מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

רשלנות עירייה בשריפה יזומה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 22935-11-14 פלונית נ' עריית ביתר עילית בפני כב' השופט אילן סלע 1. פלונית ע"י ב"כ עוה"ד דורון גנסין ומור יורה 2. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד ענבל זוהר התובעים נ ג ד 1. עריית ביתר עילית ע"י ב"כ עו"ד נטלי נר-גאון 2. מיתקני פסגות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד צבי שטרסברג הנתבעות נ ג ד מיתקני פסגות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד צבי שטרסברג הצד השלישי נ ג ד מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שאול איבצן הצד הרביעי פסק דין
לפי הטענה, כפיס עץ זה היה חלק מאחת מרגלי לוח מודעות שהיה מותקן במקום והוסר באופן חלקי, רשלני ולקווי.
אשה שעמדה בתחנה, סייעה לה לקום ולעלות לאוטובוס שהמתין לה. ברם, לאחר שעלתה לאוטובוס הבינה כי אינה יכולה להמשיך בנסיעה בשל כאביה.
בנוסף, הם עושים סיורים יזומים לאיתור תקלות וליקויים.
...
ברם, כאמור, דין התביעה להידחות אחר שלא הוכח כי נפילתה של התובעת הייתה בעטיין של מי מהנתבעות.
התובעת תשלם לנתבעת (העירייה) שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.
הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

העברת נטל ההוכחה סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה" בע"א 4473/93 יער זאב בע"מ ואח' נ' הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נ(1) 866, נפסק כי סעיף זה "מעביר למחזיק הנכס שממנו יצאה האש את נטל ההוכחה להראות שלא התרשל בקשר למקור האש או התפשטותה. מלשון הסעיף עולה, כי המחזיק יוכל לעמוד בנטל שהוטל עליו רק אם יראה כי נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותו, תהיה סיבת האש אשר תהיה" (ראה גם ע"א 615/89 מעון פאר הר-ציון בע"מ נ' עירית גבעתיים (פורסם בנבו, 10.05.1995).
החוקר מטעם התובעים מר אלי היינה קבע בחוות דעתו (ת/1) כדלקמן: "ניתן לקבוע כי השרפה פרצה על גדת הירדן סמוך לאיזור בו בוצעו עבודות על ידי עובדי חב' מקורות בבוקר ארוע השרפה. קיימת אפשרות סבירה שהשרפה נגרמה כתוצאה מכשל בחומר מעשן או מסיבה כלשהיא אחרת הקשורה בעבודות שבוצעו על ידי חברת מקורות שכן מיקום מוקד האש סמוך לאיזור העבודה של חברת מקורות כמו גם סמיכות הזמנים מצביעים על אפשרות זו כעל המסתברת ביותר" (ההדגשה אינה במקור) לעומתו, שלל מר חן גרציאני רפאל, חוקר השריפות מטעם הנתבעת, קיומו של קשר כלשהוא בין העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת לבין התפרצות האש, תוך שהוא מונה סיבות אפשרויות לפרוץ הדליקה, הכוללות כדבריו, רכוז קרני השמש על שבר בקבוק או זכוכית, שריפה יזומה של גזם, בדל סיגריה ו/או סיבה אחרת לא ידועה (ראה סעיף 43 לחוות דעתו נ/1).
...
לא זו שלא שוכנעתי בטענה זו, אלא שמאמץ זה אינו מעלה או מוריד, שכן המקום שבו עבדו אנשי מקורות (בסמוך לעץ האקליפטוס), אינו שנוי במחלוקת אף לדידם של עובדי הנתבעת (ראה העדויות שהוזכרו לעיל), הגם שהוכח כי חפיסת הסיגריות שנמצאה במקום, הינה מאותו סוג שמפעיל המחפרון צורך, דבר המחזק אף הוא את טענת התובעים בדבר הימצאותם של עובדי מקורות בשטח הספציפי הנ"ל עובר לאירוע השריפה.
כך למשל, הנתבעת טענה כי המקום שנבדק על ידי מר שמו ושאליו התייחס דו"ח החקירה שלו, אינו המקום שבו אירעה השריפה נשוא ענייננו, אולם לא שוכנעתי בטענה זו, והנני מפנה בהקשר זה לעדותו של מר שמו בעמ' 82 ש' 7-2.
הנתבעת תשלם לתובע מס' 2 את הסך של 57,345 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.7.07 ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע מס' 2 הוצאות משפט בסך של 3,812 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5.11.07 ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבעת תשלם לתובעים אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תנאי סעיף 38 לפקודת הנזיקין, העוסק בחובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים, מתקיימים ביחס לבעלת הבית, שכן יש לראות את הגז בבחינת דבר מסוכן/נימלט, ואת בעלת הבית כבעלת תשתית הגז הכוללת של המשק ובכלל זה ביחידת הדיור שבה התגורר המנוח, וכמי שאחראית לתשתית זו. כל הגורמים המקצועיים אשר ערכו חוות דעת לאחר הארוע מסכימים כי דליפת גז גרמה לפיצוץ נִפחי אשר הביא להיתלקחות יחידת הדיור שבה התגורר המנוח.
לכן המסקנה המתבקשת היא שמקור התפשטות הגז שהביא לפיצוץ ולשריפה, הוא בחיבור ובפירוק היזומים מצד המנוח, של צנור הגז, בהתאם לשימושים בכיריים של התנור המשולב או השמוש בתנור החימום – בין אם היה מדובר בחיבור חד פעמי ובין אם היה מדובר בחיבור ופרוק שנעשו לסירוגין לצורך שימוש בשני המכשירים הנ"ל. בית משפט קמא היתייחס להיעדר קיומם של טופסי בדיקה נפרדים ועצמאיים ליחידות הדיור, ביחס לבדיקות שערכו טכנאי סופר גז והטכנאי, וזאת בנגוד לת"י 158, וקבע שאין קשר סיבתי ביו אופן עריכת הטפסים לבין ארוע הדליפה.
מיכל נד''ב, שופטת עירית כהן, שופטת חנה קיציס, שופטת 16 מתוך 17
...
הכרעתו מבוססת על שלושה נדבכים אשר אינם מובילים למסקנה כי המנוח הוא האשם הבלעדי לפיצוץ שארע במאזן הסתברויות של 51%.
גם לא מצאנו בסיס לטענת העיזבון כאילו צובר הגז נעלם לאחר הפיצוץ; קרטן לא אישר טענה זו בחקירתו, ואין לה תימוכין בבדיקות שערכו המומחים  (הבודק מטעם משרד האנרגיה היה במקום למחרת האירוע והוא מתאר את הצובר וגם עמר שביקר במקום כ-10 ימים לאחר האירוע ראה את הצובר והתייחס אליו בחוות דעתו).
לא מצאנו להתערב בגובה הפיצוי שנפסק למערער ומסקנות בית משפט קמא בעניין זה מקובלות עלינו.
סוף דבר ע"א 22778-01-22 מתקבל במלואו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור, בפסק הדין האמור, נקבע כי המדינה התרשלה בכך שצברה קרטונים סמוך למבנה באופן שיצר סיכון להיתלקחות שריפה, אך אין שום קביעה פוזיטיבית לפיה האחריות לניקוי השטח המוטלת עליה בלבד, וממילא גם אין שום מקום לשלילת אחריותה של הערייה מכוח אותו פסק דין.
בהתאם לדברים אלה נקבע בדוח-"השריפה בוצעה בשטח פרטי, כשהפסולת והקרטונים באחריות ובפיקוח של המפעלים עצמם כשאף הונחו במקום מיכלי אשפה ומתקנים המיועדים לאיסוף קרטונים. עפ"י דו"ח מכבי האש מדובר בשריפה יזומה ונציין כי גורמי העיריה עורכים סיור פעם עד פעמיים ביום באיזור התעשיה, במטרה למנוע קיום מפגעים תברואתיים באיזור ומניעת הצתת פסולת באיזור". מטיעוני הצדדים עולה כי מייד לאחר השריפה מונתה ועדת חקירה צבאית לבדיקת נסיבות השריפה.
...
בהתאם לכך, מקובלת עלי עמדתה העקרונית של העירייה, לפיה מוקנה לה שיקול דעת במסגרת התקציבית הנתונה, להחליט כיצד היא תמלא את חובותיה, אם כי, כמובן, אין בכך בכדי לייתר את אותן חובות ובסופו של דבר מדובר בישום מדיניות משפטית מושכלת ומאוזנת על נסיבות המקרה הקונקרטי.
לסיכום: האחריות בגין ניזקי השריפה נדונה בהליך מקביל, והוטלה בסופו של דבר על המדינה, אך בכך אין בכדי ליצור מעשה בית דין כלפי בירור חלקה של העירייה באחריות העקרונית.
בהתאם לכך, אין שום הצדקה לקבוע שהעירייה חבה יחד עם המדינה באחריות לתוצאות השריפה, ולכן נדחית הודעת הצד ג'.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לדבריו, "התייחסות וטיפול נכון ומתאים לפי הנוהלים וההנחיות של עריית חיפה ומשרד החינוך היו יכולים למנוע את ההדבקה וכמובן את הפסקת ההריון, פעולה שמלווה לעתים בסיבוכים ובסכנות וכן בנזק פסיכולוגי לא מבוטל". בחוות דעת מומחה של פרופ' ישראל פוטסמן מטעם מדינת ישראל הובעה הדעה כי קיימות אפשרויות הדבקה מרובות בטפיל הטוקסופלסמה ועל כן לא ניתן לקשור בין ארגז החול לבין הדבקת התובעת.
ביחס למקרה נשוא הדיון, המומחה קבע כי התובעת חלתה בטוקסופלסמה בשליש הראשון להריונה והחליטה לבצע הפלה יזומה.
היא גם אישרה כי ככל הנראה היריעה של ארגז החול נשרפה באותה שנה וכי באותה תקופה הארגז לא כוסה (עמ' 26).
כתוצאה, ביקש בא כוח התובעת כי יקבע כי הנתבעות התרשלו כלפיה והביאו להדבקתה בטפיל, או לחלופין, כי המקרה נכנס בגדר המקרים בהם חלה תורת הסיבתיות העמומה ועל כן זכאית התובעת לפיצוי מאת הנתבעות בהתאם לע"א 7375/02 בי”ח כרמל ואח' נ' עדם מלול ואח' (פורסם במאגר נבו).
...
מכאן, איני מקבל כי התובעת שמרה על הרגלי היגיינה עד לרמה שטענה, אשר באמצעותם ניסתה לשלול כל אפשרות של דרכי הדבקתה בטפיל, למעט על ידי מגע עם צואת חתולים.
אציין כי איני מקבל את טענת הנתבעת שלא ניתן לידון בטענה היות ולא הועלתה בכתב התביעה.
אשר על כן, התובענה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו