מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית בטיפול בילד שאיבד הכרתו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בשעה 13:25 ילדה בעזרת שולפן ריק בת במשקל 3.010 ק"ג, בוצע חתך פות ואפגר 9-10.
בשעה 14:45 נבדקה ע"י מומחה לרפואה פנימית אשר מציין את העובדות הבאות: "בזמן שהותה בלידה איבדה הכרה, לא הגיבה לגירויים, יציבה מבחינה המודינמית, קיבלה נרקן, הועברה לחדר ניתוח בוצעה לידת וקום. הבדיקה בוצעה בחדר היתאוששות, הרופא מציין שגברת (התובעת) עדיין ישנונית אך ניתן להעירה, האישונים מורחבים, לא מגיבים לאור ומזיזה 4 גפיים. לפי דעתו לא מדובר במקרה של התקף אקלמפסיה אלא מצבה הרפואי קשור בבצוע הרדמה איזורית באפידורל, המליץ לבצע CT". התשובה של בדיקת ה CT: אוויר סביב לאוכף הטורקי בחלק הסופרה סלרי בסינוס הקברנוזי ובציסטרנה הפרה-פונטינית.
טענות התביעה הנתבע התרשל בבצוע זריקות אפידורליות, בכך שהחדיר את מחט הזריקה לתעלה הספינאלית, חלף התעלה האפידורלית, ובשל כך נגרם לתובעת אובדן הכרה והיא סבלה קשות.
הנתבע תמך טענותיו לענין העידר רשלנות רפואית בחוו"ד של פרופ' ראובן פיזוב מיום 5.1.14, שהנו מומחה לרפואת הרדמה ומומחה לרפואת טפול נמרץ.
...
מעבר לכך אני מקבל את טענת הנתבעת שניתנו לתובעת הסברים ביחס לפרוצדורה, שכן לא סביר שהיתה מסרבת לו, הגם שניתנו הסברים על הסיכונים.
לפיכך דין התביעה להדחות.
תוצאה אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הוא עצמו אינו עובד בשל מצבו הרפואי, ואילו אישתו אינה עובדת בשל הצורך לטפל בילדים.
בעניינינו לא רק שהמדינה חולקת על אחריותה לניזקי התובע, ובשלב זה טרם הוכח כי היא פעלה ברשלנות, ככל שנגרמו לתובע נזקים בעקבות הארוע, כיון שהתובע זכאי בעקבות הארוע לקצבאות המל"ל, אין להוציא מכלל אפשרות שגם אם תוכח אחריותה של המדינה וימצא כי יש לחייבה בנזקיו, לא תחויב המדינה בפועל בפצוי לאחר הפחתת תגמולי המל"ל המשולמים לתובע.
כפי שציינתי פירט התובע בבקשתו את העובדה שמאז הארוע לא עלה בידו לשוב למעגל העבודה, והדגיש כי במוסד לביטוח לאומי הוכר אובדן הישתכרות בשיעור של 60%.
...
גם לגופן של הטענות לא שוכנעתי כי קיימות בענייננו נסיבות כלכליות שאין באפשרותו של התובע להתגבר עליהן באמצעים סבירים.
סיכום לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.
כדי להקל על התובע אני מורה שהתובע יפקיד את חלקו בשכר הטרחה בקופת בית המשפט בשני תשלומים חודשיים שווים: הראשון, לא יאוחר מיום 1.11.16, והשני לא יאוחר מיום 1.12.16.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

ארבעה ימים לאחר קבלתו לאישפוז הוחלט על ביצוע צינתור לב. במהלך הצינתור, בשלב של המעבר בין הצינתור האבחנתי לצינתור הטיפולי, קרס לפתע החולה קריסה המודינמית עם ירידת לחץ דם ואובדן הכרה, וחרף כל הניסיונות להצילו ומאמצי ההחייאה הממושכים, נאלץ הצוות הרפואי לקבוע את מותו.
דומני כי בהעדר ראיה חותכת להחדרה עמוקה מידי או מניפולציה מסוכנת או בחירת צנתר לא מתאים, או חוסר ידע, ניסיון או מקצועיות של הנתבע 2, לא ניתן להסתפק באפשרות התיאורטית לקיומו של קשר אפשרי בין החדרה עמוקה להופעת הדיסקציה, כדי לקבוע כי כך גם אירע במקרה הקונקרטי שנידון לפניי וכדי לקבוע כי באשמו של הצוות הרפואי אירעה הדיסקציה וכי הצוות התרשל בטיפול במנוח.
עיון בתימלול השיחה מעלה כי אכן המצנתר טען באוזני ילדי המנוח שנכחו בפגישה כי אביהם נפטר מקרע של איזור הצלקת הנמקית שנותרה בעקבות האוטם ("אחד הסיבוכים של התקף לב זה קרע בשריר הלב...זה אחד הסיבוכים וזה מה שקרה לאבא... וזה קורה בלי קשר לא לצינתור ולא לשום דבר, יכול לקרות בבית, יכול לקרות במחלקה בטיפול נמרץ, ולזה לצערנו אין טפול "-עמ' 1-2 לתימלול).
...
על רקע האמור לעיל, אשתדל להלן לתמצת את עיקרי הדברים, על מנת להציג בצורה נהירה וברורה, עד כמה שניתן, את הסוגיות שבמחלוקת דרך הצגת ההחלטות והפעולות שננקטו על ידי הצוות הרפואי מטעם הנתבעים, על פני ציר הזמן בצורה כרונולוגית, החל מהרגע בו התקבלה החלטה על ביצוע הצנתור ועד שהצוות נאלץ להכריז על מות המנוח בתום ניסיונות ההחייאה.
אולם גם טענה זו דינה להידחות נוכח דבריו המפורשים של מומחה בהמ"ש עת הסביר מדוע גם הפתולוג שביצע את הנתיחה לאחר המוות, לא יכול היה לאתר את הדיסקציה בעורק ובכך לאשש (או שמא לשלול) את הסברה שזו אכן ארעה, בהסבירו: " האמת היא שהוא (הפתולוג-א.ב) לא יכול להגיד, ואני אסביר אולי...אחרי ההחייאה הניסיונות להחדיר שם ציוד וסטנטים אז זה מטשטש את כל התמונה. בגלל שפה הייתה התערבות מאד בוטה של הניסיון לפתוח את העורקים, לכן, לעניות דעתי, הוא לא יכול לראות מתי בדיוק לפני התחלת הטיפול. אם אתם שואלים אותי ביושר, אני לא רואה פה אפשרות אחרת". (עמ' 713 לפרוטוקול).
לפיכך אי הבאת הרופא שערך את המסמך ברוח דבריו של דר' ג'עפרי, מקום בו אין חולק כי המצנתר הראשי אשר מעיד מידיעה אישית ובלתי אמצעית על מהלך הדברים הוא דר' ג'עפרי בעצמו ("אני בחרתי את הצנתר ואני צנתרתי...אני החלטתי ואני עשיתי"), בעוד שדר' איליה היה רק העוזר והמתמחה שלו- אינה צריכה לפעול לחובת הנתבעים שכן לא התרשמתי כי עדותו חסרה להבנת התמונה המלאה שנדונה עד דק כפי שמצינו לעיל, וזאת מלבד העובדה כי דר' מנביץ מתגורר בארה"ב מזה שנים.
סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, באתי לכלל דעה כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הילד נפגע באורח בינוני ופונה לקבלת טפול רפואי.
בבדיקה, מתהלך בכוחות עצמו, ללא דימום חצוני, מתלונן על כאבים ברגליים ובראש, שולל אובדן הכרה, כרגע עם סחרחורת.
החבלה בשוק היא הפגיעה הרפואית היחידה של התובע שהוכרה על ידי המל"ל - והתובע מושתק לטעון מעבר לכך במסגרת תביעה בעילת פלת"ד (בהתאם לסעיף 6ב כאמור).
לא מצאתי סבירות בייחוס רשלנות מקיפה לכל מי שהעלו על הכתב את גרסת התובע ביממה שלאחר התאונה.
...
לאור כל האמור, מחוייב הנתבע 3 לפצות את התובע בסך כולל של 32,417 ₪.
התוצאה התביעה נגד הנתבעות 2-1 - נדחית.
התובע ישלם לנתבעות 2-1 (שתיהן יחדיו, באמצעות עורך דינן) הוצאות משפט (כולל שכ"ט עו"ד) בסך כולל של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריו, במקרה של ילד מעל גיל שנתיים עם חבלת ראש, ללא אובדן הכרה, שהקיא אך בדיקתו הגופנית תקינה ניתן להשגיח על הילד ואין המלצה בכל מקרה לבצע CT. עוד, הומלץ לבצע CT רק בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: דרוג גלזגו קטן מ- 15, שעתיים אחרי החבלה, חשד לשבר פתוח או דחוס בגולגולת, כאב ראש גובר, אי שקט בבדיקה, חשד לשבר בבסיס הגולגולת, המטומה גדולה ורכה בקרקפת ומנגנון חבלה משמעותי.
התעוד הרפואי "... מאפשר טפול עיקבי, רציף ונכון בחולה, המטופל לא פעם לאורך זמן ועל ידי אנשי צוות שונים. הוא מעניק כלים לניתוח מושכל של העובדות והממצאים ובעקבות ניתוח זה - להסקת מסקנות ההולמות את מצבו של החולה ולהפקת לקחים מן ההתרחשויות. הוא נותן תוקף לזכותו של החולה לדעת מהו מצבו הרפואי, מה נעשה בגופו, ומהן האפשרויות העומדות בפניו. הוא מאפשר לחולה להוכיח את תביעתו מקום שהטיפול בו היה רשלני". (כב' השופט (כתוארו אז) ריבלין, בע"א 6696/00 בית חולים המרכזי עפולה נ' פינטו, פסקה 13 (2.9.2002)).
...
תמצית טענות ההגנה ברישא כתב ההגנה נטען כי דין התביעה נגד נתבעים 2 ו- 3 להידחות או להימחק על הסף הואיל והם אינם בעלי הדין הראויים בתביעה זו. נטען כי התביעה הוגשה בשל טענות המופנות כנגד מדינת ישראל – משרד הבריאות, כבעלים של בי"ח וולפסון ובנסיבות אלו, הנתבעת הנכונה והיחידה היא "מדינת ישראל". התביעה נגד נתבעת 3 נמחקה בהסכמה.
לכן, הדרישה לפיצוי נוסף בראש נזק זה נדחית.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים: הפסד השתכרות לעבר: 323,622 ₪.
לפיכך, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 6,629,631 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו