רשלנות מקצועית בחוות דעת חשבונאית בתיק הוצאה לפועל

בעיניין זה קבעתי כדלקמן: " גם אם מסקנתי הייתה שונה וסבורה הייתי שבטענת רשלנות תורמת עסקינן, אזי כאן יש מקום להזכיר את ההלכה הקובעת כי לא ניתן להעלות טענת רשלנות תורמת מקום בו מדובר בטענת גזל או מירמה, וראו בעיניין זה ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ג'מאל ח'יר (24.9.15) [פורסם במאגרים]: "..

ביום 4.6.2008 פנה הבנק לאואנונו בבקשה לסלק את החוב וביום 18.9.2008 הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר כנגדו מתוכה סך 3,252,996 ₪ הנו ביתרת חובו של אואנונו לבנק, ביום 10.11.2008 הגיש אואנונו בקשת רשות להיתגונן וביום 7.12.2009 ניתן פסק דין לטובת הבנק ולאחר מכן ניפתח תיק הוצאה לפועל שהועמד על סך 1,500,000 ₪ משקולי אגרה.

בנוסף ולחילופין, ואם נבחן את הטענה עצמה, אזי מדובר בטענה שהיא עניין של מומחיות ובקיאות מקצועית בעיניין מס וחשבונאות- בהעדר תצהיר או חוות דעת מטעם מומחה מתאים אשר יגיע ויחקר בפני ביהמ"ש לא ניתן להתייחס לטענות שהעלה הנתבע בסיכומיו – "הכרת החוב כהוצאה מוכרת"; הקף גובה המס המשולם; שיעור המס המשתנה- "שכר וריווח"; "מס אפקטיבי". סיכומי הנתבע עמוסים פרטים עובדתיים ומקצועיים הדורשים הוכחה – בין היתר שעורי המס בכל שנה ושנה (ראו סעיפים 47 עד 97 לסיכומים, והטבלה המפורטת בסעיף 96).

...

מקובלת עליי העמדה שלא בהכרח יש לפתוח תיק פש"ר כנגד כל חייב: " שאדוני יודע שאם היינו במקרים של ההסכמים אם היינו נוקטים בהליכי פשיטת רגל שזה הליך קולקטיבי מטבע הדברים הסכומים שיש לאותו לווה שהוא יכול להתגייס מתחלקים על פני הרבה יותר נושים גם את זה הבנק לוקח בחשבון שהוא מגיע להסכם. כאשר הוא מגיע להסכם הוא מקבל את הכסף אליו, ולעומת ללכת להליך קולקטיבי יש לזה משמעות גם" (עמ' 38 שו' 7-11).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בזאת במלואה, העיקול הזמני שהוטל ימשיך לעמוד בתוקפו, וראו סעיף 381 לתקסד"א. הנתבע ישלם את סכום התביעה בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, כשסכום התביעה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את החלטתי לידיעת הצדדים ובאי כוחם ותסגור את התיק.

דיון והכרעה לעניין חוות דעת סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע מתי רשאי ביהמ"ש לקבל חוות דעת של מומחה כראיה בתיק: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן - תעודת רופא)". (ההדגשות אינן במקור, ח.פ).

כך למשל בעל מיקצוע שנתבע בקשר לרשלנות בשירות שנתן לתובע היעלה על הדעת בשעת המשפט יוכל ליתן ערך לחוות דעתו, בהבדל מעדותו?" (ראהו עניין משק כרמי, בעמודים 6-7).

במסגרת תפקידו נחשף עו"ד סמואלוב למידע מוקדם על התובעת כעובד מטעמה וכעורך דין שייצג אותה בין היתר במסגרת חתימת ההסכמים ו/או קבלת המידע החשבונאי, ולא ניתן להתייחס לחוות דעתו כאובייקטיבית ברמה הזהה לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה זר לתובעת.

בנסיבות העניין, סבורה אני כי כאשר עובד (בין אם בפועל ובין אם לשעבר) מגיש חוות דעת מטעם מעסיקו (בפועל או לשעבר) יש בדבר כדי לפגום ביכולת המומחה לפועל במקצועיות ואובייקטיביות ויש ביכולתו להטיות את הכף לטובת מעסיקו (או מעסיקו לשעבר) ואף באופן שאינו מודע למעשיו, מה גם שאיני סבורה שב"מומחה מקצועי" עסקינן.

גם אם לא היתה מוגשת בקשה מטעם הנתבעת להוצאת חוות הדעת הקפריסאית; ואם התובעת מיוזמתה, עוד בטרם הוגשו תצהירי הנתבעת, היתה מבקשת להוסיף תצהיר מטעמה של סמואלוב, האם בימ"ש לא היה נעתר לבקשה שכזו, תוך שקילת עניין ההוצאות? והרי הנתבעת טרם הגישה תצהירים מטעמה; הנתבעת תוכל להגיב לכל האמור בתצהיר סמואלוב, אם תמצא לנכון; התיק עדיין לא היתקדם.

...

הנני מורה לתובעת להגיש את תרגומי הנספחים אשר מצויים בתיק בלבד כנספחים לתצהירים הקיימים בתיק (מטעם יורי שברצר; עמוס הראלי; תצהיר יאן ויטצ'אק) יש לכתוב על גבי כל נספח לאיזה תצהיר מתייחס ואיזה נספח מחליף, יש להגיש את אסופת הנספחים כעותק מודפס כרוך ומדוגל וכאשר המדובר בתרגומים נוטריונים בהתאם לדרישת חוק ותקנות הנוטריונים לפי חוקי כל מדינה בנפרד.

סוף דבר – חוות הדעת תוכתר כתצהיר; יש להוציא את קלסרי הנספחים ולצרף נספחים ממוספרים ומדוגלים התואמים את החלטה זו. הנתבעת תגיש תצהיריה תוך 90 יום מיום קבלת הנספחים לתצהיר.

לנוכח מחדלי התובעת בהגשת הנספחים והגשת החומר כחוות דעת, דבר אשר הצריך והצדיק את הגשת הבקשה מטעם הנתבעת; מאחר וכעת שוב נדרשת עבודה נוספת לצדדים ובירור התיק מתעכב; תישא התובעת בתשלום הוצאות הנתבעת בגין החלטתי זו בסך של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים הליך זה התחיל בהגשת שתי בקשות לבצוע שטרות, במסגרת שני תיקי הוצאה לפועל שניפתחו נגד הנתבעת 1.

כך, למשל, בכתב התביעה נטען כי התובעת מעניקה "שירותי חשבונאות וייעוץ פינאנסי לחברות ולקוחות שונים". כך גם בכתב ההגנה של הנתבעים, לא נטען כי התובעים עסקו במתן הלוואות: "התובע מס' 1 ... באמצעות ובכיסוי התובעת מס' 2, סיפקו שירותי הנהלת חשבונות, ברמה מקצועית ירודה ביותר, לנתבעת מס' 1" (סע' 2 לכתב ההגנה) לכל אורך ניהול ההליך, לא נטען כי התובעת או התובע נותנים הלוואות על דרך עיסוק.

העדים נתנו מספר דוגמאות להמחשת הפעילות הרשלנית, אולם לא הוצגה בפני ראיה כלשהיא התומכת בטענות הנ"ל, ובמיוחד לא הוצגה מטעם התובעת שכנגד חוות דעת מקצועית שתפרט את כל הליקויים והפגמים שהתגלו בספריה של התובעת שכנגד, שתצביע על הפעילות הרשלנית של הנתבעים שכנגד ותצביע על הקשר הסיבתי בין הפעילות הרשלנית הנ"ל לבין הפגמים והליקויים כאמור וכן הנזק שניגרם כתוצאה מכך.

...

עניין זה מחזק את המסקנה כי התנהלותה הכושלת של התובעת שכנגד היא זו שהביאה לקריסתה העסקית ולא ההתנהלות הרשלנית המיוחסת לנתבעים שכנגד.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא הצליחה התובעת שכנגד לעמוד בנטל ההוכחה שמוטל עליה, דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכום מן המקובץ לעיל מתקבלת המסקנה כי דין תביעת התובע להתקבל, דין תביעת התובעת להידחות ודין התביעה שכנגד להידחות.

בית המשפט חתם על הפסיקתא, והבנק הגיש אותה לבצוע ללישכת ההוצאה לפועל (להלן: הוצל"פ).

המערער ייעץ לשיליאן כי אין צורך לערער על הפסיקתא, והדרך להיתמודד עימה היא בהעלאת טענת "פרעתי" בפני יושב ראש ההוצל"פ בתיק אותו פתח הבנק.

לטענתו, בין היתר, בית המשפט קמא שגה בכך שקבע כי הוא התרשל, שכן הוא הפעיל שיקול דעת מקצועי בייעוץ המשפטי שנתן לשיליאן.

כך קבע בית המשפט קמא לאחר ששמע את עדות יזרלביץ ומצא לקבל את הסבריו ביחס לתוצאה החשבונאית הסבירה העולה מפסק הדין בהליך המקורי.

כך, עיון בסעיף 3(יד) לחוות דעתו של יזרלביץ, בשורה השביעית לטבלה שם – מראה כי סכום החוב הסופי שהוצג בסעיף 4(ו) לחוות הדעת, בשורה השלישית לטבלה, כולל בתוכו לא רק את חוב ההלוואה אלא גם את חוב העו"ש. משכך כאמור דין העירעור על הפסיקתא להדחות.

...

דינו של ערעור זה להידחות אף הוא.

כך, עיון בסעיף 3(יד) לחוות דעתו של יזרלביץ, בשורה השביעית לטבלה שם – מראה כי סכום החוב הסופי שהוצג בסעיף 4(ו) לחוות הדעת, בשורה השלישית לטבלה, כולל בתוכו לא רק את חוב ההלוואה אלא גם את חוב העו"ש. משכך כאמור דין הערעור על הפסיקתא להידחות.

סוף דבר: מוצע לחבריי כי נדחה את שלושת הערעורים.

לדבריה, הלקוחות הסכימו כי לצורך השרות המשפטי ישולם לעו"ד המטפל בתיק ומייצג בבית הדין 15% מכספי הפצוי ועוד 15% ישולמו אליה ישירות כמי שערכה את חוות הדעת החשבונאיות המהוות בסיס לתביעה.

שנית, עיון מדוקדק בסעיף 8 בייפוי הכוח מלמד כי גם טענה זו של הנתבעת נטענה בעלמא בדומה ליתר טענותיה, שכן בסעיף 8 נרשם כי במסגרת ייפויי הכוח התובע רשאי: "להוציא לפועל כל פס"ד או החלטה או צו לידרוש צוי עיקול מכירה או פקודות מאסר ולעשות כל הפעולות המותרות עפ"י חוק ההוצאה לפועל". ( סעיף 8 במסמך ייפוי הכוח, נספח ה' לתצהיר התובע, ההדגשה איננה במקור).

כמו כן, מעיון במכתב שייצא ממשרדו של עו"ד ארביב לתובע עולה כי מועלות בו טענות זהות לטענות הנתבעת כלפי התובע שעיקרן סגירת התיק בפשרה ללא ידיעת הלקוחות, הפרת חובת הנאמנות כלפי הלקוחות ורשלנות מקצועית.

...

לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי הנתבעת כשלה מלהוכיח את הגנת "אמת הפרסום" המנויה בסעיף 14 לחוק כאשר שלל הטענות הקשות שהטיחה בפניו של התובע המהוות לשון הרע בהתאם לקביעה לעיל, מתבררות כמשוללות כל אחיזה במציאות העובדתית.

לטעמי, עסקינן בפרסומים מכפישים ופוגעניים ברף גבוה, קל וחומר לאור מקצועו של התובע והפורום בו נאמרו, ואינני מקבלת טענתה של הנתבעת כי מדובר "בהבעת דעה" לגיטימית או סובייקטיבית.

סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 42,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ואגרה וכן כל הוצאות המשפט בהן נשא התובע במסגרת ניהול הליך זה, לרבות הוצאות שכר בטלת שני עדי התביעה בסך 2,000 ₪ כפי שנפסקו במעמד הדיון.