מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות עירייה במתן היתר בנייה לבניינים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

ובהמשך: "בניית הבניין הרלוואנטי והאיזור בו ממוקם הבור הסתיימה שנים קודם לתאונה. הערייה נתנה היתר לאכלס את הדירות, גבתה ארנונה מן התושבים וסיפקה להם שירותים שרשות מקומית נוהגת לספק, כמו ניקיון השטחים הציבוריים הסמוכים לבניין המגורים ותאורה... ...משתפסה הערייה חזקה בשטח, הלכה למעשה, קמה חובתה הסטאטוטורית לתחזק את השטח ולתקן את המפגע שבו. הערייה היתה צריכה להיות ערה למפגע ולפעול לתיקונו (כפי שעשתה), זאת ללא קשר לשאלה אם השטח נימסר לה במסירה פורמאלית על ידי משרד הבינוי. מכאן אחריותה..." (שם, פסקה 23 לפסה"ד).
מבחינת מאזן ההסתברויות - לאחר שעיינתי בתמונות של הבור בגינו נפל התובע, וקיבלתי את טענתו של קילטרו כי הקבלנים מטעם משב"ש לא עבדו במקום כמה שנים לפני התאונה - נראה כי סביר יותר מבחינת הכרעה עובדתית - כי הבור נוצר לאחר שקבלני משב"ש עזבו את המקום, מאשר שהבור נותר במקום שנים ארוכות כתוצאה מסיום עבודה רשלני של הקבלנים מטעם משב"ש. לפיכך, בהתאם לפסיקה שפורטה לעיל, אף שהאתר עדיין לא נימסר פורמלית ממשב"ש לידי הערייה, הרי שמהותית, האיזור אוכלס והעירייה היא האחראית כלפי התושבים לבטיחות המדרכות, ולבור שנפער מן הסתם כאשר השכונה כבר היתה מאוכלסת, לאחר סיום העבודה של משב"ש. עם זאת, לא נראה לי כי ניתן לשחרר לחלוטין את משב"ש מאחריות.
...
למען הסר ספק, אני קובע אפוא עובדתית, כי התובע נפל לבור שנראה בתמונה המקורית, תמונה שצורפה לכתב התביעה שסומנה נ/2, בצומת הרחובות הראל ו- 11 נקודות, בור אשר לא נמצא כבר בעת הסיור, ולכן כנראה, כיוון שפני השטח והמדרכה נשתנו לחלוטין, הצביע התובע על שוחת ביוב המרוחקת כמה מטרים מהבור המקורי אליו נפל ברכיבתו.
מבחינת מאזן ההסתברויות - לאחר שעיינתי בתמונות של הבור בגינו נפל התובע, וקיבלתי את טענתו של קילטרו כי הקבלנים מטעם משב"ש לא עבדו במקום כמה שנים לפני התאונה - נראה כי סביר יותר מבחינת הכרעה עובדתית - כי הבור נוצר לאחר שקבלני משב"ש עזבו את המקום, מאשר שהבור נותר במקום שנים ארוכות כתוצאה מסיום עבודה רשלני של הקבלנים מטעם משב"ש. לפיכך, בהתאם לפסיקה שפורטה לעיל, אף שהאתר עדיין לא נמסר פורמאלית ממשב"ש לידי העירייה, הרי שמהותית, האזור אוכלס והעירייה היא האחראית כלפי התושבים לבטיחות המדרכות, ולבור שנפער מן הסתם כאשר השכונה כבר היתה מאוכלסת, לאחר סיום העבודה של משב"ש. עם זאת, לא נראה לי כי ניתן לשחרר לחלוטין את משב"ש מאחריות.
סיכומו של דבר לאחר שהצדדים הסכימו כי ההוכחות יתנהלו אך ורק בסוגיית חלוקת האחריות בין העירייה למשב"ש, כאשר משמעות ההסכמה כי אין מחלוקת בעניין החבות והנזק מול התובע, ולאחר ששמעתי את כל העדויות והבאתי את מכלול הנתונים בחשבון, לרבות, העובדה שפורמאלית היה האתר עדיין באחריות משב"ש, אם כי זמן רב חלף מאז סיימו הקבלנים מטעם משב"ש את העבודה באתר - נראה לי נכון להטיל על העירייה 85% מהנזק, ועל משב"ש 15% מהנזק בלבד.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

אם הדברים כה פשוטים, ולא הייתה כל מניעה לפתוח תיק בנין ולהנפיק היתר בנייה, אז היכן הייתה הבעיה, אם בכלל הייתה בעיה? האם בכלל נוצרה תסבוכת, ואם כן, מדוע נוצרה תסבוכת ומדוע לא הותרה חיש מהר? סיבה אפשרית לסרוב הערייה לפתוח תיק בנייה לאחר קבלת מכתבו של סקופ מיום 6.8.2001 ניתן למצוא במכתב "מזמן אמת" מהאדריכלית ויטנברג לשרביב.
(-) רשלנות המערערת בכך שהפנתה את עיקר חיציה אל המינהל, כפי שעולה מההתכתבות הענפה של המערערת מול המינהל ופנייתה לדרגים בכירים ביותר במינהל, ואי נקיטת הליך משפטי בגין סרוב הערייה להנפיק את היתר הבנייה מאידך גיסא.
...
המסקנה העולה מחומר הראיות שנסקר לעיל, הוא שלכל הצדדים הייתה מידה של אשמה בתסבוכת שנוצרה.
שקלנו את האפשרות להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיקבע את חלוקת האחריות בין הצדדים, ברם, בהינתן שאנו עוסקים באירועים שהתרחשו לפני כעשרים שנה, ועל מנת לקצר את המשך בירור התובענה בנושא הנזק, מצאנו לעשות כן במסגרת פסק דיננו.
בהינתן כל אלה, מצאנו לחלק את האחריות כך שהמערערת תישא באשם תורם נכבד של 50% (השוו לתוצאה בע"א 324/82 עיריית בני ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(4) 102, 122 (1991); העירייה ב-30% ורמ"י ב-20%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

האחריות לשם הוכחתה של עוולת הרשלנות, כאמור בסעיפים 35 ו- 36 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- "פקודת הנזיקין"), מוטלת על התובע החובה להוכיח קיומה של חובת זהירות, התרשלות מצד המזיק, ונזק שניגרם בגינה (ראו למשל: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113; ע"א 862/80 עריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז (3) 757; ע"א 243/83 עריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113)).
לא זו אף זו. בתכנית הבקשה לקבלת היתר שרטט האדריכל את העמודים בקומות שמעל קומת העמודים, והואיל ועמודי התמיכה האמורים היו אמורים לרדת לקומת העמודים, ניתן היה לדעת בבירור שאותם עמודים מצויים בשטח המקלט, ועל כן לא ברור מדוע נימנע האדריכל מלסמנם (ראו תצהיר המודד וחוות דעתו של מומחה המודד, שלפיה ניתן היה ללמוד על קיומם של העמודים בתוך המקלט מתוכניות היתר הבניה המקורי, וכן מהתכניות האדריכליות של שאר קומות הבניין שערך האדריכל, כפי שהופיעו בבקשות ההיתר.
...
לסיכום נקודה זו, לא הוכח כי הליקויים המיוחסים למודד או לקונסטרוקטור הם שגרמו לעכובים במסירת הדירות.
סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה נגד המודד ונגד הקונסטרוקטור כאחד.
בשים לב לסכום התביעה, להיקף ההליכים, ולכך שהנתבעים נאלצו להתגונן מפני תביעת ענק בנושאים שונים, תשלם התובעת לכל אחד משני הנתבעים הוצאות בסכום כולל של 100,000 ₪.

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 23.1.97 ניתן ע"י עריית הרצליה היתר בניה לבניית ביניין מדורג על המקרקעין ובו 7 יחידות דיור.
כמו כן, עריכת הביקור בנכס נעשה באופן רשלני ולא מקצועי, ללא מסמכים מתאימים לטענתו.
...
ביום 4.1.23 דחה כב' השופט גייפמן את העתירה להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, וקבע כהאי לישנא : "לא ניתן להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, כשהמדובר בבניה לא חוקית בחלקים נרחבים בבניין. הבניה הבלתי חוקית בבניין כוללת: א. הגדלה מהותית של השטח שהותר לבניה. כ-644 מ"ר נבנו בחריגה מהיתר הבניה... ב. הגדלת הצפיפות המותרת בהיתר הבניה. ניתן היתר בניה ל-7 דירות, ובבניין 9 דירות... ג. בניה ללא היתר בניה ב-2 קומות החניון של הבניין – ביטול חלק מהחניות של הבניין, לרבות ביטול רמפת העליה למפלס החניון העליון. ד. חריגות בניה ביחס לכל קומה בבניין, וביחס לכל דירה מקומות הבניין... כל היחידות בבניין נגועות באי חוקיות רבתי. בנוסף יש גם חריגות בניה על שטחים שיועדו בהיתר הבניה לרכוש המשותף. קיימות גם יחידות נפרדות בבניין שלא אושרו עפ"י היתר הבניה, ולמספר היחידות בבניין שתירשמנה בפנקס בתים משותפים יש גם השלכה על החלקים ברכוש המשותף" עוד נקבע כי "... כל היחידות בבניין נגועות באי חוקיות רבתי – הפרה מסיבית של חוקי התכנון והבניה – אין לאפשר את רישום הבית המשותף ולהנציח את אי החוקיות כאנדרטה אלא יש להפנות את הצדדים לפעול להכשרת חריגות הבניה בדרך של הגשת הליך בפני מוסדות התכנון והבניה" .
סוף דבר- אני קובע כי אין למערער היכולת לקיים הצו השיפוטי ומטעם זה אני מקבל הערעור ומזכה אותו מעבירה זו. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת 2 – עריית חיפה (להלן: "הערייה") הנה הרשות המוניציפאלית אשר בתחומה ניבנה הפרויק והיא הגורם אשר אמון על מתן טופס 4 ותעודת איכלוס לבניין.
כי הערייה התרשלה עת נתנה את אישור נגישות לבניין שעה שזה איננו נגיש כמתחייב על פי דין.
...
התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים, באופן הבא: לנתבעות 1 ו- 2 ישלמו התובעים הוצאות בסך 7500 ₪ לכל אחת.
לנתבע 3 ישלמו התובעים הוצאות בסך 3000 ₪.
הטעם לפער בסכום ההוצאות נובע מכך שמצאתי להבחין בין הנתבעות 1 ו- 2 שהגישו תגובות לבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעת נוספת והן אמורות להגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות התיקונים – לעומת הנתבע 3 שהודיע כי אין לו עמדה ביחס לצירוף נתבע נוסף, אך הוא מתנגד לתיקון כתב התביעה ככל שיש בו להרחיב חזית נגד הבנק, לצד זאת החלטתי לפסוק הוצאות אף לטובת הנתבע 3, שכן בשים לב לכתבי הטענות החדשים שיוגשו – יתכן שידרש אף הוא להגשת כתב הגנה מתוקן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו