כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית בטיפול בפציעת רגל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה צוין כי למחרת, 7.3.2011, פנה התובע לקופ"ח באיזור מגוריו, שם אובחנה ברגלו חבלה עם נקע בקרסול ימין.
ביום 20.9.2011 נבדק התובע אצל אורתופד מומחה שקבע שהתובע סובל משבר של עצמות כף הרגל שבסיומו נוצר עוות בכף הרגל, כאשר האורתופד מציין בפני התובע כי תהליך ההחלמה אורך כשנה ועל כן הומלץ לו לעבוד בתקופה זו בישיבה בלבד (ראו התעוד הרפואי נספח ב' לתצהיר התובע וחווה"ד מטעמו).
בהקשר זה נטען גם כי יש להחיל על התובע את דוקטרינת ההשתק השפוטי בשל טענות סותרות, שכן התובע הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הגורם שטיפל בו שבמסגרתה טען, כך לשיטת הנתבעת, טענות סותרות.
...
ממילא נדחית טענת הנתבעת בהקשר זה. ולגוף טענת ההתיישנות.
עם כל ההבנה למצבו של התובע, סבורני כי לא די בכך.
כיוון שכך, לא זכאי התובע לתשלום עבור אובדן כושר עבודה מעבר לסכום ששולם לו. אחרית דבר התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2014 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

המערערת לא שמה לב לדרך ולאחר שהולך הרגל חצה כימעט את מלוא מעבר החצייה היא פגעה בו. הולך הרגל ניחבל ונזקק לטפול רפואי.
זאת ועוד, בהמ"ש קמא הוסיף וציין, כי גם אם נכונה טענתה של המערערת כי שדה הראיה במקום לא אפשר להבחין בהולך הרגל, כי גם אז התרשלה המערערת - שכן כל שהדבר אומר הוא כי המערערת היתה אמורה לנסוע במהירות שתתאים לתנאי הדרך.
...
עוד אני סבור שאין מקום להתערב בקביעותיו של בהמ"ש קמא בנוגע למיקום הפגיעה.
ב"כ המערער טען כי מדובר בעונש חמור בנסיבות העניין ובנסיבותיה של המערערת, אולם איני סבור כי הובא בפני ולו נימוק אחד המוליך למסקנה כי מדובר בעונש החורג חריגה של ממש מהענישה הראויה במקרה דנן.
סוף דבר, אני מורה על דחיית הערעור, על שני חלקיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה, הוא ניפצע ברגלו וקיבל טפול רפואי, ואופניו נזוקו ולכן נאלץ לקנות אופניים חדשים.
בנוגע לראיות שעל הרשות המקומית להביא על מנת להראות כי לא התרשלה, בפסיקות בית המשפט המחוזי בעיניין נינאי וכן בע"א 68623-03-19 עריית פתח תקווה נ' בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 21.5.19) אשר אף עסקו בכתמי שמן, נקבע כי אי הבאת ראיות מטעם הרשות המקומית בדבר פעולות יזומות לטפול סביר במפגעים שבתחומה והמצויים בידיה בלבד, נזקפים לחובתה.
...
נוכח האמור, אני סבורה כי התובע עמד בנטל המוטל עליו ברף הנדרש לצורך הליך זה, ואני מקבלת גרסתו כי החליק כתוצאה מכתם שמן שהיה על הכביש.
נוכח האמור, ומשלא צירפה הנתבעת ראיות התומכות בטענתה שבזמנים הרלוונטיים לתאונה היה בנוי לצד הכביש שביל אופניים, דינה של טענה זו להידחות.
סיכומו של דבר, נפסקו לתובע סכומי פיצוי כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 3,564 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 50 ₪ הוצאות בגין הנזק לידית הברקסים 350 ₪ כאב וסבל                                         3,500 ₪ סך הכל                                                7,464 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל 2,143 ₪ (-) סה"כ 5,321 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,321 ₪ בתוספות הוצאות משפט בסך של 550 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע התרשלה הנתבעת והפרה חובת הזהירות כלפיו וכלפי בני משפחתו משלא עידכנה אותם בדבר טרמינל היציאה לטיסה; משלא מסרה להם כרטיסי טיסה בהירים ומנוסחים כראוי; משלא דאגה למסור לתובע מידע בכתב בכל הנוגע לטיסה חזרה ארצה; משלא דאגה לבצע רישום הכתובות לצורך בירור מוקדם; ומשעשתה מעשים שסוכנות נסיעות סבירה לא הייתה עושה.
התובע העיד כך: "לילדה היו כאבים ברגל. קיבלה טפול קטן בעזרה ראשונה בשדה התעופה. בטיסה חזרה באותו יום שהגענו לארץ. היא קיבלה טפול בשדה התעופה שאר-דה גול. היא קיבלה טפול לפני שדיברנו עם מר איתן אקריש. הגענו לשדה התעופה, חפשנו ועד שהגענו לאיתן אקריש לקח חצי שעה. בתוך החצי שעה היא קיבלה טפול רפואי. היה לה פצע ברגל ונפיחות ברגל, שמו לה תרופה מסוימת. הסיפור הזה לקח רבע שעה עשרים דקות.." (עמ' 10, ש' 28-31; עמ' 11 ש' 1 לפר' 1).
...
לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע או כי הפרה חובת הגילוי הנאות המוטלת עליה ואף לא כי התעשרה על חשבון התובע שלא כדין.
מאידך נחה דעתי, כי התובע החמיץ את הטיסה בסיבות שאינן תלויות בנתבעת או בצד השלישי.
לאור כל זאת הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

פתח דבר עניינה של התביעה, בטענה לרשלנות רפואית בטיפול במנוחה, שרופאי הנתבעת לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות כדי לברר את מצבה כדבעי, הטיפול הרשלני שניתן לה החיש את הופעת הסיבוכים והחמיר את עוצמתם ומצבה והצריך את קטיעת רגל שמאל, תחת קטיעת אצבע 4 בלבד.
פרופ' צימליכמן, מומחה ברפואה פנימית, העיד על טיב הטיפול שניתן למנוחה, כשמגיע מטופל עם פצע באצבע ברגל והפרעה באספקת דם, הגישה הטיפולית המקובלת היא טפול שמרני, בדרך כלל חובשים, שולחים הביתה, ומזמינים לבקורת כעבור מספר ימים.
...
בבחינת התרחישים המסתברים, ביחס לאיברים הקטועים שאבדו ולא הובאו לקבורה בניגוד לרצון המנוחה ומשפחתה, מסתבר יותר, שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה ולא נקטה זהירות, סבירה מהמסקנה ההפוכה (ע"א 6332/15 צאלח נ' עדוי מיום 23.11.2017).
מדובר בנזק מיוחד שאינו נתמך בראיה ולכן דינו להידחות.
סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעים סך 18,000 ש"ח. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו