מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

רשלנות רפואית אי הפניה למומחה בזמן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ברע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' משטה (3.2.2013), נפסק מפי כב' השופט זילברטל: "כאשר מדובר בתביעה שבגדרה טוען התובע בעיניין שברפואה, עליו לצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית להוכחת אותו עניין. חוות הדעת נחשבת כחלק מכתב הטענות וטענה שלא כלולה בה לא תוכל להיטען ואין התובע רשאי להביא לגביה ראיות, גם לא באמצעות הפניית שאלות למומחים במהלך חקירתם בבית המשפט..." (שם, בפסקות 8 - 7).
משחוות דעתם של פרופ' קיטאי ופרופ' קטן מעוגנות בהנחיות הקליניות והמלצות כוח המשימה הישראלי בנושא בריאות ורפואה מונעת, ראיתי להעדיפן על פני חוות דעתו של ד"ר מילר, כך שדין הטענה כי רופאי קופה"ח התרשלו בכך שלא הפנו את התובעת לבדיקת CT הליקלי שלא הייתה כלולה בסל הבריאות ועד היום אינה כלולה בסל הבריאות, להדחות.
...
הנתבעת מכחישה את טענות התובעת וטוענת כי היא לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה כך שדין התביעה להידחות.
אין בידי לקבל את טענות התובעת כי שורה ארוכה של תלונות וסימפטומים עליהם התלוננה תכופות בפני הרופאים המטפלים, לא תועדה בתיק הרפואי.
לצורך תחולת הכלל האמור יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים: כי לתובע לא הייתה ידיעה מה הסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק; כי הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבעת הייתה שליטה מלאה עליו; וכי נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות סבירה.
עם זאת, כאמור, תביעתה של התובעת לא הוכחה ודינה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת שטענה בכתב התביעה כי יש לייחס רשלנות רפואית לפעולות ולמחדלים של הנתבעת 1, טוענת עתה גם כי קביעות המומחה שמונה בנידון מטעם בית המשפט בחוות דעתו - מאששים את כל טענותיה בנידון.
כמו כן, טוענת התובעת כי מעולם לא הסכימה שתועבר למומחה בית המשפט "כתבי תביעה, אלא התעוד הרפואי בלבד, כמקובל בתביעות מהסוג הנ"ל". עוד מציינת התובעת, כי "במסגרת הפנייה למומחה בית המשפט צורפו שני קבצים של מסמכים רפואיים מתורגמים, קובץ של 37 עמודים וקובץ של 17 עמודים, לרבות בדיקת CT שכאמור טרם תחילת הטיפול ברוסיה (13 עמודים), כך שלא ברורה טענת הנתבעת, שאין בידיה מסמכים רפואיים (סך הכל 77 מסמכים רפואיים מרוסיה)". לטענת התובעת, הנתבעת מבקשת לעשות דבר שלא יעשה ולקבל תשובות רפואיות על בסיס מסמכים שאינם רפואיים, מיסמכי תביעה ופשרה אינם יכולים להעיד על הטיפול, איכותו ומשמעותו.
מכל מקום, כפי שטוענת הנתבעת, חזקה על המומחה מטעם בית המשפט שידע לבור מוץ מתבן, בעת שיעיין בכתב התביעה מרוסיה; וככל שהתובעת טוענת עתה שבעצם יכול שטעתה או לא דייקה בנטען מטעמה בכתב התביעה מרוסיה (טעתה - "לרעתה"), ניתן יהיה לתובעת להציג טעות זו למומחה (בדרכים המקובלות) ולהסבירה לבית המשפט, ככל שיידרש בעתיד.
...
דיון והכרעה אקדים ואומר כי בנסיבות מקובלת עלי עמדת הנתבעת.
אינני מקבל את העולה מטענת התובעת כי דברים שאמרה לעו"ד ונכנסו לכתב התביעה מרוסיה אינן בעלי אותו ערך מהימן כמו מסמכים רפואיים, ולכן אין לחשוף אותם בפני המומחה הרפואי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

"מצב המדע הרפואי בעת מעשה הוא החשוב, ולא המדע הרפואי כעבור זמן. יש לזכור, שמדע הרפואה הנו מדע דינאמי מיתקדם. הרפואה של היום אינה הרפואה של לפני 100, 50, 20 שנים או אף לפני שנים מספר. אחת המסקנות המתחייבות מכך היא, שכשאנו דנים בטענה שרופא התרשל, יש תמיד לזכור את המועד שבו התנהג הרופא את אותה היתנהגות שבגינה מיוחסת לו הרשלנות. אין לזקוף לחובתו שלא ידע לפני עשר שנים את מה שיודע מדע הרפואה היום אך לא ידע אז. מקרה רגיל הוא במשפטים בגין רשלנות רפואית, שדרך הטיפול או תרופה אשר הפכו נחלת הכלל ביום הדיון, לא היו ידועות כלל שנים מספר קודם לכן, או שטרם הוכרו אז כדרכי טפול ראויות או מותרות.
בהקשר זה יש לציין כי המומחית מטעם הנתבעת לא הפניתה לספרות הרפואית שהייתה רלוואנטית בשעת המעשה.
...
לסיכום שאלת האחריות, הנני קובע כי לבית החולים אחריות של 20% בגרימת הנזק.
בהקשר לפגיעה באוטונומיה מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל הפיצוי כולל את כלל הפיצוי על נזק לא ממוני לרבות פגיעה באוטונומיה ולא מצאתי מקום לפסוק פיצוי נפרד בגין פגיעה באוטונומיה (ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.03.18).
סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפרט במישור הרשלנות קבע מומחה התובעים, כי לא ניתן למנוחה טפול מתאים בפרולקטינומה, וכן לא נעשה מכך, היתנהלות שתוצאותיה הם שרשרת אירועים החל מהשמנת יתר, וכלה בהתפתחות יתר לחץ דם, תסחיף ראתי, אי ספיקת לב ובסופו של דבר מוות.
עוד טענה המבקשת כי במסגרת חוות הדעת הועלו טענות חדשות שלא בא זכרן בחוות הדעת המקורית מטעם ד"ר עזר כפי שצורפה; כאשר נטען כי רופאי הקופה לא שללו ופעלו לבירור קיומה של מחלת קושינג שהובילה להדרדרות במצבה הרפואי ובסופו של יום לפטירתה של המנוחה; לא ביצעו בדיקת דיכוי דקסמטזון, אי מעקב אחר ערכי קורטיזול, אי איסוף שתן עם קריאנטין וקורטיזול; אי היתייחסות להפרעות קרישה למנוחה אשר הייתה חולת קושינג; אי ביצוע בירור הורמונאלי כולל מבחן צמא; אי הפניה לאנדוקרינולוג לשלילת מחלת קושינג ועוד.
לא זו אף זו, לטענתה, כלל העובדות האמורות היו ידועות במועד הגשת התביעה, ולא הייתה מניעה להעלותן קודם לכן.
...
בעוד ד"ר עזר שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה המקורי ציין כי המוות נגרם עקב הידרדרות לאי ספיקת לב ובסופו של דבר למוות, בחוות הדעת העדכנית צוין כי סביר להניח שהמוות נגרם עקב תסחיפים ריאתיים.
לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, ועיינתי בחוות הדעת כפי שהוגשו, ובחנתי יתר טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להורות על הוצאת חוות הדעת בתחום האנדוקרינולוגיה מתיק בית-המשפט ובהתאם אני דוחה את הבקשה.
אשר על כן, הבקשה להוצאת חוות הדעת נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען בכתב התביעה, כי עוד בתאריך 26.2.2006 נבדקה המנוחה על ידי רופאת נשים בקופ"ח. מהרישום הרפואי עולה כי הביקור היה לצורך הוצאת התקן תוך רחמי, אשר הוצא ובוצעה למנוחה בדיקת U.S. התעוד הרפואי בעיניין זה הנו לקוני; לא נרשמו פרטים חשובים כגון המועד בו נימצאת המנוחה במינופאוזה [גיל המעבר], האם היא מקיימת יחסי מין, האם נוטלת גלולות והיכן הייתה במעקב קודם; לא נרשם על ידי רופאת הנשים מהן תוצאות בדיקת U.S שבוצעה; לא נערכה למנוחה בדיקת פאפ [בדיקה שמיועדת לגלות תאים סרטניים או טרום סרטניים בצואר הרחם] או כל בדיקה אחרת לצואר הרחם, על אף שהיה מחובת רופאת הנשים לעשות זאת כחלק מבדיקות סקר שגרתיות לאיבחון מוקדם של סרטן צואר הרחם; רופאת הנשים לא הסבירה ולא סיפקה למנוחה מידע בדבר הצורך וחשיבות ביצוע בדיקות הסקר לאיבחון מוקדם וכן לא הפניתה את המנוחה לבדיקות מעקב במועד אחר.
כפי הנטען בסעיף 39 לכתב התביעה, "רק במועד זה, לאחר קבלת תיקיה הרפואיים של המנוחה במשרד בא כוחו, התעורר אצל האלמן ואצל בא כוחו החשד או הסברה בדבר קיומן של העובדות המהוות את עילת התביעה, שעד לפני כן לא היה לו יסוד לחשוד בקיומן". לטענת המשיבים בסעיף 40 לכתב התביעה, לאחר שהתעורר החשד בעקבות קבלת המסמכים הרפואיים, החלו התייעצויות רפואיות עם מומחים שונים ונימצא כי קיימת עילת תביעה בגין רשלנות ואיחור באיבחון המחלה.
בטיעון זה המשיבים סמכו על חוות דעתו של ד"ר מרגלית אשר ציין בפרק "סיכום" שבחוות דעתו:" בעיניינה של המנוחה... מדובר על רשלנות רפואית הן ברשום הנידרש, והן בבדיקה מניעתית, בפעולות הנדרשות להפניה, לאיבחון ולמעקב ההכרחיים לטפול סביר, גם אצל הגניקולוגית וגם אצל רופא המשפחה כפי שפורט לעיל. לולא רשלנות זו, הגידול היה מתגלה ומטופל במצב בו הוא רק בתחילתו..." · המנוחה סבלה במשך כשנה, לפני שנת 2012, מדימום וגינלי כשהיא בגיל המעבר.
...
היכולת לגלות את העובדות נבחנת על ידי מבחן אובייקטיבי ודי בחשד המתעורר אצל התובע ואף חשד בכוח (צריך היה לחשוד), על מנת להתחיל את מירוץ ההתיישנות : "סיכומו של דבר, שחשד המתעורר אצל תובע ואף חשד בכוח (צריך היה לחשוד) ייחשב כ"קצה חוט" המתחיל את מירוץ ההתיישנות ומבטל את השעיית המירוץ לפי סעיף 8.
ואולם, בנסיבותיו של מקרה זה אין מנוס מקבלת עמדת המבקשת בחלקה ומדחיית תביעת העזבון (האלמן כיורש) וגם תביעת האלמן כמיטיב.
סוף דבר לאור האמור, מורה בזאת על דחיית תביעת העזבון (התובע מס' 1) וגם תביעת המשיב (התובע מס' 2) כמיטיב מכח ההתיישנות, תוך הותרת תביעת האחרון בכובעו כתלוי במנוחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו