מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות מקצועית של עורך הדין בכך שהסתמך על דברי הלקוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מחדלו של בני בהוכחת תביעתו בבית המשפט במיאמי, בכך שנסמך על נספח 4 לתצהירו, ולא על סמך הסכם ההלוואה.
האחד, עוסק במישור האחריות של עורך דין, האם התרשל כלפי לקוחו.
לדידי, על אף טענות עו"ד וינדר, עורך דין חייב לטפל במיומנות ובמקצועיות, גם אם עסקינן בלקוח מיומן, בעל כישורים, ידע ומיומנות ואין באלה כדי לפטור עורך דין מלייצג נאמנה את לקוחו (ראו: ע"א (חיפה) 67750-03-18 דורון רותם נ' נורית פסטינגר [פורסם בנבו]).
מצופה מעורך דין שיבדוק את כל הפרטים הטעונים בדיקה בעיניין בו הוא מטפל, ולא להסתמך "באופן עוור" על דברי לקוחו וזאת, אף אם מדובר בלקוחות בעלי ידע וכישורים (ראו גם: ע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לישכת עורכי הדין בישראל [פורסם בנבו]).
...
לפיכך, המסקנה היא כי לא הוכח שהיה בשינוי סדר הפעולות בנסיבות העניין, רשלנות מטעמו של עו"ד וינדר.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, התביעה נגד פרש - נדחית.
התביעה נגד עו"ד וינדר - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

סיכומו של דבר; מכלול העדויות מלמד כי עו"ד סהר התרשלה בתפקידה, לא פעלה במיומנות המשפטית המקובלת, ונמנעה מבצוע פעולות משפטיות שעורך דין סביר היה נוקט בהם באותן הנסיבות, וכי הפרת חובות האמון והזהירות הסבו ללקוחותיה נזק של ממש, ועל שוכנעתי שעל עו"ד סהר לשפות את הנתבע בגין הסכום שהתחייב לשלם לתובעת במסגרת הליך זה. אבהיר שלא התעלמתי מטענות עו"ד סהר שלפיהן הנתבע לא יידע אותה באורח מפורש על הערבויות כלפי התובעת ונמנע מלציין ערבות זו במסמך הערבויות שצורף להסכם.
בהתאם להלכה הפסוקה, מצופה מעורך דין לבדוק את כל העניינים הטעונים בדיקה ביחס לעסקה שלפניו, ולא להסתמך "באופן עוור" על דברי לקוחו.
וכדברי בית המשפט העליון בעיניין מוסהפור: "עורך-דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה". ודוק, אין בעובדה שהנתבע פנה לתובעת עובר לחתימת ההסכם לצורך קבלת אישור התובעת להעברת הזיכיון על שמה של הגב' אדרי כדי להעביר את האחריות להעברת הזיכיון על שכמו של הנתבע, ואין בכך כדי לגרוע מרשלנותה של עו"ד סהר.
...
אשר על כן, אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי נגד הגב' אדרי.
סוף דבר אני מורה על קבלת ההודעה לצד שלישי נגד עו"ד סהר, ומחייבת את עו"ד סהר לשפות את הנתבע בסך של 17,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט, לרבות אגרה, ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, ובסך הכל סך של 22,500 ₪.
בנוסף, אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי נגד הגב' אדרי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לצד זאת נפסק כי אין להטיל אחריות על עורך דין על נזקים שנגרמו ללקוח לאחר שנימצא כי הבהיר את מלוא המידע שהיה דרוש לו על מנת לכלכל את צעדיו, כאשר על עורך הדין להעלות הדבר על הכתב על מנת שתהיה ראיה בידו להוכחת הטענה.
זאת ועוד אני סבור, כי היה על הנתבע כב"כ התובעת בעיסקה לבדוק את המצב התיכנוני של הבית, על מנת לעמוד על המשמעויות בהתקשרות נשוא התביעה ולא להסתמך באופן עוור על דברי בעלה של הלקוחה.
יפים לכאן דבריו של כב' הנשיא דאז מ' שמגר בע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, פ"ד מו(4) 529 (1992): "עורך-דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. אינני מיתעלם מכך שיש נסיבות בהן מתבקשת מעורך דין במפורש פעולה מוגבלת ותו לאו, אולם לא זה המצב שלפנינו. אגב, גם במקרה של פעולה מוגבלת על עורך הדין להעמיד את הלקוח על אותן הבעיות העיקריות האפשריות, היכולות להיות כרוכות בסוג העיסקה אשר בה מדובר. כאן המדובר בעורך-דין, שעניין רכישת הדירה נימסר לטיפולו. טפול מיומן וזהיר, שניתן היה לידרוש מעורך-דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התיכנון והבנייה. סיכומו של דבר, עורך-דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלישכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הועדה לתיכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)." דברים אלו יפים ונכונים גם כשמדובר במידע שנימסר לנתבע ע"י התובעת, אשר חייב בירור נוסף שעה שהגיע אליה מהצד השני לעסקה.
רשלנות בהתנהלות הנתבע ברשום זכויות התובעת בנכס מתוקף חובתו המקצועית של הנתבע כעורך הדין של התובעת בהתקשרות לרכישת נכס מקרקעין, היה עליו לפעול להשלמת העסקה ברשום זכויותיה של התובעת בנכס במינהל האזרחי.
...
לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושמעתי את עדויות הצדדים והמומחים ובהתחשב בחובת התובעת להקטנת הנזק, אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד דמי שכירות עבור פרק זמן של שלושה שבועות בתקופה במהלכה בוצעו בפועל העבודות להכשרת חריגות הבניה.
אני מקבל את הערכת שווי דמי השכירות הראויים כפי שנקבעו בחוות דעתו של שמאי התובעת רודיטי ובסך של 6,200 ₪ לחודש ובסכום כולל עבור 3 שבועות סך של 4,650 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן זה שלסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום הכולל של 153,907 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה (24.11.16) ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בסעיפים 4 ו-6 להסכם הפשרה נקבע: "עם פרעון סכום הפשרה, על ידי עורך- הדין, ללקוח, לא תהא ללקוח, כנגד עורך הדין, כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה, בקשר לתשלום מנורה, הן באופן ישיר והן באופן עקיף" ובסעיף 6 להסכם הפשרה: "הלקוח מצהיר בזה כי עם חתימת הסכם זה, על – ידי הצדדים, הוא יהיה מנוע מלפרסם ברבים כל דבר מהסכם זה ו/או כל דבר מתוכן ההסכם (ובפרט ההגעה להסדר הכולל תשלום מצד עורך הדין), לרבות "חומר חקירה" ו/או "מיסמך" ו/או "תעוד" ו/או "קלטות"; וכל דבר שיש בו כדי לפגוע בעורך הדין ו/או בשמו של עורך הדין".
אלא מאי, במסגרת ישיבת קדם משפט שנערכה ביום 6.2.2022 במעמד הצדדים, הודיע הנתבע לפרוטוקול בית המשפט: " ישבנו אצל עוה"ד שייצג אום אז והתפשרנו ועשינו הסכם וסוכם על מנת שלא יובן שלא הייתי בסדר, שגם הקלטות שמדברים עליהם חיסויים, גם ההסכם חסוי אבל אין לי בעיה להגישם. שלא יחשבו שאני מסתמך על ההסכם ולכן איני חייב שום דבר, להיפך. אין לי בעיה שההסכם יוצג (עמוד 7 שורה 25-28 לפרוטוקול דיון מיום 6.2.2022).
בתביעה לפסיקת פיצוי בגין רשלנות מקצועית של עורך דין, על התובע להוכיח כי מרכיבי עוולת הרשלנות מתקיימים.
...
סוף דבר לאור המקובץ, על-בסיס התשתית העובדתית והראייתית שהונחה לפניי, מצאתי לקבל כאמור את טענת התובעים בדבר התרשלות הנתבע בתפקידו כמייצג המנוח, לדחות את התביעה בכל הקשור לנזקים שנבעו מאי הגשת התביעה כנגד המהנדס והקבלן בשנת 2009 או בכלל, ולאשר מתוך תביעתם את החזרי התשלומים ששולמו על ידי המנוח לנתבע בעבור שכר טרחתו בתביעה, ואגרות בית המשפט.
