רשלנות רפואית בניהול הריון ולידה

השופטת א' חיות: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) אשר דחה תביעה נזיקית שהגישו המערער 1 (להלן: המערער) והוריו המערערים 2 ו-3 בגין הולדה בעוולה ורשלנות רפואית.

לטענת המערערים נזקים אלו נגרמו בשל רשלנות של קופת החולים בניהול מעקב ההריון ובשל רשלנות של בית החולים בכל הקשור למעקב ההיריון וניהול הלידה.

...

דין הערעור להידחות.

בסדר? אני לא צריך את בדיקת ה-PH. (פרוטוקול הדיון מיום 10.3.2015, בעמ' 202, שורות 30-22) למסקנה דומה הגיעו פרופסור אלחלל (שם, בעמ' 266, שורות 28-26), פרופסור בליקשטיין (" ... אני אחזור בפעם המאה. תינוק נולד באפגר 10 אין לו תשניק", פרוטוקול הדיון מיום 9.6.2015, עמ' 562, שורות 10-6) וד"ר רחל פיקאר ("התינוק הזה לא סבל עד שהוא יצא, מחוסר חמצן", שם, בעמ' 409 שורות 6-5).

אנו דוחים, אפוא, את הערעור כסמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

רקע: לפני תביעה בגין רשלנות רפואית בניהול מעקב הריון אשר הוביל ללידת הגב' ל' במומיה, הכל כפי שיפורט להלן.

...

טענות הנתבע: יש לדחות את התביעה מפאת שיהוי וכן בשל העדר מומחיות של פרופ' דוד, המומחה מטעם התובעים בביצוע סקירת מערכות.

סוף דבר משקבעתי כי אין המדובר בהתרשלות ומשלא הוכח הקשר הסיבתי בין מעשיו ומחדליו הנטענים של הנתבע לבין הנזק הנטען, הרי שאיני נדרש לדון בנזקי התובעים ובתם.

על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות העניין ונוכח הסבריי לאורך פסק הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי נכון לפסוק כי כל צד יישא בהוצאותיו.

כך, בין היתר, לאור גילה הצעיר של האם במועד ההיריון (24 שנים); לאור הריונה הקודם של האם, אשר בסופו נולד תנוק בריא וללא ליקוי כרומוזומלי, וכן לאור הסיכון המשוקלל לתיסמונת דאון שהדגימה בדיקת התבחין המשולש.

די בכך על מנת לדחות את התביעה, אף לו נמצאה התרשלות של הצוות הרפואי בניהול מעקב ההיריון.

...

אף אם נמצאה התרשלות, דין התביעה היה להידחות בשל העדר קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הולדת הקטינה.

התביעה נדחית.

בהתאם, נדחות גם ההודעות לצדדים השלישיים ולצד הרביעי.

- לסיכום, מסכם המומחה כי הרשלנות במהלך מעקב ההיריון והלידה במקרה דנן התבטאה לדעתו היו במעשים / מחדלים כדלקמן: אי זהוי האפשרות כי האם סוכרתית ואי זהוי חשש מעובר גדול; שהוי גדול מדי בייזום הלידה הווגינאלית; המנעות לא מוסברת מחיתוך חיץ; ואי היערכות מתאימה עם צוות רפואי מתאים (לרבות רופא ילדים לקבלת הלידה ולבצוע נכון של החילוץ).

בדיקת הראיות בנוגע לאופן ניהול מעקב ההיריון במהלך האישפוז עד ללידה ובדיקת הראיות בנוגע להליך הלידה מגלות כי נערכו בעיניינה של האם והריונה מספר רב של ישיבות רופאים ואנשי צוות רפואי בנוגע לאם, בישיבות אלה הישתתף צוות גדול של אנשי רפואה ,הוחלפו דיעות והוחלט באופן מושכל מהי הדרך הנכונה לפעול בנוגע לאם.

...

משכך סברתי כי למעט בשאלת הפגיעה באוטונומיה, דין התביעה להידחות וגם את הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה יש לקבוע באופן מדוד בלבד.

סיכום לאור כל האמור לעיל תביעת התובעים בכל הנוגע לעילת הרשלנות בלידת הקטינה להידחות.

תביעת התובעים 2 ו-3 מתקבלת בחלקה בכל הקשור לפגיעה באוטונומיה והנתבעת תשלם לתובעים 2 ו-3 ביחד סך של 120,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ. כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בשיעור של 15,000 ₪.

] בראשיתה הוגשה התביעה הן כנגד קופת החולים המאוחדת (להלן- קופת החולים), בה הייתה התובעת 2 (להלן -התובעת) חברה בעת ההריון נושא התביעה, וכנגדה נטען, בין השאר, כי בשל ניהול לקוי של מעקב ההריון נולד התובע במומיו, והן כנגד הנתבעת – הסתדרות מדיצינית הדסה, המנהלת והבעלים של בית החולים הדסה עין כרם (להלן- הדסה), אשר הצוות הרפואי בו טיפל בתובעת במהלך ההריון והלידה עצמה ולגביו נטענו טענות של רשלנות רפואית עובר ללידה ובמהלכה.

...

בנסיבות המתוארות אני סבור כי ראוי לחלק את אומדן עזרת צד ג' לה נדרשו וידרשו התובעים לשלוש תקופות האחת עד הגיעו של הקטין לגיל 3 שאז טופל בבית ע"י ההורים ולאחרי כן מגיל 3 ועד לגיל 21 עת הוא מחלק ויחלק את זמנו בין המוסד הלימודי ולשהייה בביתו ולבסוף מגיל 21 ועד לגיל 30, גיל תוחלת חייו המוערך של הקטין, בתקופה זו אני מעריך כי ישאר בבית ההורים, התובעים, ויהא תחת השגחתם וטיפולם.

לעניין זה ראוי להוסיף ולציין כי הלכה פסוקה היא שהשיקול המרכזי אותו יש לשקול בפסיקת הפיצויים בכל הקשור לשאלה האם הנפגע יוותר במסגרת ביתית או שייצא למסגרת חוץ ביתית הוא טובת הנפגע והמסגרת המתאימה לצרכיו, כך בעניין עמר (ע"א 6978/96 סמדר עמר (קטינה) נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (1997) מצאנו את דבריו של כב' הש' אור – "דין הוא שקביעת הפיצוי בנזיקין תיעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית-המשפט ומתוך ניסיון לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, כשלנגד עיני בית-המשפט עומדת המטרה להשיב את המצב לקדמותו. אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר, די בכך כדי להצדיק פתרון זה, אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק. במסגרת זו ייתן בית-המשפט את דעתו גם לכך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים, דבר אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות ליהנות מאותם עיסוקים ומגע עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו. יש להעדיף את הטיפול בבית על זה שבמוסד גם במקרה שהטיפול בבית יש בו להגדיל את תוחלת החיים של הניזוק" .

1000 ₪* 120.8 (מקדם היוון ל 144 חודש)* 0.73(היוון כפול ל 10.5 שנים) במעוגל = 88,000 ₪ סך נזקי התובעים מגיעים, אפוא, כדי – אובדן השתכרות ושנים אבודות 1,313,000 ₪ אובדן זכויות סוציאליות ופנסיה 85,000 ₪ עזרת צד ג' עבר ועתיד לרבות עזרת ההורים 3,038,000 ₪ הוצאות רפואית עבר ועתיד 100,000 ₪ התאמת דיור ואבזרי עזר 250,000 ₪ נידות ונסיעות מוגברות בעבר ובעתיד 300,000 ₪ שכ"ט אפוטרופוס 88,000 ₪ כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים 1,000,000 ₪ סה"כ במעוגל 6,174,000 ₪ כיוון שמצאנו שאחריות התובעים 2-3 לנזקי הקטין היא בשיעור של 50%, הרי שהנזק לתובעים עומד על 3,087,000 ₪ במעוגל.