מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית בבית החולים מאיר - תביעה אזרחית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות דעת נגדית של פרופ' אורן פרוכטר, מומחה למחלות ריאה ולרפואה פנימית (להלן: "פרופ' פרוכטר"), צירוף חוות דעת כלכלית נגדית בנושא הפסדי הישתכרות, ערוכה על ידי ד"ר תמיר לוי (להלן: "ד"ר לוי"), ותיקון את כתב התביעה כך שיכלול גם ראש נזק של "אבדן נכס הוני". מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, שהוגשה כנגד שירותי בריאות כללית כמפעילת בתי החולים "מאיר" ו-"בילינסון". התובע הופנה לחדר המיון בבי"ח מאיר בשל כאבים בחזה.
צירוף חוות דעתו של פרופ' פרוכטר - משהנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה בתחום הריאות, לכאורה, קמה לתובע זכות להגיש חוות דעת נגדית בתחום זה (תקנה 128(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כמו גם תקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018); רע"א 1023/16 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19.6.2016)).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ראיתי להיעתר לבקשה - ואפרט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 26407-12-19 לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובע: א.א. הנתבעת: בית חולים מאיר החלטה
בפניי תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית.
משכך ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן קיציס מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהארוע הנטען (להלן: "המומחה").
והאם הם ניתנים במסגרת חוק הבריאות וקופות החולים? האם נשלל כושר העבודה של התובע/ת באופן חלקי או מלא, עקב הארוע/ים, ולמשך כמה זמן? הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בתוך 14 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה לאחר אישור השאלות על ידי בית המשפט, והמומחה מתבקש להשיב בתוך 14 יום נוספים.
...
בהחלטתי מפרוטוקול הדיון מיום 12.04.21 ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, קיבלתי את עמדת ההגנה ואני סבור שיש מקום בתיק זה למנות מומחה מטעם בית המשפט אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לזהות המומחה.
משכך ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן קיציס מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 26407-12-19 לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובע: א.א. הנתבעת: בית חולים מאיר החלטה
בפניי תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית.
משכך ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן קיציס מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהארוע הנטען (להלן: "המומחה").
והאם הם ניתנים במסגרת חוק הבריאות וקופות החולים? האם נשלל כושר העבודה של התובע/ת באופן חלקי או מלא, עקב הארוע/ים, ולמשך כמה זמן? הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בתוך 14 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה לאחר אישור השאלות על ידי בית המשפט, והמומחה מתבקש להשיב בתוך 14 יום נוספים.
...
בהחלטתי מפרוטוקול הדיון מיום 12.04.21 ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, קיבלתי את עמדת ההגנה ואני סבור שיש מקום בתיק זה למנות מומחה מטעם בית המשפט אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לזהות המומחה.
משכך ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן קיציס מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 32781-01-23 א. א. נ' בית חולים מאיר לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי המערער א. א. ע"י ב"כ עוה"ד אסף אודיז ואח' המשיב בית חולים מאיר ע"י ב"כ עוה"ד איתן האזרחי ואח' פסק דין
לא יעלה על הדעת כי מומחה מטעם בית המשפט יוסיף מיוזמתו באופן ישיר, מתוכנן ומכוון, טענות שברפואה ושבעובדה לעניין שאלת החבות, האחריות וההתרשלות, אשר אין להן כל זכר ואזכור במסגרת כתב התביעה וחוות הדעת הרפואית מטעם המבקש.
...
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט הבכיר מריו (מנחם) קליין) בת"א 26407-12-19 מיום 15.11.22, בה נעתר לבקשת המבקש לתקן את כתב התביעה בחלקה ורק בשאלת הקשר הסיבתי והנזק.
דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי לדון בה כבערעור ולקבלה.
בענייננו אני סבורה כי המקרה נופל בגדר המקרים החריגים אשר עלולים לגרום לעיוות דין למבקש.
סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 66612-08-22 פלוני נ' בית חולים מאיר ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יוסי ברכיה התובעת: פלונית הנתבעות: 1. בית חולים מאיר 2. שירותי בריאות כללית החלטה
לפניי בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנות 41(א)(1) ו- 41(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן- התקנות) מחמת העידר עילה, בהיעדר חוות דעת רפואית כתמיכה לטענות התביעה שעניינה רשלנות רפואית.
הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 31.8.22 הגישה התובעת כנגד הנתבעות תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לה לטענתה בגין טפול רשלני שניתן לה על ידי הצוות הרפואי של הנתבעות, במהלך לידה שעברה בבית החולים ביום 11.6.21.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בשים לב להלכה בעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית וככל שזו לא תוגש על ידה, דין התביעה – סילוק על הסף.
בעניין עזבון אייזנבך סיכם בית המשפט את הטעמים לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כך: "בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידו להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב כלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען ואין מדובר בתביעת סרק". (ההדגשות אינן במקור) בעניינו, ממקרא כתב התביעה נראה כי על אף העדר חוות דעת רפואית, מספר הפרוצדורות הרפואיות והניתוחים שעברה התובעת, על מנת לוודא כי רחמה ריק משאריות שליה, נראה על פניו כטענה ראויה שיש לידון בה, ולפיכך איני מקבל את טענת הנתבעת כי אין יסוד לתביעה וכי מדובר בתביעת סרק טורדנית וקנטרנית.
באשר לטענת התובעת למתן פטור מצירוף חוות דעת, שעה שהנזק לו היא עותרת במסגרת כתב התביעה הינו ברובו נזק בלתי ממוני, אפנה לעניין פלוני, פסקה 8 לפסק הדין שדנה בטענה זו ודחתה אותה: "בתביעת נזקי גוף בגדרה התובע מסתפק אך ורק בנזק בלתי ממוני, אין בהכרח חובה לצרף חוות דעת רפואית. כך, לדוגמא, מקום בו מדובר בתביעה בגין תקיפה או תאונת עבודה (ראו למשל רע"א 235/16 דנציגר נ' חרל"פ, פסקה 6 (נבו, 10.7.16). אך כאשר בתביעה לרשלנות רפואית עסקינן, כמו במקרה דנן, הרי שעל מנת להוכיח התרשלות בגינה נגרם נזק לא ממוני, על התובע לצרף חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות ההתרשלות והקשר הסיבתי". אשר על כן, הבקשה למתן פטור מהגשת חוות הדעת לתמיכה בכתב התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו