מוסיף וטוען התובע, כי ניסה ליישב את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם לא הייתה נכונות מטעם הנתבעים לעשות כן.
לטענת נתבע 1, ארעה התאונה בעת שנסע בירידה בכביש, לפתע החליק עקב מים וסבון שהיו על הכביש וכתוצאה מכך פגע ברכב חונה ונהדף אל עבר רכב התובע ופגע בו בצידי השמאלי בלבד.
במצב זה ניתן להסתמך על סעיף 41לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין), לפיו:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". אני סבור שהנתבע לא הוכיח כי לא התרשל ולפי מיטב שפוטי הוא התרשל בנהיגתו.
...
גרסאות הצדדים כפי שהעידו בבית המשפט
גרסת התובע, טארק עמורי:
"אני הייתי יושב בבית, באו ילדים ודפקו על הדלת ואמרו לי שמישהו דפק לי את האוטו ליד הבית. האוטו שלי היה במקום שלא מפריע לדרך. ילדים קטנים באו אלי לבית ואמרו לי שמישהו נתן מכה לאוטו שלי. יצאתי עם פיג'מה לאוטו, ראיתי אדם יושב באוטו לבוש אלגנט. הוא היה בחתונה עם כמה רכבים, היה אפשר לבוא ממקום אחר ולא עם האוטו של החתונה, ונתן מכה לאוטו שלי ולאוטו של השכן שלי. שתי מכות בפעם אחת. הוא ירד, מיהר, נתן ברקס ולא יודע מה קרה אצלו. נתן מכה באוטו של השכן שלי אח"כ מהאוטו של השכן שלי על האוטו שלי. שתי מכות במקום אחד. דיברתי איתו ואמר לי שיש לו ביטוח והוא מצטער. זה מה שקרה. הוא אמר לי שיש לו ביטוח, אחרי יומיים אבא שלו התקשר אלי לבית".
גרסת נתבע 1, דאהוד אבו דיאב:
"אני הייתי הולך בשעה 5 או 4 לא יודע בדיוק מה היה השעה בצהריים. הייתי הולך לחתונה, נסעתי. בדרך שלי בירידה היה מישהו ששוטף את החנות שלו והיה מים וסבון על הרצפה והחליק האוטו. פגעתי באוטו הראשון בטמבון שלו ובפנס איפה שהנהג. האוטו הלך לצד שני, היה האוטו שלי בירידה, נגעתי בגלגל בצד הזה, בגלגל ובטמבון... את התמונות שהעורך דין שלי מציג אני צילמתי. אני בטיוטה פגעתי בחלק הקדמי שמאלי. עשיתי סיבוב בכל האוטו. אחר כך בא אבא שלי, הבעלים של האוטו הלבן לא היה, הוא דיבר עם הבת שלו ואבא שלי אמר שיתקן להם את הרכב. אמר להם שאם הם רוצים שילכו למשטרה ויש לנו ביטוח".
דיון הכרעה
לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן וכן בחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע וכי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נתבע 1.
מכאן, דין התביעה להתקבל.
מכאן, שהנזק הישיר ושאותו ישלמו הנתבעים לתובע יעמוד על סך של 20,553 ₪.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע את הסכומים הבאים: בגין שכ"ט שמאי סך של 2,000 ₪, בגין אגרת בית משפט סך של 750 ₪ ובגין שכ"ט עו"ד סך של 3,000 ₪.
