רשלנות רפואית: ניתוחים אסתטיים

בפניי תביעה לנזק גוף בעילה של רשלנות רפואית בקשר לניתוח קוסמטי בפניה של התובעת.

במאמר מוסגר אציין כי לא הצלחתי לרדת לסוף דעתה של התובעת הכיצד דורשת השבת עלות הניתוח בעילה המעוגנת כביכול בסעיפים 31-32 לחוק הגנת הצרכן כפי שטענה בסעיף 16 לכתב התביעה אולם מאחר ולא חזרה על טענה זו בסיכומיה, אניח כי זנחה טענה משפטית זו. לפני סיום- עקרון המידתיות בהקצאת משאבים שפוטיים לא אוכל להמנע מהערה בנוגע לאופן נהולה של תביעה זו; מדובר בתביעה אשר עלויות נהולה עולות עשרות מונים משווי התביעה הריאלי אילו הייתה מתקבלת, בשים לב לטיבה וטבעה של הנכות הנטענת (צלקת אסתטית), שיעורה (10% לדידה של התובעת) וראשי הנזק הנטענים במתכונתם העדכנית בסיכומים (בעיקר כאב וסבל וטענה כללית להוצאות ללא כל עגון ראייתי בקבלות).

...

אדרבא, מלבד המסקנה אליה הגעתי בפרק לעיל בנוגע להיעדר חבות והיעדר נזק בניגוד לנטען, הרי שכל טפסי ההסבר וההסכמה עליהם חתומה התובעת, כוללים סייג לפיו אין הבטחה לשיעור הצלחה כלשהו של ניתוחים מעין אלו וכפועל יוצא, לא יינתן החזר כספי בשל אי שביעות רצון המטופל מתוצאות הניתוח.

שיקולים אלו עמדו לנגד עיניי ונלקחו בכלל חשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט בגין ניהול תובענה זו. סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, התביעה נדחית.

בשים לב לאמור לעיל, תשלם התובעת לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

רשלנות צוות רפואי שעמד לבצע ניתוח פלאסטי באפה של התובעת, הביא לכך שהוחדרה לאפה תמיסת חומצה המשמשת לטיפולי פילינג, במקום תמיסה לכיווץ כלי דם. הנתבעת, שגורמים מטעמה טיפלו בתובעת וגרמו לנזקיה, בחרה שלא ליטול אחריות על רשלנותם, וניסתה להיתנער מאחריותה ולהעבירה אל כתפי אחרים.

התובעת החליטה להענות להצעה ולבצע אצל הנתבעת ניתוחים אסתטיים בחזה ובאף.

...

נזק לא ממוני – לנוכח הנכות שנותרה לתובעת, הכאב והסבל שנגרמו לה כתוצאה מנזקי החומצה שהוחדרה לאפה, הצורך בביצוע טיפולים פולשניים לתיקון נזקי החומצה ולמניעת נזקים גדולים עוד יותר, כמפורט בתיעוד הרפואי [לרבות שטיפות עם חומר סותר חומצה וגסטרוסקופיה] אני סבור כי פיצוי בסך 100,000 ₪ משקף נכונה את הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת 139,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 ושכ"ט עו"ד בסך 32,500 ₪ [כולל מע"מ].

בפניי תביעה לנזק גוף בעילה של רשלנות רפואית בקשר לניתוח קוסמטי להגדלת שדיה של התובעת.

יתר על כן, בחקירתו הנגדית של המומחה הוא הלכה למעשה שלל קיומה של הפרעה אסתטית כתוצאה מהניתוחים שעברה התובעת: "זאת אומרת שהיום יש לנו תובעת שאין לה למעשה שום בעיה אסתטית תפקודית עם החזה המנותח לאחר 2010. המצב הוא סביר, טוב. נכון?

...

דינה של התביעה בנסיבות אלו- להידחות.

משנדחתה התביעה נדחות גם הודעות צד ג' שהוגשו על ידי הנתבע נגד צד ג 1 ונגד צד ג 2.

בשים לב למספר הישיבות הרב הנערך, מספר העדים והמומחים הרפואיים, תשלם התובעת לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

כללי לפניי תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת בבצוע ניתוח קוסמטי בשדיה של התובעת במרפאות רשת פרופורציה (להלן:"הנתבעת 1") וע"י המנתח פרופ' **** האובן (להלן: "הנתבע 2").

...

איני מקבל את הטענה כי התובעת הוחתמה שלא תוך הסכמה מדעת, והדברים יידונו בהמשך בפרק ההסכמה מדעת.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בדברי מומחה התובעת שהעיד כי הצלקת נמצאת במקום חבוי ומוסתרת בקפל התת שדי (עמ' 33 ש' 16-21), מה שאינו תואם ממילא את הגדרת הסעיף עליו הסתמך הדן בצלקות נרחבות באזורים מרובים (סעיף 75 (1) (ג) לתקנות המל"ל).

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע מפנה לאמור בענין רע"א 2104/12 פלונית נ' ד"ר אבי וינברג ואח' (פורסם; 1.5.2012) (להלן: "ענין ד"ר וינברג"), שדן בטענת רשלנות רפואית במהלך ביצוע ניתוח קוסמטי.

...

" התובע טוען בתגובתו כי יש לדחות את בקשת הנתבעת.

החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה.

אני סבור שנסיבותיו של המקרה בענייננו מצדיקות מינוי מומחה מטעם בית המשפט כבר עתה.

מצב דברים זה, מביאני למסקנה כי ראוי שכבר מלכתחילה תונח בפני בית המשפט חוות דעת שתעמוד על הפרקטיקה הרפואית ועל המסקנות המתבקשות מהמצב העובדתי הנתון.