מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית בתסמונת זנב הסוס

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אלא שבעניין זה יש לומר, כי במסמך חדר המיון בצרפת מצויה ביקורת על האופן בו טופל התובע בבית החולים של הנתבעים, ואין להוציא מכלל אפשרות, שהאופציה של הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הנתבעים, עלתה כבר בשלב זה, בין היתר לנוכח העובדה שהתובע הוא בעל השכלה משפטית, כפי שעוד יפורט בהמשך.
השאלה הראשונה שיש לשאול בהקשר זה היא, מה חשיבותו של גורם הזמן בכל הנוגע למועד ביצוע הניתוח? עיון בחוות דעתו ובעדותו של ד"ר סגל מעלה, שבסוגיה הרפואית שלפנינו אין מדובר במצב של "הכל או לא כלום", כפי שעשוי לקרות למשל במצבים של חוסר בהספקת דם לאיבר חיוני בגוף, וכפי שהדבר במקרה של תיסמונת זנב הסוס.
...
העובדה שהתובע לא עשה זאת, והעובדה שהוא לא נעתר לבקשת הנתבעים לסייע להם בעניין "טכני" זה ולהציג לפניהם את תיקו הרפואי, חרף בקשות בא כוחם, נותנות יסוד לסברה כי התובע לא נרפא לחלוטין מהאירוע שהתרחש בשנת 1996, וכי מצבו העכשווי משקף, לפחות בחלקו, מצב קודם שאינו קשור לעניינים מושא תביעה זו. לא למותר לציין בהקשר זה, שהתובע לא הציג תיקים רפואיים נוספים שעשויה להיות להם רלבנטיות, לפחות לעניין הנזק, שכן הוברר שהתובע לוקה בבעיות בריאות נוספות.
סוף דבר מהטעמים שפורטו בפסק הדין החלטתי לדחות את התביעה.
בהביאי בחשבון את מכלול השיקולים אני מחליט לחייב את התובע לשלם לנתבעים סכום כולל של 50,000 ₪ בגין הוצאות המשפט הכוללות שהיו לה, היינו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים, ואם לא – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 11.11.2001 אובחן התובע על-ידי הצוות הרפואי של בית החולים, עת פנה לחדר המיון, כסובל מתסמונת זנב הסוס, עם עצירת שתן וירידה בתחושה באיזור המפשעה אך ללא חסר נורולוגי.
בהמשך, סבר כי היה מקום לבצע בדיקת MRI מידית (עמוד 615 שורה 5), שכן "...זו הרוטינה שלדעתי היה נכון לעשות" (עמוד 616 שורה 21).מכאן, משלא בוצעה הבדיקה מיד לאחר הניתוח, כנדרש על-פי הפרקטיקה המקובלת, כפי שעלה מעדות המומחה וסברתו בעיניין ובשים לב למצב התובע לאחר הניתוח הראשון, הנני קובע כי הצוות הרפואי חרג מסטאנדארט הטיפול הראוי בעיניינו של התובע ומשכך, התרשל.
...
בנסיבות אלה, הנני סבור, כפי שנקבע, בעניין גיל, כי אין מנוס, אלא מלקבוע את שיעור התרומה של רשלנות הנתבעת לגובה הנזק, בגין מצב התובע ונכותו, בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים, על-דרך האומדנה וכעולה מהראיות שהובאו לעניין.
לפיכך, לאחר בחינת נתוני התובע באשר למצבו הרפואי, בשים לב לקביעות מומחה בית-המשפט, שלפיה סובל התובע מפרפלגיה קשה, שהנכות המוטורית בגינה הִנה בשיעור של 80% ולנוכח פגימותיו הנוספות בעניין הפגיעה בסוגרים והפגימה האורולוגית ולאחר שהתרשמתי ממגבלותיו התפקודיות, נתתי דעתי לגריעה מכושר השתכרותו והפסדי ההשתכרות שנגרמו לו, התחשבתי בצרכיו השיקומיים כעולה מחוות-הדעת המומחים והעזרה שלה ייזקק בשל מגבלותיו, כאמור, לרבות האביזרים והטיפולים הפרא-רפואיים, צרכי ניידות ודיור והנזק הכללי בגין כאב וסבל, הכול, מצד אחד; ומצד שני, גודל הנזק שניתן לייחס לאחריות הנתבעת בניכוי יחסי של תגמולי הביטוח הלאומי, נחה דעתי כי יש להעמיד את שיעור הפיצוי המגיע לתובע, כאמור, בגין אחריות הנתבעת, בשיעור מתון ובסכום של 300,000 ₪.
סוף דבר הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 300,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור של 23.6% וכן הוצאות משפט, בשים לתוצאות פסק הדין, בסך של 30,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 4.9.20, הגישו המשיב 1 ואישתו, המשיבה 2, (להלן יקראו ביחד: "המשיבים 1 ו- 2"), כנגד המבקשת וכנגד המשיבה 3, תביעה בעילה של רשלנות רפואית באיבחון מצבו הרפואי של המשיב 1 ואיחור ניכר ומשמעותי במתן טפול רפואי הולם, דבר אשר הוביל לנזקיו של המשיב 1.
ד"ר רוטמן פירט את השתלשלות האירועים וקבע כי: "היתה אינדיקאציה חד משמעית לניתוח שיחרור הלחץ בסמוך לארוע התאונה. האבחנה נדחתה זמן רב עקב טפול ומעקב אורתופדי לקוי בקופת חולים ועקב המלצת מנתח עמוד שדרה, ד"ר קרמר, להמנע מניתוח ולמצות טפול שמרני למרות החשש הברור לקיום תיסמונת זנב סוס (CESS) אצל מר ק. בהמשך, גם ביחידה לאישפוז יום במרכז הרפואי רעות נימנעו מלהפנות את מר ק. לניתוח וזאת למרות שהמטופל כבר סבל מהפרעה בתיפקוד הסוגרים עם קבלתו לשם.". ביום 25.11.20, הגישה המבקשת כתב הגנה במסגרתו הכחישה את טענות התביעה.
...
בנסיבות אלה פשיטא כי בקשת הנתבעת למשלוח הודעה לצ"ג נדחית וזאת מבלי להתייחס לנכונות קביעותיהם של מי ממומחי הצדדים.
אין בידי לקבל את טענות המשיבים 1-2 בתגובתם ולפיהן אין כל יריבות בין המבקשת לד"ר קרמר שכן אין עסקינן בתביעה חוזית או ביטוחית אלא בתביעה נזיקית וטענה כי ישנם מעוולים נוספים שאחראים לנזק ככל שתוכח התביעה.
בנסיבות שבהן המבקשת השתהתה ארוכות בהגשת חוות הדעת מטעמה ובבקשותיה למתן ארכה להגשת הודעה לצד ג', אני סבורה כי יש להתנות את ההיתר להגשת הודעה לצד ג' בתשלום הוצאות למשיבים שאינו תלוי בתוצאות.
סוף דבר לאור כל דבריי שלעיל מצאתי להיעתר לבקשת המבקשת ולהתיר לה לשלוח הודעת צד ג' כנגד ד"ר קרמר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ושוב : ".. אך העקרון שביסוד העברת נטל השיכנוע מתפרס לא רק על מחדלים בעריכת רשומות רפואיות ובשמירתן כנדרש. הוא מתפרס גם על רשלנות בעלת אופי שונה, אשר גורמת לכך שנפגעת האפשרות של התובע להוכיח את עילת תביעתו. כך גם במקרה של רשלנות מצד הנתבע באי-קיומן של בדיקות רפואיות, אשר לוּ בוצעו היו יכולות להצביע על הגורמים לנזק. רשלנות כזו גם היא עשויה להעביר את נטל השיכנוע אל שכמו של הנתבע."( ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, פ"ד נח(5) , 54, עמ' 64 (2004).
אין חולק בין הצדדים כי בהתאם להתוויית ה -FDA ולספרות הרפואית אין לעשות שימוש במקבע דינאמי במנותח הסובל מתסמונת זנב הסוס.
...
למרות האמור, בשים לב לגילה של התובעת ולכלל הנתונים אני סבור כי זה מקרה המתאים לפסיקתו של פיצוי גלובאלי בגין הגריעה בכושר ההשתכרות, העזרה וההוצאות הנובעות מהנכות הקשורה לניתוח השני בסך 100,000 ₪.
לאחר שעיינתי בסיכומי התובעת הבחנתי בכך ששאלת הניכוי לא זכתה להתייחסות כלשהיא, מכאן בהחלטתי מיום 1.10.21 ראיתי מיוזמתי ליתן לתובעת הזדמנות להשלמת טיעון וכמובן זכות התגובה לנתבעת.
סוף דבר מכל האמור, מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 300,000 ₪, ושכ"ט בשיעור 20% והמע"מ. במקרה זה אין כל הצדקה לפסיקת הוצאות משפט לטובת התובעת, שכן בשל ההפרזה בתלונותיה ובנזקיה לא ניתן היה לקדם ולסיים הליך זה ללא חקירת המומחים, שמיעת העדים ומתן פס"ד זה. הסכומים ישולמו לתובעת באמצעות ב"כ תוך 45 יום מהיום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט י' עמית: ] ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' בולוס) בת"א 8929-12-16 מיום 1.11.2021, במסגרתו נפסקו למערערת פיצויים בתביעה בגין רשלנות רפואית.
נטען כי היה מקום להעביר את נטל ההוכחה ביחס להתרשלות בית החולים בניתוח הראשון מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), זאת, בהיתחשב בכך שמומחה המשיבה פרופ' מירובסקי חלק על האבחנה שביצע המנתח ד"ר רז בקשר לתיסמונת ממנה סבלה המערערת ומידת הדחיפות שהייתה בניתוחים; מכיוון שלא נרשמו מדדים מדויקים לגבי הקף פריצת הדיסק וכמות החומר שהוצאה במהלך הניתוח, ולא נעשתה בדיקת MRI לפני או אחרי הניתוח הראשון; ומכיוון שמדדי ההצלחה של הניתוח התבססו על הערכתו הסובייקטיבית של ד"ר רז, ולכן קיימת הטיה נשנית לטובת המשיבה בהחלת כלל מאזן ההסתברויות.
ואכן, פרופ' מירובסקי הבהיר כי המערערת היתה צריכה לעבור קיבוע, וכך או אחרת היא היתה נותרת עם הנכות בגינו (וראו עמ' 212-210 לפרוטוקול), וגישה זו נתמכת גם בדברי מומחה המערערת ד"ר גורן, שסבר כי אם הייתה מתבצעת כריתה רחבה יותר בניתוח הראשון ייתכן שהיה צורך בקיבוע כבר במועד זה. פרופ' מירובסקי, המומחה מטעם המשיבה, חלק על אבחנתו של ד"ר רז בזמן אמת, והטיל ספק בכך שהמערערת לקתה בתסמונת זנב סוס (לשיטתו של פרופ' מירובסקי, המערערת אף לא סבלה מספונדילולזיס).
...
בכל הנוגע לאירועי הניתוח השני מתחייבת מסקנה אחרת.
לסיכום, המשיבה התרשלה באי אספקת המקבע המתאים (מקבע קשיח) במהלך הניתוח השני, ובשל כך המערערת נאלצה לעבור כחודש לאחר מכן ניתוח נוסף שבו הותקן המקבע המתאים.
לא מצאתי ממש בערעור המשיבה על גובה הנזק וניכויי המל"ל, ועל כן, דין שני הערעורים להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו