מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

רשלנות רפואית ביילוד ילד בריא

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת כמובן להבדיל מההורים, שלהם בודאי אוטונומיה משל עצמם, ושלהם עומדת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה הן במקרים של "הולדה בעוולה"; הן בתביעות "רגילות" של רשלנות רפואית שהביאה ללידה של יילוד עם מוגבלויות, והן בתביעת רשלנות רפואית שבעקבותיה נולד ילד בריא אך כתוצאה של היריון בלתי רצוי (ראו למשל מקרים של הריון על אף שהאם עברה פרוצידורה של "קשירת חצוצרות[" – ת"א (שלום י-ם) 733/94]רבקה נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל (19.9.1996); ת"א (שלום חי') 4503/06‏ ‏פלוני נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (4.3.2012); עמוס הרמן "הריון בעוולה" מישפחה במשפט ג–ד 97, 131-130 (תשס"ט-תש"ע)).
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' שבח, י' אטדגי ו-ש' יעקובוביץ) בע"א 59032-04-19 וע"א 64804-05-19 מיום 17.12.2020, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת והתקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' תדמור-ברנשטיין) בת"א 23848-04-11 מיום 7.4.2019.
מנגד, המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות הואיל ואין בה כל עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
כך אף יש הסוברים כי "לא ניתן להסיק מסקנה כללית ועקרונית מסוגיות הגמרא לגבי מעמדו המשפטי של העובר בהלכה, שכן העמדה היא שונה לפי אופי הענין שבו מדובר" (יעקב בזק "מעמדו המשפטי של העובר בהלכה היהודית ובמשפט הישראלי" סיני קטו (תשנ"ה)).
" הנה כי כן, אף לפי מקצת הדברים המפורטים לעיל, אשר הם בבחינת "קצה המזלג" ועוד מבלי שנדרשנו לאיזו מן הסוגיות, קשה לקבל את המסקנה החד-גונית כי לפי מקורות המשפט העברי העובר הוא "יצור חי עצמאי" אשר יש לראותו כ"אדם" (וראו הנפקויות השונות העולות מהגדרת עובר כ"אדם" גם לעניין הפלת העובר בשל הסכנה הנשקפת לאם: הפלת העובר בשל סכנת אבר של האם; האכלת אישה מעוברת ביום הכיפורים בשל חשש סכנה של העובר; חילול שבת כדי להציל את העובר; וכן לעניין המזכה לעובר; זכות הירושה של העובר – אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות, 804 (תשפ"א)).
סיכומם של דברים, כאמור, מצטרף אני למסקנתו של חברי השופט י' עמית כי יש לדחות את הערעור בסוגיה בה ניתנה הרשות לערער, ואף סבורני כי אין למצוא במקורות המשפט העברי חיזוק לדעת המיעוט בבית המשפט המחוזי לפיה ניתן לפצות את העובר על פגיעה באוטונומיה שלו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובעים מייחסים לנתבעים רשלנות רפואית בעיניין בנם שנולד ביום 6.11.05 ונפטר ביום 29.7.07 (להלן: "המנוח").
כמו כן הגישה נתבעת 1 את חוות הדעת של פרופ' שוחט, מומחה ברפואת ילדים וגנטיקה רפואית, אשר היתייחס למעקב ההיריון של האם ואת חוות הדעת של פרופ' שי אשכנזי, מומחה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות, אשר היתייחס להליכי האיבחון והטיפול במנוח לאחר הלידה.
...
בכל הנוגע לטיפול במנוח לאחר הלידה אני קובעת כי: הוכח שהמנוח נפטר עקב סיבוך חד של ספסיס בעקבות נמק והתנקבות של המעיים.
לאור המסקנות שאליהן הגעתי, אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לפי טענתה, בשל התרשלות הצוות הרפואי במהלך לידתה בשנת 1985, אשר בעקבותיה סובלת התובעת מהיפראקטיביות עם הפרעות קשב (ADHD).
לכתב התביעה צורפו חוות דעתם של ד"ר בנימין זילברמן בתחום המיילדות, חוות דעתו של ד"ר יחיאל היילבורן בתחום הנוירולוגיה, חוות דעתו של ד"ר רפאל אידלמן בתחום הפסיכיאטריה וחוות דעתו של ד"ר רמדן עאמר בתחום רפואת הילדים וגנטיקה רפואית.
...
צוין כי בינתיים נסתיימה שמיעת הראיות והתיק קבוע לשמיעת סיכומים, ובנסיבות אלה, לא נמצא טעם להיעתר לבקשות התובעת ויש להשלים את הדיון בתביעה כפי שנקבע מראש.
סוף דבר לסיכום, אני מאמצת את חוות דעתם של פרופ' שטיינברג ופרופ' ורדי, וקובעת כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין אירועי הלידה לבין נזקיה של התובעת.
כפועל יוצא מכך, אני מורה על דחיית התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסכום כולל של 30,000 ש"ח. מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים ותוודא טלפונית קבלתו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו והשוו לעניין זה פסק דין שניתן בסקוטלנד Macfarlane & Anothor v. Tayside Health Board [1999] UKHL50; [2000] 2AC 59; [1999] 4 All ER 961 (25 November 1999) שם נקבע כי הורים של ילד בריא שנולד כתוצאה מרשלנות רפואית אינם זכאים לפיצויים בגין עלויות גידולו של הילד.
...
כמו-כן אני קובע כי במעשיה פעלה הנתבעת שהיא אמו של הקטין גם לצורך הגנה על עניין אישי כשר שלה – שהתובע יכיר בבנם המשותף, יפגש עמו וישתתף בהוצאות הכרוכות בגידולו.
לאור כל האמור לעיל, התביעה בגין פגיעה בפרטיות נדחית.
לסיכום התביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת נדחית במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בשעה 9:52 נעשתה רשימת תיוג השראת לידה (השראת לידה הנו מצב שבו היולדת אינה בלידה, ויש צורך רפואי לילד את העובר, להשפיע על הגוף ולגרום לו לפתח צירים) בשל מיעוט מי שפיר והריון עודף והתובעת הוחתמה בשעה 10:00 על טופס להשראת לידה באמצעות פרוסטגלנדין.
בע"א 10094/07 פלונית נגד בית החולים האנגלי (פורסם בנבו ) נקבע לעניין הקשר הסיבתי כי : "בבוא השופט היושב לדין להכריע בתביעה בגין רשלנות רפואית שארעה לכאורה במהלך הלידה, שומה עליו להפריד באזמל חד בין מקרים בהם הופרה חובת הזהירות של הצוות הרפואי במהלך הלידה וכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת ו/או לתינוקה לבין מצבים הנזק היה תולדה של פגעי טבע בגדר אסון משמיים". דיון ראשית אפנה לידון במחלוקת העובדתית , האם התלוננה התובעת אודות כאבים לאחר החדרת הקטטר ובמהלך הלילה? כאמור התובעת העידה בתצהירה ובעדותה כי סבלה מכאבים בעת הכנסת הקטטר ולאחריו במהלך הלילה וכי העובר החל להישתולל (ס' 16 ת/1 ס' 14 ת/2).
...
לטענת התובעים בנסיבות תביעה זו חל "הכלל המדבר בעד עצמו" שכן לתובעים לא הייתה ידיעה ו/או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שהובילו לטיפול הרשלני , האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת או מי מטעמה לא נקטו בזהירות סבירה ולפיכך מוטל על הנתבעת נטל ההוכחה שלא הייתה לגבי האירוע התרשלות שתחוב בגינה.
"בהערכת גובה הפיצוי בגין נזק זה, עשויה להיות חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה בטרם ביצוע הטיפול בו. הימנעות ממסירת מידע משמעותי כלשהו על הפרוצדורה אותה מבקשים לבצע בחולה חמורה יותר, בדרך כלל, מאי מסירה של חלק מן האינפורמציה המהותית. באופן דומה, ככל שהסיכון אשר לא נמסר לחולה על דבר קיומו הוא חמור יותר מבחינת הפגיעה האפשרית בחולה, וככל שהסתברות התרחשותו גבוהה יותר, הרי שעוצמת הפגיעה באוטונומיה של החולה חמורה יותר. לשון אחר, ככל שחשיבותה של ההחלטה בה מדובר מבחינת החולה גדולה יותר, נישולו ממעורבות אפקטיבית בתהליך קבלת ההחלטה פוגע במידה רבה יותר בזכותו לאוטונומיה. ברור, כי מדובר בהנחיות כלליות בלבד. המדובר בנזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיווי דומיננטי, המעורר קשיים בלתי נמנעים בהערכתו. בסופו של דבר, גובה הפיצוי בכל מקרה, בדומה לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים אחרים, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, וייקבע בדרך של אומדנה המבוססת על הערכה של מכלול נסיבות העניין, ועל התרשמותו של בית המשפט. על בית המשפט לנקוט, בהקשר זה, גישה מאוזנת. עליו ליתן את המשקל הראוי לכך שמדובר בפגיעה בזכות יסוד, אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי. לצד זה, בשל הקשיים הטבועים בתהליך הערכת הנזק, על בית המשפט לרסן עצמו, ולא לפסוק פיצויים בשיעורים מופרזים" לטענת התובעים בסיכומיהם דרך ארוכה הלך בית המשפט מההכרה בעילה זו ופיצוי בגינה בסך של 15,000 ₪ עד למצב בו פסקו כדרך שבשיגרה פיצוי בסך של 150,000 ₪ לכל אחד מהנפגעים {התובעים הפנו בין היתר לע"א 9817/02 נחום ויינשטיין נ' ד"ר דוד ברגמן ( פורסם בנבו ) } ובהמשך נקבע פיצוי בסך של 250.000 ₪ בגין ראש נזק זה { התובעים הפנו לע"א 9936/07 מאיה בן דוד ואח' נ' ד"ר אייל ענתבי ואח' ( פורסם בנבו )}.
סוף -דבר הנתבעת, מדינת ישראל, תשלם לתובעים סך של 770,000 ₪ תוך תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא סכום הפיצוי הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ ובנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ כדין מסכום הפיצוי הנ"ל. ביתרת האגרה ישאו הצדדים לפי הוראות התקנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו