ראשית, החדרת השתלים על ידי נתבעים 2 – 4 לתוך מבנים אנטומיים חשובים, והפגיעה בהם מהוה סטייה מטיפול רפואי מקובל.
לכן המומחה מסכם וקובע בתשובותיו:
"וכדי, לחדד לדייק ולפשט, התכנית הניתוחית הנכונה לשקום קבוע ע"ג שתלים שהייתה צריכה להיות שונה מכפי שתוכננה ובוצעה במקרה זה. כלומר צריך היה לתכנן תכנית הכוללת היתייחסות מתאימה לחוסר העצם הניכר בשתי הלסתות, ביצוע מקדים/נילווה של בניית מעטפת עצם מאסיבית (כזו הדורשת מיומנות ניתוחית גבוהה מאוד וניסיון רב) ומתאימה לשתלים שאמורה לשאת שקום קבוע מלא והמנעות מתבקשת מחדירה למבנים אנטומיים חשובים (כמו תעלת העצב, חללי אף וסינוס)." (ההדגשה במקור – א.כ.)
מאידך לגבי התוכנית האלטרנטיבית העיר המומחה:
"הסיכון יחסית נמוך מאוד לפגיעה עצבית בלסת התחתונה, תוספת העצם הנדרשת בלסת העליונה הקדמית יחסית סבירה, הגישה לניקוי ותחזוקת השתלים נוחה וקלה, במידה שישנו כישלון של התשלים עדין השקום הנשלף נותר על כנו, שלם ומתפקד ולבסוף עלויות הטיפול יחסית נמוכות."
ואני שואל את עצמי: אם אכן הוסבר לתובעת הסיכונים והחלופות – כפי שהנתבעים טוענים – מדוע שתבחר בתוכנית טפול יקרה יותר ומסוכנת יותר? לנתבעים הפתרונים.
בעיניין זה ניתן פסק דין מנחה בע"א (מחוזי חיפה) 3127-03-17, 43489-03-17 יאסין נ' בן דוד [פורסם בנבו] (6.6.2017) (להלן: עניין יאסין ), בו בית משפט השלום פסק לתובעת, בעקבות רשלנות רפואית של רופא שיניים, החזר בגין עלות הטיפול שניתן על ידי הנתבע וכן עלויות טפול נוספות שנוספו בשל הטיפול הרשלני שבוצע על ידי הנתבע.
...
אינני מקבל עדות זו. התובעת לא פירטה היכן ניסתה למצוא עבודה ולא הצליחה, לא פירטה שמות מעבידים ומועדים בהם פנתה לצורך מציאת עבודה.
סיכום ותוצאה
לסיכום סה"כ נזקי התובעת הם בסך של 199,904 ₪.
לכן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 179,913 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ.
לתובעת אין הוצאות משפט נוספות, שכן היא קיבלה פטור מתשלום אגרה , פטור מהבאת חוות דעת ושכר המומחה שולם על ידי הנתבעים.