רשלנות מקצועית עורך דין תיק נזקי גוף בתאונת דרכים

רקע עובדתי ועיקר המחלוקת בין הצדדים ביום 17.10.2017, הגיש התובע בעצמו תביעה כנגד הנתבע המשמש עורך דין (להלן "עו"ד וילנר"), להשבת סכום של 52,221 ₪, אותו קיבל עורך הדין מחברת הביטוח איילון, כתוצאה מתביעה שהגיש התובע באמצעות הנתבע, בגין ניזקי גוף בתאונת דרכים.

היינו, האם נהג כעורך דין מקצועי וטיפל באופן ראוי בתיקים שלפניו.

יחד עם זאת, לא מצאתי כל ראיה כי מדובר בטיפול רשלני מצד עו"ד וילנר, ובכל מקרה מחלוקת זו לא הובאה בפני בית המשפט, ואין בית משפט דן בה. המחלוקת דנה בשאלת הקזוז של שכר טירחה נטען על פי הסכמים מאוחרים בנוגע להליכים בפני המוסד לביטוח לאומי ובבית הדין לעבודה, מפיצויים שהתקבלו במסגרת הסכם שכר טירחה בשנת 2004 (תיק תאונת הדרכים).

סעיף 5 להסכם מיום 11.10.2004 קובע: "לעורך הדין זכות לקזז מכל תקבול את שכר הטירחה, המע"מ וההוצאות, וכן תהא לעורך הדין זכות עיכבון על כל סכום שיגיע לידיו עד לפירעון מלוא הסכומים המגיעים לעורך הדין. האמור בסעיף זה לעניין זכות הקזוז והזכות לעכבון יחול אף על כל תקבול מכל תיק ו/או עניין אחר שבו טיפל עורך הדין עבור הלקוח." בהסכם שכר הטירחה השני מיום 16.12.2005, הוסיף הנתבע תוספת לסעיף 8 וציין: "הלקוח מאשר ונותן לעוה"ד הוראה בלתי חוזרת בחתימת ידו על הסכם זה כי עורך הדין יהא זכאי לגבות את שכר הטירחה כאמור בסעיף 2.2 להסכם זה אף מתוך הפיצויים להם יהא זכאי הלקוח בגין תאונת דרכים מיום 11.1.04 תביעה נגד חברת ביטוח איילון בה מטפל עוה"ד.

...

סוף דבר בנסיבות העניין, דומני כי קיימת לנתבע זכות עיכבון על סך 44,221 ₪, אולם אין בידו זכות קיזוז על סכום זה בניגוד לאופן בו פעל, ויש לפעול לבירור ההתחשבנות בין הצדדים.

בפניי תביעה כספית שהגיש התובע בעילות של רשלנות מקצועית והפרת חובות חקוקות וחובות חוזיות כנגד עו"ד יובל צלטנר שנשכר לייצגו בתביעה לקבלת פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים.

מוסיף התובע וטוען כי הנתבע חב בנזקיו בשל הפרת ס' 54 לכללי לישכת עורכי הדין, ס' 8 לחוק השליחות וס' 10(ב) לחוק הנאמנות בשל כך שלא פעל למענו בנאמנות ובמסירות; בשל כך שהפר חובותיו החוזיות כלפיו וחרג מאמות המידה המקובלות בייצוג נפגע תאונת דרכים; ובכך שהתרשל כלפיו בניהול תביעת הפלת"ד ולא תיקן מחדליו למרות התראות חוזרות ונישנות מצד בית המשפט למחיקה מחמת חוסר מעש.

עו"ד צוריאל מוסיף וטוען כי טענת הנתבע לכך שהתרשל בכך שפנה לראשונה בהודעת ייצוג לבית המשפט שנתיים לאחר קבלת ייפוי הכוח מהתובע היא טענה חדשה המהוה הרחבת חזית ומכל מקום נשכר על ידי התובע לייצגו בתביעת הרשלנות המקצועית וכך עולה גם מפוי הכוח שנחתם כחודש לאחר מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש ובמועד שנמחקה תביעת הפלת"ד היה הנתבע עורך הדין היחיד של התובע בתיק הפלת"ד. הנתבע לא טרח גם בחודש 7/14 – עת קיבל את מכתבו של עו"ד צוריאל – לוודא מה עלה בגורל תביעת הפלת"ד. ביום 6.6.16 אכן פנה עו"ד צוריאל לבית המשפט בתביעת הפלת"ד והגיש הודעה על ייצוג בצרוף ייפוי כוח ואולם זאת נעשה לבקשת התובע רק לשם אפשרות כניסה לנט המשפט לגילוי המתחולל בתביעת הפלת"ד וגודל רשלנותו של הנתבע.

...

בתיק זה יוחדה תחילה ישיבת הוכחות לדיון בסוגיית הנזק וזו נאלצה להידחות פעם אחת בשל החלפת ייצוג על ידי התובע.

בנוסף, ימים ספורים לפני ישיבת ההוכחות הנדחית ביקש התובע להגיש תוספת לעדותו באופן שהצריך את הנתבע ואת הצד השלישי להיערך ברגע האחרון להתמודדות עם חומר עובדתי נוסף.

התובע גם ביקש לדחות את ישיבת ההוכחות הנדחית מן הטעם שלא דאג לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לדיון זה על אף שהוא עצמו זה שביקש לחוקרו מלכתחילה (30.1.20).

הנתבע הנו עו"ד ובעל משרד עורכי דין העוסק, בין היתר, בתביעות ניזקי גוף.

עוד נקבע בפסק דין גיאות הנ"ל כי: "נידרש עורך הדין להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסכויים והסיכונים שבבחירתו, כדי לעמוד בסטאנדארט המיומנות והזהירות הנידרש ובכך להמנע מחבות ברשלנות מקצועית. חובה זו היא למעשה חובת אזהרה הנובעת מחובת הזהירות של עורך הדין. כך, נקבע כי עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו, ויצא ידי חובתו רק אם הזהיר את לקוחו". ראה גם ע"א 67750-03-18 (מחוזי חיפה) דורון רותם נ. נורית פסטינגר-גנון (פורסם בנבו).

בית המשפט הדגיש, כי אילו סברה התובעת כי מדובר בתיק של ערכי מיטרד גרידא, זאת בהצטרף לטענת ההגנה בדבר הכחשת עצם קרות הארוע הנטענת וכן הכחשת הכסוי הבטוחי בשל היעדרו של רישיון נהיגה תקף – שומה היה עליה לתת את הדעת על כך כבר בתחילת ההליך ולכלכל את צעדיה בהתאם באשר לכדאיות ניהול התביעה, שהמלאכה בה מרובה ושכרה מועט, אם בכלל, בהנחה כי הייתה צולחת את המשוכה של הוכחת הארוע כתאונת דרכים.

בע"א 989/03 חוטר ישי נ. חיננזון (26.1.05) נקבע: "על התובע הנטל להוכיח, כי אילמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה לטובתו.... שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים לו ההליכים היו מתנהלים באופן שונה" הלכה פסוקה היא, כי עת שבית המשפט בוחן את היתנהלותו של עורך הדין, יש לבחון את הדברים בעת התנהלותם ולא בראיה לאחר מעשה (ראה: ע"א 3580/06 עיזבון המנוח חגי יוסף נ. מדינת ישראל, פורסם בנבו, 21.3.11) בענייינו, עסקינן בעיקר בטענה כנגד אי העמדתה של הלקוחה - התובעת על מצב הדברים כאשורם בעת תחילת הטיפול בתיק ובמיוחד לאור ההתפתחויות שהיו בו. ניתן להניח במידת ודאות גבוהה, כי לאור העדר "ההתלהבות" של התובעת מהגשת התביעה מלכתחילה, הרי שאילו עודכנה כי המצב בתיק הפך בעייתי יותר, הייתה מבקשת כי התביעה תימחק עוד בחיתוליה.

...

נוכח כל האמור, הגישה התובעת תביעה זו במסגרתה תבעה כי הנתבע יפצה אותה בגין הוצאות המשפט בהן חויבה לטובת הנתבעים בתביעה.

לאור השלב המתקדם של ניהול ההליך, מצא בית המשפט כי לא ניתן לפטור את התובעת לחלוטין מהוצאות משפט ועל כן , חייב את התובעת בתשלום הוצאות בסך כולל של 3,500 ₪ לכל אחת מנתבעות 1 ו – 3.

מכל האמור לעיל נמצאתי, כי הנתבע לא פעל כנדרש וכמצופה עת לא הזהיר את התובעת בדבר הסיכונים בניהול תביעתה, בכל שלב של ניהול התביעה.

לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 7,000 ₪ וכן הוצאות הגשת התביעה בסך 500 ₪.

לטענת התובעת הוגשה על ידה בגין ניזקי גוף , תביעה כנגד חב' הביטוח אליהו ולתדהמתה גילתה כי התביעה סולקה כנגד תשלום בסך של 125,000 ₪ עוד בשנת 2009 (להלן: "תביעת הנזיקין"), במסגרת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, בבית משפט השלום בחיפה ביום 5/11/09.

לטענת הנתבע, התובעת קיבלה יחס אדיב, מסור וטפול מקצועי בתביעת הנזיקין ולראייה הסכום שהיתקבל בה היה גבוה מהמצופה, שכן התובעת נפגעה בתאונת הדרכים באופן קל בלבד.

רשלנות הנתבע: התובעת טוענת כי הנתבע התרשל בתפקידו והפר את חובת הנאמנות החלה עליו כעורך דין, כמו גם מעל בכספי התובעת ולא העביר אל התובעת כספים אשר התקבלו עבורה בתביעת הפיצויים אשר הגישה כנגד חב' הביטוח אליהו.

נקבע עוד כי מכוחם של יחסי עורך דין לקוח נובע כי על עוה"ד להמנע מהסבת נזק למרשו.

בתיקי תאונות דרכים, בדומה לתביעת הנזיקין נושא המחלוקת בין הצדדים, קבע המחוקק בסעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ו-בכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977 הסדר ייחודי לקביעת וגביית שכר טירחת עורך הדין המטפל.

כמו כן, נקבע כי, עורך הדין זכאי להחזר הוצאות בתיק פלת"ד בגין כל הוצאה שהוציא בפועל לאחר שימציא קבלות ללקוח.

...

סבורני כי אל נוכח עדותו של מר חסון עצמו, כאמור לעיל, לא היה צורך בעדות בנה של התובעת על מנת להיווכח במידת הרצינות אשר יש לייחס לטענות הנתבע ואין בדעתי לזקוף העדר עדות הבן לחובת התובעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן הבא.

כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 5000 ₪ בגינו של הנזק הלא ממוני.

הצדדים והמחלוקת התובעת, ילידת 1985, נפגעה ביום 7.9.2009 בתאונת דרכים שהייתה גם תאונת עבודה.

מכאן תביעתה בעילה של רשלנות מקצועית כנגד נתבעת 2 ותביעתה כנגד נתבעת 1 שלטענתה אחראית באחריות שילוחית למעשי נתבעת 2.

הנתבעות מכחישות את טענות התובעת וטוענות כי לא הייתה פניה מצדה להפעלת פוליסת הנכות אלא פוליסת הביטוח המקיף של הרכב בלבד [ביטוח מקיף], כי ניזקי הגוף של התובעת היו מבוטחים בחברת ביטוח אחרת [פוליסת חובה], כי לא נאמר לה בשום צורה כי יש להמתין עם הפניה לחברת הביטוח עד לקביעת המוסד לביטוח לאומי והעיכוב בפניה למוסד לביטוח לאומי היה על פי עצת עורכי הדין שלה שייצגו אותה בתביעת הפלת"ד. עוד טוענת הנתבעת, כי מצבה של התובעת הוטב עקב העיכוב בפניה למוסד לביטוח לאומי הואיל ובתיק הפלת"ד בוצע ניכוי רעיוני של תגמולי המל"ל לפי נכות בשיעור של 19% ולא ניכוי לפי הנכות שנקבעה בפועל בשיעור גבוה משמעותית.

כל סוגיית מינוי עורכת הדין מטעמה זה לא דבר שידוע לי, לא נאמר לי. כל התיק הזה מלכתחילה, צר לי, אבל הוא שקר גס. אין תעוד כלשהוא שמדבר על האירועים של התאונה הזאת, איך היא קרתה והתהליכים שמתבצעים בה. "

...

לאחר בחינת הראיות, מסקנתי היא כי לא עלה בידי התובעת להוכיח טענותיה כלפי נתבעת 2 ואסביר: בניגוד לאמור בסעיפים 6-7 לכתב התביעה - התברר, כי התובעת כלל לא שוחחה עם סוכן הביטוח בסמוך לאחר התאונה.

מסקנתי היא כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ודין התביעה להידחות.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה נדחית.