשכות הליכים בתיק זה, צדק בית משפט קמא בהחלטתו, שניתנה במסגרת שיקול דעתו באופן מנומק, ולא מצאתי מקום או צידוק להתערב בה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 48690-02-23 פלוני נ' אלמוני לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקש פלוני המשיבים 1. פלונית 2. פלוני 3. מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונאל (אמ.סי.אי.) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט י' הלר) מיום 30.11.2022 בת"א 23668-12-20 החלטה

ההחלטה ניתנה בת"א 23668-12-20 שעניינו תביעה שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") כנגד המבקש והמשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לה בגין רשלנות רפואית נטענת (להלן: "ההליך").

...

איני סבורה כי יש ממש בטענה זו. כאמור פסילת חוות דעת היא סעד חריג שיינתן רק במידה ונפל פגם היורד לשורש חוות הדעת, ולא שוכנעתי כי נפל פגם כזה.

לסיכום לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהתחשב בתוצאת ההליך ובהתנהלות, המבקש ישלם למשיבה הוצאות ההליך בסך של 7,500 ₪, וזאת תוך עד תום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

] לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא א' בכר) מיום 21.2.2024 בת"א 2701-01-18, בגדריו חויבה המבקשת 2 לשלם למשיבים פיצויים בגין ניזקי גוף והוצאות משפט בסכום כולל של 1,529,049 ₪.

עניינה של הבקשה בתביעה שהגישו המשיבים, רעייתו של המנוח י.כ. (להלן: המנוח) ועזבונו, נגד המבקשים, בגין נזקים שנגרמו להם בשל רשלנות רפואית בטיפול במנוח – בעקבותיה נגרם למנוח נזק מוחי בלתי הפיך והוא נותר מחוסר הכרה ומרותק למיטתו, עד לפטירתו כשבע שנים מאוחר יותר.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה שלפניי.

מקום בו מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין המטיל חיוב כספי, הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש עיכוב הבצוע הוא נטל כבד, שכן חיוב כאמור אינו יוצר, ככלל, נזק בלתי הפיך אשר לא יאפשר את השבת המצב לקדמותו, ככל שיתקבל העירעור (ראו למשל: ע"א 6739/23 קבוצת קדם חזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' אלמוסלינו, פסקה 4 (23.11.2023); ע"א 6888/23 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 4 (16.10.2023)).

...

בנסיבות העניין, ומבלי צורך להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.

משאלה הם פני הדברים, ומשלא העמידו המבקשים תשתית ראייתית נגדית שיש בה כדי לבסס את חששם האמור, אני סבורה כי לא עלה בידם להראות כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתם (השוו: ע"א 2976/12 בר אל נ' קאופמן, פסקה 16 (26.11.2012)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.