רשלנות עורך דין בניהול תביעה ייצוגית

וכך כתב השופט מלצר בעיניין פריניר בהקשר זה (פס' 93): "נוכח התמקדותו של המחוקק בדרישת תום הלב בייצוג ובניהולה של התובענה, ולא בהגשתה, הרי שמניעיו האישיים של עורך הדין (או של התובע) בהגשת התובענה הייצוגית, אינם צריכים אפוא להכריע את גורל הבקשה לאישור התובענה כייצוגית לשבט – כל עוד אין בהם כדי להעיד על כך שעניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב וכל עוד הם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של חברי הקבוצה." בעניינינו, בהעדר טענות המעידות אחרת, שתי הדרישות מתקיימות.

בתביעה ייצוגית אין תחולה לסעיף זה ועל כן יש להוכיח נזק (כך גם לגבי העוולות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות).

...

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה שלפניי ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הנתבעות ישלמו לתובע המייצג, מתן בכר, גמול בסך 24,500 ₪ ולבא כוחו, עו"ד רועי בכר, שכר טרחה בסך 38,889 ₪ בצירוף מע"מ. הגמול לתובע ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 7 ימים מהיום, ואילו מחצית שכר הטרחה הנוספת תשולם בתוך 30 ימים מהיום, לאחר דיווח הנתבעות על תשלום מלוא הפיצוי לקרן התובענות הייצוגיות.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

כך נטען כי המבקש שהנו עורך דין במקצועו המיתמחה בתובענות ייצוגיות הסתיר מבית המשפט את העובדה כי הוא עורך דין העוסק בתובענות ייצוגיות וכן את העובדה כי ב"כ הקודם הוא שותפו במשרד.

כמו כן, נטען כי המבקש התרשל בהגשת בקשת האישור והתצהיר, התרשל באיסוף הראיות, הטעיה בית המשפט בייחוס דברים למשיבה, טען בפני ב"כ המשיבה עו"ד טל כי הוא בעל קשרים אצל היצרניות, ניהל משא ומתן בחוסר תום לב עת גילה לבית המשפט פרטים מהמשא ומתן וכן חתם במחטף על הסכם הסתלקות עם המשיבות 5-2 בעוד שאלה הן האחריות העיקריות להפרות הנטענות בבקשת האישור.

ב"כ התובע המייצג: עו"ד עידן סלע עילות התביעה בגינה אושר ניהול התביעה הייצוגית: עוולה של הטעה והפרת חובת הגילוי לפי סעיפים 2(א) ו-4(א) בחוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה; ועשיית עושר ולא במשפט.

...

חרף פגמים כאלה ואחרים שנפלו בהתנהלות המבקש במסגרת ההליך, סבורני כי אלה אינם בעוצמה שמצדיקה החלפתו או פסילתו של המבקש מלשמש כתובע מייצג.

על כן, ומשהמחדלים שנפלו באופן הגשת בקשת האישור והתצהיר התומך תוקנו על ידי המבקש ובא כוחו בהמשך ההליך, סבורני כי אין מניעה מלאפשר למבקש ובא כוחו לייצג בהליך זה. לפיכך, דין טענה זו להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת, והנני מאשרת ניהול התובענה הייצוגית כדלקמן: חברי הקבוצה הם: כל מי שרכש אצל ויקטורי מוצרי עוף ארוזים מראש משך 7 שנים עובר למועד הגשת בקשת האישור.

עילות התביעה הן: הפרת ס' 2 ,3, 4, 17, לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת ס' 1 לתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפירסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991; הפרת ס' 1 לתקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפקוח); רשלנות לפי ס' 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; אכיפת הסכם, הפרת חובת תום הלב מכוח ס' 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט-1979.

עוד הובהר כי תפקידו של בית המשפט כגורם הקובע את שכר הטירחה של עורך הדין בהליך הייצוגי הנו תפקיד ייחודי מבחינת שקילת מכלול האינטרסים העומדים על הפרק ( עיזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012).

אמות המידה והשיקולים שנקבעו בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, יחולו אף במקרה בו "אישר בית המשפט הסדר פשרה", כאשר לפי הוראת סעיף 19 (ו) לחוק "... רשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה". הינה כי כן, בקביעת הגמול ושכר הטירחה יש להביא בחשבון את הטירחה בניהול ההליך ואת העבודה שהושקעה לצורך הכנת בקשת האישור והגשתה, כמו גם הטירחה הרבה שהושקעה בגיבוש הסדר הפשרה, ובזמן שהושקע בניהול המגעים בין הצדדים.

...

ביום 4.5.2019 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה הכחישה את טענות המבקשת וטענה כי יש לדחות את התביעה על הסף בגין חוסר תום לב והיעדר עילה.

עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקשת ובאי כוחה שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקשת לבין המשיבה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בנוסף תשלם המשיבה למבקשת סך 4,025 ₪ עבור הגישור הראשון בפני כב' השופט בדימוס רחמים כהן וכן תישא בעלות הגישור השני בפני עו"ד אמיר שרף.

התובע, דורון כריסי (להלן – התובע), הגיש תביעה כספית על סך 614,650 ₪ שעילתה רשלנות מקצועית נגד הנתבע 1, עו"ד ארנון נגר (להלן – הנתבע 1), עורך דין שייצג אותו ועוד שניים נוספים בעסקה לרכישת נכס מקרקעין בהרצליה בשנת 2010, וכן נגד הנתבע 2, עו"ד דורון כהן (להלן – הנתבע 2), מי שהיה מעסיקו של הנתבע 1.

טענות הצדדים אלו הם עקרי טענות התובע: נתבע 1 שימש כעורך דינו של התובע, ותפקידו היה ללוות את התובע ברכישת נכס מקרקעין, ומשכך קמה לו חובת זהירות כללית וספציפית כלפי התובע; רשלנות הנתבע 1 התבטאה בכך שאישר לתובע לחתום על "נ/3", אף שהיה מודע לכך שהתובע ניהל עם שכניו העתידיים מו"מ לחתימה על הסכם שתוף במקרקעין, שלא צלח בשל נסיונות השכנים להטיל הגבלות שונות על התובע בכל הנוגע לשימוש בחלקו.

כך למשל, בע"א 5251/10 יעקב כספי בע"מ נ' Banco Bilbao Vizcaya Argentina S.A (פורסם בנבו, 6.1.13) נדון מקרה בו תביעה שעילותיה חוזיות ונזיקיות הוגשה בישראל על ידי תאגיד שויצרי, ובמהלך קדם המשפט הוחלף התובע בתאגיד ספרדי, ולימים הסתבר כי זכות התביעה הומחתה על ידי התאגיד השוויצרי לתאגיד שלישי, שהתמזג עם התאגיד הספרדי, שטען כי זכות התביעה הומחתה לו. בית המשפט המחוזי דחה את טענת הנתבעים (המערערים בע"א 5251/10) לפיה מדובר בהמחאת זכות בנזיקין הסותרת את הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקי, בקובעו כי ממילא התביעה לא התבססה רק על עילה בנזיקין, אלא גם על עילה חוזית, וממילא לא ראוי להחיל את סעיף 22 לפקודת הנזיקין על המחאת זכויות נזיקיות בין גוף מסחרי אחד לגוף מסחרי אחר הקשור בו. בית המשפט העליון דחה את העירעור, וכבוד השופטת ד' ברק-ארז ציינה: "...גם גישה עדכנית לסוגיה עשויה להבחין בין המחאתה של זכות נזיקית בעלת אופי אישי להמחאתה של זכות נזיקית בעלת אופי רכושי (כך, למשל, סעיף 21 לפקודת הנזיקין מורה כי נאמן בפשיטת רגל זכאי לתבוע רק בגין עוולה שגרמה לנזק ממון לנכסיו של פושט הרגל). ההסתייגות מהמחאתן של זכויות תביעה בנזיקין אינה מתיישבת אף עם תפיסות ומוסדות שהם חלק מדיני הנזיקין עצמם. עוד מקדמת דנא הכיר המשפט בהעברת זכויות בנזיקין – גם זכויות בגין נזקים אישיים – למשל כאשר הניזוק נפטר והיורשים נכנסים לנעליו (השוו: שלום לרנר המחאת חיובים 95 (2002)). לא למותר להעיר, כי היחלשותה של התפיסה האישית של עילת התביעה בנזיקין, לפחות בחלק מן המקרים, באה לידי ביטוי גם בהכרה באפשרות להגיש תובענות ייצוגיות שעילתן בנזיקין ...

...

לנוכח דחיית התביעה, נדחות מאליהן גם הודעות צד ג' שהגישו הנתבעים.

בסופו של דבר בהליך זה התקיימו שתי ישיבות קדם משפט בלבד, וישיבת הוכחות נוספת, שאותה ניהלו באי כוח הצדדים בצורה מקצועית והגונה, וברוח טובה שאינה מובנת מאליה כלל, בנסיבותיו של תיק זה. גם הסיכומים בכתב הוגשו במועד, והם נכתבו בצורה בהירה ונקייה.

סיכומו של דבר התביעה נדחית.

תמצית הבקשה ותמצית המחלוקת המבקשת (עורכת דין במקצועה), הגישה את הבקשה דנן לאישור הגשת תביעה ייצוגית נגד הערייה והחברה, בה נטען כאמור.

המינהל מוסיף וטוען אף הוא, כי לא מתקיימים התנאים לאישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית, שכן המבקשת לא הוכיחה קבוצה המצדיקה זאת ובנוסף לא הוכח כי עניינה של קבוצה זו ייצוג וינוהל בדרך הולמת וזאת בין השאר נוכח טענות שנטענו על ידי המבקשת בחוסר תום לב וזכרונה שבגד בה לחלוטין במהלך חקירתה.

לטענת המינהל, בבואו להכריע בשאלה האם הנסיבות מצדיקות את אישורה של התביעה כייצוגית נגד המינהל ובכלל, עליו לשאול עצמו האם המינהל הקהילתי הוא אכן גוף כלכלי טיפוסי גדול ובעל עוצמה ביחס למקבלי השירותים, מה היו מטרות המינהל בפעולתו והאם נהג בשרירותיות או רשלנות.

...

בית המשפט (השופט ד' מינץ) נעתר לבקשה למתן צו ארעי שאסר על העירייה להשבית את מערכת החינוך על זרועותיה.

סיכומם של דברים בענין זה העולה מכל האמור לעיל הוא כי לא ניתן לקבוע שקיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת המבקשת והקבוצה.

ישנם מקרים בהם אין מנוס מאי מתן אישור לניהול תובענה ייצוגית, וזאת בשל קיומם של נושאים אינדיווידואליים המבחינים בין חברי הקבוצה.

לפיכך, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נדחית.