מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות עורכת דין בייצוג בתביעת נזיקין נגד משרד הביטחון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התובענה הוגשה במקור נגד הנתבעת ונגד ארגון הפת"ח והתבססה על עילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה.
עורכת הדין עימה התייעץ דרך לישכת עורכי הדין אמרה שלא קיימת אפשרות כזו וניתן להגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי או במשרד הבטחון.
עוד העיד כי למד את הפרטים המדויקים לגבי זהות המחבל שרצח את אמו ולאיזה ארגון השתייך רק מהמומחה אלון אביתר, אשר ייצג נפגעי פעולות איבה בארצות הברית, וביניהם גם נפגעים מאותו פיגוע.
מכל מקום, היתייעצות עם שני עורכי דין וסטודנט למשפטים, שלא נטען כי היו בעלי ניסיון בהגשת תביעות בתחום הנזיקין בכלל ובתביעות של נפגעי טירור בפרט, אין די בה כדי לעמוד ברף האובייקטיבי הנידרש לדחיית תקופת ההתיישנות.
יצוין כי יו"ר ועד מחוז ירושלים, עו"ד אשר אקסלרד, השיב לנתבעת במענה לפנייתה בעיניין זה כי "לישכת עורכי הדין נמנעת ממתן יעוץ משפטי לפונים אליה, בכל ענין שהוא" (מכתבו סומן כ-נ/1) בנוסף, תביעות נגד הרשות בגין ניזקי פיגועים הוגשו החל משנת 2000, וכבר בשנה בה ארע הפיגוע עסקו בתי המשפט במעל לעשרים תובענות מסוג זה (ראו נ/7).
...
התוצאה אני מקבלת את טענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות על הסף בשל התיישנות עילתה במועד בו הוגשה לבית המשפט.
לפיכך התביעה נדחית.
בנסיבות העניין, וכן בשים לב לשלב המוקדם בו נדחית התביעה, איני עושה צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המבקש, עורך דין, ייצג את המשיבים בכל הנוגע להסכם זה. בשנת 1999 המשיבים התגרשו זה מזו.
נוכח האמור, ומאחר ואין חולק כי אין לדירה היתר בניה, הגישו המשיבים תביעה זו כנגד המבקש וכן כנגד עריית נתניה, בגין הפרישי ערך הדירה - נוכח היותה בנויה שלא בהיתר, בסך של 595,000 ש"ח. בכתב התביעה נטען, ביחס למבקש, כדלקמן: "26. הנתבע 2 היה מחוייב כעורך הדין אשר ביצע את העיסקה לבדוק את כל היבטי החוזה המשפטיים, בעקרי מחובתו היה להתריע, ליידע ולעדכן את התובעים כי לדירה אותם הם מבקשים לרכוש לא ניתן היתר בניה וכי היא בנויה שלא כחוק.
משלא בדק ו/או לא עידכן ו/או לא התריע עובדת אי קיומו של היתר ביחס לדירה התרשל הנתבע 2 בתפקידו כב"כ התובעים ומתוקף זה יש לחייבו כנדרש בתביעה זו" הינה כי כן, עילת התביעה של המשיבים כנגד המבקש היא ברשלנותו.
כפי שנאמר בפרשת פלוני הנ"ל, לדיני ההתיישנות המיוחדים של הפקודה כלל נוסף והוא: "כלל הגילוי המיוחד הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין יחול רק על יסוד הנזק, בעוד שעל שאר יסודות העוולה יחול הכלל המעוגן בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, שאיננו קובע מחסום של עשר שנים להתיישנות התביעה (ראו: חבקין, היתיישנות בעמ' 301 (2014) (להלן – חבקין), וכן: עניין ליפל, בפסקה 36, וההפניות שם; עניין דובק, בפסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה; ע"א 1245/99 המאירי נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535, 543 (2000). משמעות הדבר היא ש"גם אם היתיישנה עילת התביעה, ככל שהדבר נוגע ליסוד הנזק, די בכך שאחד מהיסודות האחרים של העילה התגלה באיחור על ידי התובע, על מנת שיושעה מרוץ ההתיישנות" (עניין ליפל, שם ועיינו עוד: ע"א 7680/13 פרי נ' שירותי בריאות כללית (11.02.2015); ע"א 2805/13 פלונית נ' מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה (16.04.2015); ע"א 1442/13 זוארס נ' התעשייה הצבאית ישראל בע"מ (18.08.2016); ע"א 8880/13 וינשל נ' מדינת ישראל משרד הבטחון (30.08.2016)).
...
מכאן, שיש פער של יותר מ – 10 שנים בין שני מועדים אלה, ועל כן, לכאורה, דינה של התביעה להידחות עקב התיישנותה.
בנסיבות אלה סבורני כי בהנחה – הטעונה הוכחה כמובן – שהעובדה שהמבקש לא בדק את דבר קיומו של היתר בניה נודעה למשיבים בשנת 2014 בלבד – מביאה בהכרח לדחיית הבקשה לדחייה על הסף, שכן, ככל שעובדה זו תוכח – הרי שהיא גורם להשעיית מירוץ ההתיישנות עד לשנת 2014, המועד בו נודעה למשיבים התרשלותו הנטענת של המבקש.
הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 14537-10-18 שמלצר נ' משרד לביטחון פנים/שרות בתי הסוהר תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח מבקש חיים שמלצר משיב משרד לבטחון פנים/שרות בתי הסוהר החלטה
בעקבות אותו חפוש, הגיש המבקש תביעה קטנה כנגד המשיב שסכומה 32,000 ₪, בטענה לפיה במסגרת החיפוש האמור ובעקבותיו, נגרמו למבקש נזקים ממוניים ולא ממוניים לפי ראשי התביעה הבאים: (א) הריסה, פגיעה ונטילה שלא כדין של חפצים מתאו של המבקש, ובכלל זה רמקולים, מכשיר DVD, אוזניות ועוד.
לגבי יתר טענותיו של המבקש המתייחסות לעוולות נטענות שהנזק בגינן כבר התגבש, נפסק כי המסגרת של תביעה נזיקית קטנה היא מסגרת דיונית הולמת.
לטענת באת-כוח המבקש, כתב-התביעה מטעם המבקש הפנה למקורות הנורמטיביים שהמשיב פעל בנגוד אליהם, והם: פקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.33.00 שכותרתה: "החזקה, איחסנה, ושינוע פרטי ציוד של אסירים"; עוולת הרשלנות; וכן חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
המדינה כבעלת דין מיוצגת על-ידי מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לצורך כך, כאשר הסמכת מתמחה שאינו עורך-דין לייצוג המדינה בהליכים בתביעות קטנות, שומרת על האיזון הנידרש לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט; ראו והשוו: רת"ק (ב"ש) 38116-02-12 מדינת ישראל נ' סדון, פס' 2-8 (15.4.2012)).
אוסיף כי בנסיבות המקרה דנן, אף אין מקום לטענת הנחיתות הדיונית מטעם המבקש, שכן בסיום כתב-התביעה צוין במפורש כי כתב-התביעה נערך בלווי ובסיוע משפטי על-ידי משרד עורכי-דין.
...
נוכח המסקנה אליה באתי, אינני רואה לעמוד בפירוט על טענות המשיב, ואלה יובאו בהמשך הדברים.
לאחר שעיינתי במכלול החומר שהוגש לעיוני, עמדתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 24476-09-18 תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מעין צור התובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד פילובסקי ואח' הנתבעת מדינת ישראל - משרד הביטחון ע"י ב"כ עו"ד מיכלין ואח' פסק דין
הוא היה מיוצג על ידי עורך דין.
סעיף 8 לחוק ההתיישנות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שעניינו "היתיישנות שלא מדעת", קובע: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". חריג זה של גילוי מאוחר, חל על כל רכיביה של עילת התביעה למעט רכיב הנזק, שלגביו חל ההסדר הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (ראה: ע"א 901/07 מדינת ישראל-הועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל ואח' (19.9.10) בפיסקה 36 לפסק דינו של השופט עמית (להלן: "עניין גיא-ליפל")).
עמד על כך השופט ס' ג'ובראן בפרשת טבע הנזכרת: "בפסיקה המאוחרת נקבע מבחן מקל מעט יותר עם הניזוק, מבחן על פיו נבחן מתי טיב הגילוי הוא כזה, שאדם סביר היה מגיש תביעה בעל סיכוי ממשי בהתבסס עליו... מבחן זה, בהתאמות הנדרשות, הוא הראוי בעיני גם בנוגע לרכיב ההתרשלות" (שם, בפיסקה 18; ראו גם פרשת גיא-ליפל, בפיסקה 45)".
...
סוף דבר התוצאה היא כי התביעה התיישנה.
לפיכך אני דוחה את התביעה על הסף.
התובע ישלם לנתבעת הוצאותיה בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובע הנו ד"ר לרפואה ועורך דין פעיל בעל משרד עורכי דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית והנזיקין.
תביעה נגד המל"ל או משרד הביטחון.
בהמשך לכך נחלקו הצדדים בפני בית המשפט בתביעת הנזיקין האם מדובר בהפסקת ייצוג ע"י הנתבעת או בהתפטרות של התובע, התובע הודיע כי הוא מוכן להמשיך בייצוג, אך מכל מקום בית המשפט החליט להפסיק את הייצוג ויחסי האמון בין הצדדים נפגעו ללא תקנה, עד כדי הגשת תלונה ללישכת עורכי הדין נגד התובע.
...
לפיכך אני קובעת כי התובע הוא שהודיע על התפטרותו מייצוג הנתבעים לאחר שהנתבעת סרבה להצעת המגשרת, ובמסגרת התפטרותו הודיע לנתבעת גם כי פרט להוצאות המשרד שהיו לו, אינו מבקש כספים נוספים מהנתבעים.
לפיכך אני קובעת כי בנסיבות שנוצרו, בהן לא הצליח התובע לשכנע את הנתבעת לקבל את הצעת המגשרת, חרף מאמציו לשכנעה, התובע הוא שהחליט על הפסקת הייצוג, וכ"תמריץ" לנתבעת לקבל את הצעתו, הודיע לה כי אינו רוצה ממנה שכ"ט כמוסכם, אלא רק כיסוי ההוצאות "out of pocket" שהיו למשרדו בטיפול בתביעת הנזיקין.
לסיכום, אני קובעת כי ויתור התובע על שכר טרחתו היה מותנה בכך שהנתבעת תשלם לו את הוצאות משרדו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו