כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות עירייה בנפילת עץ על הולכת רגל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

מיקומו של העץ מחזק טענה זו, שכן העץ נטוע במדרכה אשר משמשת את כלל הציבור כדרך מעבר להולכי רגל לבתים ולבניינים המצויים בסמוך למיתחם.
לא מצאתי בכתב התביעה או בסיכומי התובעת, אזכור של המקור הנורמאטיבי להטלת חובת זהירות מושגית על העיריה-הנתבעת 1 כלפיה, במקרה בו נפילת העץ קרתה במקרקעין פרטיים , מלבד עוולת הרשלנות.
במקרה דומה למקרה שלפנינו, (נפילת עץ על רכב – אם כי נוסע) דן בית המשפט המחוזי (חיפה) בפסק דין שניתן בע"א 2661-06-12 ‏ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור" (30/01/13).בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", אינו חל וכי יש לבחון האם הוכיחה התובעת טענתה כי הנתבעת התרשלה ומשכך חובתה לשפות את התובעת בגין נזקיה.
...
תמצית טענות הנתבעת 1 יש לדחות את התביעה נגדה משני טעמים עיקריים: ראשית, העץ לא ניטע על ידה, המדובר בעץ פרטי שנפל במקרקעין פרטיים.
תמצית טענות הנתבעת 2 והנתבע 8 בכתבי ההגנה שהגישו הנתבעת 2 והנתבע 8 נטען כי יש לדחות את התביעה, בין היתר מהנימוקים להלן: היעדר יריבות משפטית עם התובעת, היעדר עילת תביעה נגדם והיעדר התרשלות מצדם.
התוצאה היא כי בהיעדר ראייה לא הוכיחה התובעת כי הופרה חובת זהירות קונקרטית ע"י הנתבעים או מי מהם.
לסיכום, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שהאירוע הנזיקי נפילת העץ קרתה עקב רשלנותם של הנתבעים או מי מהם.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה ואני מחייב את התובעת לשלם בתוך 30 ימים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים 1,2,8 .
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סוגייה זו, של אחריות לגבי נזק הנגרם מנפילת עץ, נדונה בת.א. (מחוזי חיפה) 1108/01 נפומניאשיץ נ' עריית חיפה (פורסם בנבו 22.7.04).
לא איחזור על דרך הניתוח בה פסע השופט עמית באותו פסק דין, ואציין רק את המסקנה היפה אף למקרה הנוכחי: על הנתבעים, דיירי הבית, היה לצפות כי העידר טפול מתאים בעץ שמצוי בגינתם עלול לגרום, בעת סערה חורפית, לנפילתו ולסכון בטיחותם של הולכי רגל, בעלי חיים, ומכוניות הצועדים או חונים או נוסעים במדרכה או בכביש שבסמוך לגינה.
לא קשה לדמיין את גודל האסון שהיה מתרחש במידה והמבוטח ואישתו היו מחליטים להשאר בתוך הרכב דקות נוספות, תוך המתנה לשוך הסערה, ואז היה נופל העץ על הרכב בו הם היו נמצאים לכודים.
לטעמי, מתקיימים במקרה זה אף תנאיו של סעיף 38, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים", באשר עץ גבוה בעת סערה של רוחות וגשמים הופך להיות "דבר מסוכן", במובנו של סעיף זה. משעבר נטל הראיה לנתבעים להוכיח כי לא הייתה לגבי העץ המסוכן התרשלות שהם חבים בה, היה מחובתם להצביע על אופן הטיפול בעץ ובגינה.
...
לאור נתונים עובדתיים אלה, המסקנה לפיה אי טיפול ראוי בעץ ואי נקיטת אמצעים למניעת קריסתו עקב רוחות וגשמים הם שגרמו לנפילתו, הינה סבירה יותר מהמסקנה כי הנפילה התרחשה עקב כוח עליון בלתי חזוי ובלתי צפוי ושאינו מאפיין את אקלים הארץ.
ככל שאכן יש תחולה לסעיפים 38 ו – 41 לפקודת הנזיקין (וסבורני כי כך הדבר), הרי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח את ההפך.
אשר על כן אני מחייב את הנתבעים מס' 10, 11, 12, 15 ו – 17 (ביחד ולחוד) לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 4,975 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

תביעה לפצוי בגין נזק לרכב שבבעלות התובעת , (להלן: "הרכב"), שניגרם מעץ שנפל עליו בשטח צבורי שבאחריות הנתבעת- עריית צפת.
לפי הפסיקה, רשות מקומית צריכה לצפות כי בתחומה יקרסו עצים במיוחד אלה הנמצאים סמוך לכביש בו הוליכם הולכי רגל ונוסעים רכבים.
מאחר שהעץ נמצא ברשות הרבים, נטל ההוכחה עובר לנתבעת להוכיח כי לא התרשלה.
אין צריך להכביר מילים על המשמעות הראייתית של אי הבאת עדים מהמחלקה הרלוואנטית ואי חשיפתם לחקירה נגדית על אודות האמצעים שנקטה ,( או שלא נקטה), הנתבעת על מנת למנוע נפילות של עצים על האזרחים ביום של סערה ממשמשת ובאה.
...
השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן : על סמך עדותו של מר יעקב סבן שלא נסתרה אני קובע כי העץ הנדון נמצא ברשות הרבים והוא באחריות העיריה.
סבור אני כי עץ הופך להיות דבר מסוכן כשיש סערה והוא נמצא בשליטתה ובאחריותה של הנתבעת ועל כן יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". אינני מקבל אה הטענה כי מדובר בכוח עליון בלתי צפוי.
סוף דבר הוא שאני מקבל את התביעה, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 12,107 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לסיכום עניין זה, אני קובעת כי התובעת הלכה במעבר בין ערוגה גדולה החוצצת בין "כביש הולנדי" לבין חומה סמוכה, ותוך כדי הליכתה בשביל הקיים במקום, נתקלה במרצפות בולטות במדרכה, נפלה ונפגעה בכתף יד שמאל.
עד הנתבעות אישר, אף כי סייג את דבריו לתקופה שלאחר התאונה, כי התובעת נפלה סמוך לערוגה שבה עץ שמוציא שורשים ומרים את האבנים, וכי האבנים "קופצות" מהשורשים כל חצי שנה.
אשר על כן, אני קובעת כי הערייה הפרה את חובתה להגן על שלומם של הולכי הרגל במדרכה, במקום שבו עברה התובעת, לא פעלה באופן סביר לתחזק את המדרכה ולמנוע מפגעים בפני הולכי הרגל ובכללם התובעת, ובכך התרשלה כלפי התובעת.
התרשמתי כי מדובר במעבר המהוה חלק מהמדרכה ומשמש את הולכי הרגל שאינם רוצים ללכת על הכביש בשל תנועת כלי רכב במקום.
...
בנסיבות אלו, אני קובעת את הנכות הרפואית של התובעת לפי מיצוע הנכויות שקבעו מומחי הצדדים בשיעור 22.5%, המהווה נכות תפקודית בשל הקושי בתנועות הכתף.
לעתיד, ועד לסוף תוחלת חייה, כ- 11 שנים נוספות (ובהיוון מתאים), אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 112,000 ₪.
אני קובעת את הפיצוי המגיע לתובעת בהתחשב בנתונים אלה, בגילה ובשיעור נכותה, בסכום של 120,000 ₪.
ריכוז סכומי הפיצויים: עזרה – עבר ועתיד 168,000 ₪ הוצאות וניידות – עבר ועתיד 7,000 ₪ כאב וסבל 120,000 ₪ סה"כ 295,000 ₪ בניכוי 25% בגין אשם תורם (במעוגל) (74,000 ₪) יתרת הפיצוי המגיע לתובעת 221,000 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל 11,000 ₪ יתרת הפיצוי 210,000 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 210,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2007 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

חרף היות השטח בבעלותו, מדובר בשטח הנמצא מחוץ למוזיאון, המצוי ברשות הרבים והמקום מיועד למעבר מעבר להולכי רגל, ונמצא בפיקוחה הבלעדי של העירייה.
אציין כי אמנם במסמך זה נאמר מפורשות "אין באמור במכתבנו זה כדי להכיר בחבותה של הערייה במקרה זה", ובראש המסמך מתנוסס "מבלי לפגוע בזכויות", ואולם מבלי לפגוע בזכויותיה של העיריה לטעון אחרת יש בהגעה לידי הסדר פשרה בשל נפילת עץ בשטח משרד הביטחון שבגין הנזק שלמה העיריה כדי להעיד על כך שהעיריה היתה אמונה על הטיפול בעץ, שכן לולא כן מדוע התדיינו הצדדים בגין עץ שהיה בתחום משרד הביטחון.
וכפי שנקבע ב ת"א (ת"א) 120516/00 אליצור פנינה נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (לא פורסם) מיום 2.8.05: "נפילת חלק מהעץ, ללא אירוע חצוני נראה לעין שהשפיע על העץ, יוצרת הנחה של קיומה של רשלנות קונקרטית של הנתבעת, באשר אין דרכו של עץ ליפול מעצמו ביום קיץ בהיר ומכאן שנטל השכנוע עובר על הנתבעת להוכיח שלא התרשלה." (שם פסקה 20 לפסק דינו של כב' השופט דוד גולדשטיין).
...
לגבי עלות תחבורה חלופית למשך שבוע, לא הוצג כל מסמך בעניין זה המאשר את סוג התחבורה ועלותה ועל-כן אני מקבל 40 ₪ ליום לשבעה ימים, סה"כ 280 ₪.
לעניין טירחה ועוגמת נפש אני, קובע סך של 300 ₪.
לסיכום אני קובע את אחריות הנתבעות 50% כל אחת בגין נזקו של התובע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו