רשלנות רפואית בצינתור לב

         בפני תביעת התובע לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי שטיפל בו עקב הימנעותם מבצוע צינתור לב מיידי (PPCI).

...

        לסיכום - לאור האמור לעיל, ועיקרם של הדברים - התיעוד בדף המעקב שערך האח איאד; האמור בתצהיר עדותם הראשית של ד"ר מייזל ושל האח איאד, אשר לא נסתר, וכן הסתירות שנתגלו בעדויות עדי התביעה וחוסר מהימנותם - יש לקבוע כי הצנתור שהיה קבוע לבוקרו של יום 1.7.08 לא התבצע בשעות הבוקר אך משום סירובו של התובע.

            מסקנה זו מחייבת את הקביעה כי לא נפל כל דופי בטיפול הרפואי שהעניקו הרופאים לתובע, וממילא התובע לא הוכיח כי הרופאים התרשלו כלפיו.

משכך, דין התביעה להידחות.

עוד בחייה התובעת הגישה תביעה נגד שירותי בריאות כללית והרופא שביצע את הצינתור (להלן: הנתבע), בעילה של רשלנות רפואית.

בתגובתם ציינו כי ניתן להבין ללבה של התובעת, שמבחינתה נכנסה לצינתור אבחנתי בריאה ויצאה ממנו נכה.

...

אולם בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה אני סבורה שאין די בכך על מנת להימנע מפסילת חוות הדעת וזאת ממספר שיקולים, בהצטברם יחד.

בנסיבות העניין אני סבורה שאין מנוס מכך ולו מטעמים של שמירה על מראית פני הצדק.

התוצאה היא, שהבקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מתקבלת.

לטענתו, בי"ח מאיר התרשל בכך שהוחלט לשחררו, ללא טפול, תוך המלצה לבצוע מפוי לב ובדיקת מאמץ בקהילה, זאת כאשר נוכח סימנים לארוע לב כלילי, היה מקום לבצע צינתור במועד זה. לאחר שביצע בדיקת מפוי לב ונבדק על ידי קרדיולוג, התובע אושפז בבי"ח בילינסון שלטענתו התרשל בהחלטה לבצע צינתור לב כאשר במועד זה היתה התוויה לבצע ניתוח מעקפים.

התובע תמך את תביעתו בחוות דעתו של ד"ר רסין טובי, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה (להלן: "ד"ר רסין"), שלפיה נוכח האיחור בבצוע הצינתור וניתוח המעקפים, נגרמה החמרה במצבו של התובע שהשפיעה על מהלך ההחלמה מהניתוח ובשל כך נגרמה לו נכות לבבית צמיתה בשיעור של 10% ונכות בשיעור של 40% בשל פגיעה ריאתית כתוצאה מהניתוח המורכב.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ראיתי להיעתר לבקשה - ואפרט.

רקע כללי והשלב הדיוני בו מצוי ההליך עסקינן בתביעת ניזקי גוף בעילת רשלנות רפואית בעקבות ביצוע צינתור לב טפולי מיום 7/5/2007 במהלכו, לדאבון הלב, נפטר המנוח.

...

ראה החלטתי מיום 27/11/17 וכתב המינוי מיום 1/1/18.

לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראה החלטתי מיום 14/6/18.

בהמשך, הבהיר פרופ' אבינדר, כי גם כשהחליט הקרדיולוג בביה"ח נהריה להמליץ כראוי על צינתור וקבע למנוח תור לצורך ביצוע ההליך, המנוח לא קיבל התחייבות לבצוע הצינתור, ואף לא ניתנה אופציה חלופית מידית לבצוע הצינתור במוסד אחר המקובל על קופ"ח. חוות דעת מומחה הנתבעת 1 הנתבעת 1 הגישה מטעמה חוות-דעת של מומחה לרפואת לב - פרופ' שמואל בנאי (להלן: "פרופ' בנאי" או "מומחה הנתבעת 1").

בעיניינו אין ספק כי הצוות הרפואי בביה"ח נהריה לא הציע למנוח בדיקה חלופית (כמו מפוי) במקומה של בדיקת הצינתור לה סרב המנוח, ואין חולק כי הצוות הרפואי בביה"ח נהריה, כאמור לא העריך בצורה נכונה את חומרת מחלתו של המנוח, והתוצאה היא שהמנוח כלל לא קיבל תמונת מצב שיש בה כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת לעניין הטיפול הראוי בנסיבות העניין, והדברים נאמרים ביתר שאת מאחר ולא עלה בידי הנתבעת 1 להציג ראיה כלשהיא שממנה ניתן ללמוד על כך שהמנוח סרב לבצע את הצינתור לאחר שהבין את הסיכונים הכרוכים באי ביצועו, ובכך הצוות הרפואי של ביה"ח נהריה התרשל כלפי המנוח.

...

במקרה דנא, התובעים לא הניחו תשתית לעניין עצם הזכאות לקצבת זקנה, והטיעון בסיכומיהם הוא כוללני ביותר, והסתפקו בידיעה שלהם ו/או בהנחה שלהם לעניין גובה קצבת הזקנה של יחיד או זוג לפי חוק ביטוח לאומי, ובזה אין די כדי להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח רכיב נזק זה (ראו והשוו: ת"א (שלום חי') 46460-12-13 עזבון המנוח גאזי מרווח נעראני ז"ל נ' עקאב מוסא נעראן (פורסם במאגרים המשפטיים, 31.01.2017); המסקנה של פסק דין זה אושרה גם בערעור בביהמ"ש המחוזי ב- ע"א (מחוזי חי') 19951-03-17 סמי זנדברג נ' עזבון המנוח גאזי מרווח נעראני ז"ל (פורסם במאגרים המשפטיים, 07.07.2017), (פסקה 77.

משכך, הנני דוחה את דרישת התובעים בגין רכיב נזק זה. · הוצאות קבורה ואבל: התובעים העמידו את דרישתם בגין רכיב זה ע"ס 40,000 ₪ בטענה כי נגרמו להם הוצאות רבות לאור הקמת סוכת אבלים ולאור מספר האנשים שהגיעו לנחם.

סוף דבר התביעה מתקבלת.