הנני מחייבת את הנתבע בתשלום סך של 30,057 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה שלפניי, ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבע בתשלום שכר טרחת ב"כ התובעים בסך כולל של 3,517 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

לעניין האחריות שיש לייחס לעורך דין בעסקת מקרקעין נקבע זה מכבר בפסיקת בתי המשפט כי "עורך דין מצופה לבדוק את כל העניינים הטעונים בדיקה ולא להסתמך באופן עוור על דברי לקוחו, שאחרת עלול הוא לחוב כלפיו ברשלנות..." (ע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לישכת עורכי הדין בישראל (25.6.2014.
  "... ראוי להוסיף את שנקבע בספרו של ד"ר קלינג באשר להקף חובת הזהירות (של עורך דין- מ.ה.), והדברים יפים לענייננו לפיהם: "כאשר לקוח מפקיד בידי עורך דין את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור כל הטעון בדיקה" (שם, בעמ' 447).
...
התובעת טענה שבאסרי היפר את הסכם הרכישה בשים לב להצהרות ולהתחייבויות שניתנו על ידו בגדרו וסבורני שיש ממש בטענה זו. באסרי הצהיר ב"הואיל" הראשון בהסכם שהוא הבעלים הרשום של הדירה בתת חלקה 39 בעוד שאין חולק שהיה רשום כבעל הזכויות בדירה בתת חלקה 72 (עניין זה הוסדר על ידי התובעת וארד); באסרי התחייב בסעיף 3א' להסכם לעשות כל פעולה הדרושה לרישום זכות הבעלות בדירה על שם התובעת מיד עם סיום התשלום אך בפועל לא שיתף פעולה עם התובעת לצורך תיקון הרישום בפנקסי לשכת רישום המקרקעין וסירב לשאת בעלויות שהיו כרוכות בכך; באסרי הצהיר ב"הואיל" הראשון בהסכם שהדירה בשטח של 74.8 מ"ר, בעוד שעל פי ממצאי בדיקת שמאי התובעת, שחוות דעתו הוצגה לפניי, עולה שיש לגרוע משטחה של הדירה 9 מ"ר בגין מחסן שחובר לדירה באופן שאינו מתיישב עם תשריט רישום הבית המשותף, ומכאן ששטחה בפועל עומד על כ- 66 מ"ר; באסרי הצהיר ב"הואיל" הרביעי בהסכם כי בנייתה של הדירה נעשתה כדין ואין חריגת בנייה בקשר לדירה בעוד שלפי ממצאי השמאי מטעם התובעת הוכנס לדירה מחסן בשטח של 9 מ"ר השייך לרכוש המשותף, על ידי שבירת הקיר המפריד בין הדירה לבין המחסן, ומבחינה רישומית נכלל בשטח הדירה חדר בלוני גז השייך לרכוש המשותף.
באשר לחלוקת האחריות בין ארד לבין עורך הדין בן צבי סבורני שיש לייחס משקל של ממש לכך ששירותיו של עורך דין בן צבי נשכרו על ידי באסרי, כבעל מקצוע האמון על נקיטת כל הפעולות הנדרשות על מנת לבדוק את הטעון בדיקה על מנת למנוע מלכתחילה את הסיכונים הכרוכים בעסקת המכירה לתובעת, פעולות שלא ננקטו על ידו, ומשכך יש לייחס לו מידת אחריות רבה יותר.
התובעת טענה לפסיקת הפיצוי המוסכם וסבורני שיש ממש בטענה זו. בנסיבות העניין יש לראות את באסרי כמי שהיפר את ההסכם בהפרה יסודית באי גילוי נאות באשר למצבה התכנוני של הדירה ואי ההתאמה ברישום בטאבו.
התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה, לפי הקביעות שנעשו לעיל, והנתבע, באסרי, ישלם לתובעת את החיובים הכספיים הבאים- סך של 117,010 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו