מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות מועדון כדורגל בגרימת נזקי גוף לשחקן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 1.10.10 נשלח התובע על ידי היתאחדות לכדורגל לשמש כשופט כדורגל במשחק של ליגת הילדים והנערים בין קבוצת מכבי הרצליה לבין מועדון הכדורגל נשר במיגרש בקנטרי ב' הרצליה.
טענות הנתבעים: הנתבעים טוענים כי במרכזה של התביעה מצויה החלטה חסרת הגיון, הגובלת ברשלנות, של התובע, במסגרת תפקידו כשופט כדורגל בליגת הילדים, אשר סיכנה את חייב הילדים ובריאותם.
כן לטענתם, סכום התביעה דמיוני, אסטרונומי וחסר פרופורציה, מבלי שהובאה ראייה כלשהיא לכך שלתובע נגרמו נזקים כלשהם.
כפי שעולה מהאמירות המצוטטת לעיל, אין מדובר באמירות אשר מעבירות ביקורת על ההחלטה אלא באמירות המתייחסות לשופט "גופו", ומתיימרות לקבוע עובדות אודותיו.
הנתבעים טענו כי לא ציינו את שמו של התובע בפירסום (וכן כי לא נקבו בשמו של שופט הכדורגל הנוסף ששפט במחצית השניה של המיגרש, שאף הוא הגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע), ואולם, כעולה מתמליל התכנית שהוגש עולה כי הנתבעת ציינה את שמותיהם במפורש באומרה: "מדובר בשני שופטים הזויים צריכים לומר, עידן בלומנפלד וגרמה אלחי", היינו היתייחסות אל התובע בשמו המלא.
אמנם התובע שימש כ"איש ציבור" כמשמעו בחוק, אולם, לא כל אמירה פוגענית מותרת כלפי איש ציבור, ובמידה מסוימת אף ההיפך: אמירות מסוימות עלול לפגוע פגיעה גדולה יותר באיש ציבור מאשר אדם פרטי כך למשל שופט כדורגל אשר מתבקש לקבל החלטות רבות במהלך משחק כדורגל והשחקנים, השופטים העוזרים, והמאמנים חייבים לקבל את החלטותיו מבלי להביא ל"פצוץ" המשחק.
...
משכך, נשארה טענתו כטענה בעלמא ואני מקבלת את גרסת התובע כי הנתבע 3 שימש כעורך התוכנית.
לאור כל האמור לעיל, האמירות שצוינו לעיל מהוות לשון הרע אודות התובע.
לאור כלל נסיבות העניין כמתואר לעיל, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך של 35,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום על ידי הנתבעים, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות אגרה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע בפניי מונחת תביעתו של מר ליאור קטש, יליד שנת 1983 (להלן: "התובע") בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לו ביום 14.06.09 במהלך משחק כדור רגל אשר נערך במיגרש בית הספר "בן צבי" בנווה ישראל אשר בהרצליה (להלן: "המיגרש").
ביום 12.06.13 היתקיים דיון נוסף במסגרתו המשיך התובע את עדותו עד תומה, וכן העידו מר שלמה קטש אביו של התובע ומעסיקו (להלן: "האב"), מר שוקי כהן, עובד הרשות לבקרה תקציבית (להלן: "מר כהן"), מר רועי נתנאל מאמן כושר במועדון כדורגל בני יהודה תל אביב ובית"ר שמשון תל אביב- בעברו (להלן: "מר נתנאל"), מר ניר פישמן (להלן: "מר ניר") ומר אמיר פישמן (להלן: "מר אמיר") שהיו נוכחים בעת קרות התאונה, ומר טל שירי, חבר ילדות של התובע (להלן: "מר שירי").
ב"כ הנתבעות המלומד טען כי בעניינינו הסיכון לקרות הנזק מהוה סיכון טבעי ורגיל אשר לא נדרשים לנקוט באמצעים על מנת למונעו, מאחר והמדובר במשחק בכדור, טבעי הוא שהמשחקים בו עלולים להפגע ולהיפצע, והמשתתף במשחק נוטל על עצמו את אותם הסיכונים (סע' 5 לסיכומי הנתבעות), את טענותיו סמך ב"כ הנתבעת בין היתר על האמור בע"א עא 285/73 לגיל טרמפולין וציוד ספורט ישראל בע"מ נ' אסתר נחמיאס, פ''ד כט(1) 063 בעמ' 73 שם מצוטטים דבריו של הש' קרדוזו (Cardozo) באומרו: "מי שלוקח חלק בספורט כזה, מקבל את הסכנות הטמונות בו, במידה שהן ברורות ונחוצות, בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק כדור המסתכן במגע עם הכדור". עוד מציין ב"כ הנתבעות המלומד בסעיף 7ג לסיכומיו את דברי הש' שמגר בע"א 715/79 גדעון ****י נ' אורט ישראל, נתניה, פ''ד לה(2) 764 בעמ' 773, באומרו: "בעניינינו מדובר במשחק כדורגל, אשר כשלעצמו - וגם כאשר הוא מיתנהל על-פי הכללים - כרוך בסיכונים מסוימים, שנוטלים על עצמם השחקנים המשתתפים. גם ללא התרגשות או מתיחות חורגת מהרגיל, תתכן, באופן סביר, האפשרות, ששחקן אחד ידחף את השני בעת המשחק, שני שחקנים ייתקלו זה בזה, שחקן ייפול ללא כל דחיפה תוך כדי ריצה וכדומה". מאידך טען ב"כ התובע המלומד בסעיף 57 לסיכומיו כי הסיכון להחלקה כתוצאה מפיזור החול על גבי המיגרש מהוה סיכון בלתי סביר.
) מכל מקום לבית המשפט מסור שיקול הדעת לפסוק פיצויים גם בגין ראש נזק זה למרות העדרם של ראיות והוכחות מפורטות, על סמך האומדנא דדיינא כאשר נראה כי סביר שאכן אותן הוצאות אכן נעשו, ועל מנת שלא לקפח את התובע בדינו רק משום שהתרשל בשמירת אותן אמצעי הוכחה (ראה ד. קציר "פיצויים בשל ניזקי גוף" מהדורה רביעית בעמ' 857-858), על כן אני סבור כי יש לפצות את התובע בסכום גלובלי אשר ישקף בין היתר גם את הוצאות הנסיעה לטיפולים הרפואיים אשר עבר התובע, ולהעמידו על סך של 2,500 ₪.
...
חובת זהירות מושגית סבורני כי כיום שוב אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית המתקיימת בין הרשות המוניציפאלית לבין עוברי האורח ההולכים בתחומה, עמד על כך כב' הש' ברנזון בע"א 643/69 זלמן הכטר נ' המועצה המקומית רעננה, כד (1) 611, בעמ' 613 באומרו: "מפסיקתו של בית משפט זה ברור בתכלית כי כל רשות מקומית בארץ שהיא בעלת דרכים ציבוריות המשמשות את הרבים נושאת באחריות לתקינותן ובהתרשלות בענין זה עשויה לשמש עילה לתביעת נזיקין לכל משתמש שניזק כתוצאה ממנה". מסקנה זו עולה בקנה אחד עם חקיקתו של סע' 37 לפקודת הנזיקין התשכ"ח- 1968 (להלן פקנ"ז) אשר קובע באומרו: "האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה". מהסעיף עולה כי כל עוד והנכנס למקרקעין איננו נכנס בתורת "מסיג גבול" הרי שקמה כלפיו אחריותם של בעל המקרקעין והתופש אותן, נמצא כי בענייננו מאחר ואין חולק כי התובע נכנס למתחם המתנ"ס שלא בתורת מסיג גבול (ראה עדות מר אלבלח עמ' 23 ש' 22-24 לדיון מיום 25.06.13), אזי קמה אחריותן של הנתבעות כלפיו.
) מכל מקום לבית המשפט מסור שיקול הדעת לפסוק פיצויים גם בגין ראש נזק זה למרות היעדרם של ראיות והוכחות מפורטות, על סמך האומדנא דדיינא כאשר נראה כי סביר שאכן אותן הוצאות אכן נעשו, ועל מנת שלא לקפח את התובע בדינו רק משום שהתרשל בשמירת אותן אמצעי הוכחה (ראה ד. קציר "פיצויים בשל נזקי גוף" מהדורה רביעית בעמ' 857-858), על כן אני סבור כי יש לפצות את התובע בסכום גלובאלי אשר ישקף בין היתר גם את הוצאות הנסיעה לטיפולים הרפואיים אשר עבר התובע, ולהעמידו על סך של 2,500 ₪.
אולם במקום בו הוכח כי התובע נזקק לעזרתו של אחר אלא שאותו האחר היה בן ביתו אשר לא דרש הימנו תשלום, לא תיכשל תביעתו בשל כך (ראה למשל ע"א 5774/95 יצחק שכטר נ' אלה כץ, תק-על 97(3) 919, בעמ' 922, וע"א 142/89 יוסף גמליאל נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ), בענייננו אני סבור כי לאור חומרת המוגבלות ממנה סבל התובע בתקופה הסמוכה לאירוע התאונה הני פוסק סך גלובאלי הגון בשיעור 2,500 ₪.
מאחר והתובע לא הוכיח כי הוא פנה לחברות הביטוח על מנת לבטח עצמו או כי הוא היה מבוטח בעברו, כמוכן לא הוכיח התובע כי המוגבלות ממנה הוא סובל אכן גורמת לייקור הפרמיה המשולמת, אינני פוסק פיצויים בגין כך. סוף דבר הוכח כי הנתבעות הפרו את חובת הזהירות שלהן כלפי התובע, כמוכן כוכח כי הפרה זו היא שגרמה לפציעתו של התובע על כן פסקתי כי הן יישאו בתשלום הסכומים המפורטים להלן: פגיעה בכושר ההשתכרות וזכויות סוציאליות- 75,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בקריות ת"א 10545-10-19 פלוני נ' עריית יקנעם ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט בן ציון ברגר תובעים פלוני נתבעים 1. עריית יקנעם 2. מועדון הכדורגל הפועל חיפה פסק דין
יש לזכור שהתאונה אירעה לטענת התובע ביום 28.8.15, כאשר התביעה הוגשה ב-10/19 כ-4 שנים לאחר הארוע כאשר מדובר במיגרש כדורגל שמתקיימת בו פעילות ספורט אינטנסיבית, לרבות משחקי כדורגל ולכן, העידר תעוד של המפגע בזמן אמת או קרוב לכך, גורמת לנזק ראייתי שבמקרה הנידון עומדת לחובת התובע.
במקרה הנידון, העידר הפרוט של עוולת הרשלנות ו/או עוולות אחרות המיוחסות לכאורה לנתבעות, מותיר את נטל הבאת הראיות וההוכחה בידי התובע וכאמור לעיל, התובע לא עמד בנטל זה. יש להדגיש שהתובע הצהיר כי הנפילה אל הבור/גומחה ככול שהיו קיימים במיגרש וכאמור טענה זו לא הוכחה , התרחשה לאחר שהשוער זינק אל רגליו כדי למנוע את כניסת הכדור לשער ואף לא נשללה האפשרות שהשבר בשוק ימין נגרמה כתוצאה מהתקלות זו (ראה גם תשובה 52 לתצהיר התשובות לשאלון).
דחיפות, היתקלויות, בעיטות או תיקולים, גם חריפים, ובד ובד גם פגיעות גוף של שחקנים, בעיקר ברגליהם, הם מחזה שכיח ושיגרתי במיגרש הכדורגל.
...
על כן, ועל אף שהתובע בהיותו בן 12 נפגע במהלך משחק כדורגל ואשר כתוצאה מכך נגרם לו שבר בשוק רגל ימין שהצריך טיפול רפואי , הגם שבסופו של דבר לא נותרה לו נכות צמיתה , התובע לא הוכיח את תביעתו , לא את קיומו של מפגע במגרש ולא את הקשר לאותו מפגע (שלא הוכח קיומו), הוכח מנגד, שתובע נפגע מחבלה שנגרמה לו במהלך התקלות אפשרית עם שוער הקבוצה היריבה במהלך ניסיון של התובע להבקיע את הכדור לשער היריב.
מן המקובץ לעיל אני קובע שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה של תביעתו ודין התביעה דחייה לכן, אני מורה על דחיית התביעה.
(ב) החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין" תק' 152 מורה לנו: "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור". לאחר שבחנתי את נסיבות האירוע שארע לקטין במהלך משחק כדורגל על אף דחיית תביעתו, והבאתי בחשבון את ההשלכות של הפגיעה עד להחלמתו ממנה (העדרה של נכות צמיתה) ומאידך, את התנהלות הנתבעות שבניגוד להחלטת בית המשפט לא הגישו תצהירים וגם אם סברו שאין מקום להגיש תצהירים מבחינה עניינית לא פנו בבקשה מתאימה לבית המשפט , ומאידך את זכות בעל הדין הזוכה בהגנתו לקבלת הוצאותיו בניהול ההליך, ואף הבאתי בחשבון את כלל הנסיבות הקשורות למצבם הכלכלי של הצדדים ומיהותם של הצדדים בשים לב לעקרונות תקנה 151 ו-152 לתקסד"א , אני סבור שיש לחייב את התובע בהוצאות משפט כמפורט להלן: התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ (סכום זה כולל את כל הוצאות המשפט ללא יוצא מן הכלל) וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 1980, הגיש תביעתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך משחק כדורגל, שהתקיים ביום 11.4.98.
העובדות שהוכחו 2.1 התובע היה שחקן קבוצת כדורגל מאורגנת, היא הנתבעת 1, מועדון כדורגל נווה יוסף.
גם אם הייתי מניחה שהפגיעה אירעה במהלך משחק כדורגל הרי שאין ממצאים כלשהם היכולים לקבוע התרשלות של הנתבעות.
...
לסיכום 4.1 התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להראות כי הנזק לברך לו הוא טוען נגרם לו במהלך משחק כדורגל מיום 11.4.98.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון 07 מרץ 2012 ת"א 35325-11-10 יהושע נ' מועדון הכדורגל בני שפ"י יהוד ואח' מספר בקשה:8 בפני כב' השופט יחזקאל קינר – סגן הנשיאה תובע מזל יהושע נתבעות 1. הפועל בני יהוד (בני שפ"י) – חינוך וספורט ע.ר 2. הראל חברה לביטוח בע"מ פסק דין (נתבעת 2)
ביום 18.11.10 הגיש התובע תביעת ניזקי גוף נגד הנתבעות.
בכתב התביעה נטען להתרשלות של המועדון כלפי התובע ולחבות של הנתבעת 2 (להלן: "חברת הביטוח") אשר ביטחה את המועדון בביטוח צד ג'.
לפיכך, נקבע בישיבת קדם המשפט האחרונה כי דין התביעה נגד חברת הביטוח להדחות, אך מאחר שהוברר כי פוליסת הביטוח כוללת פרק העוסק בביטוח תאונות אישיות המכסה את שחקני המועדון, נקבע כי התובע יהא רשאי להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.
שנית, מתשובת חברת הביטוח מיום 27.1.10 בה דחתה היא את דרישת התובע לתשלום תגמולי ביטוח (להלן: "מכתב הדחייה"), עולה כי התייחסותה היתה לפוליסת ביטוח תאונות אישיות, דהיינו התובע ידע גם על קיומה של פוליסה ספציפית זו. עיון במכתב הדחייה מגלה כי נכתב שם כך: "הפוליסה אינה מכסה נכות או אי כושר עבודה שנגרמו למוטב כתוצאה מליקוי גופני כלשהוא שהיה למוטב קודם למקרה הביטוח". ובהמשך המכתב" "אין בפנינו הוכחה כי מרשך באובדן כושר עבודה ו/או כי קיימת אצלו נכות כהגדרתם בפוליסה". ובהמשך: "לא הוכח קיומו של ארוע כלשהוא ובפרט ארוע תאונתי כהגדרתו בפוליסה...". נסוחם אלה אינם יכולים להיות נסוחם המתייחסים לפוליסת חבות אלא רק לתביעה לפי פוליסה בה קיים ביטוח נכות וביטוח אבדן כושר, שהרי ההתייחסות הספציפית לנכות, לאי כושר עבודה, ולארוע תאונתי, מלמדים על כך בבירור.
...
לפיכך, נקבע בישיבת קדם המשפט האחרונה כי דין התביעה נגד חברת הביטוח להידחות, אך מאחר שהוברר כי פוליסת הביטוח כוללת פרק העוסק בביטוח תאונות אישיות המכסה את שחקני המועדון, נקבע כי התובע יהא רשאי להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.
זו הבקשה הנדונה בהחלטה זו. חברת הביטוח התנגדה לבקשה וטענה כי אין לאפשר הוספת עילה חדשה ביטוחית שאינה קשורה לתביעה בעילה הנזיקית שהוגשה נגד המועדון, ובנוסף טענה היא כי מאחר שבעת הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה חלפו למעלה מ-3 שנים מאז התרחשה התאונה, חלפה תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לפי הפוליסה.
באשר לטענה כי אין לאפשר הוספת עילה חדשה שאינה קשורה לעילה הנזיקית נגד המועדון, איני מוצא מקום לקבל טענה זו. קיימת פלוגתא המשותפת לעילה הנזיקית ולעילה הביטוחית, והיא שיעור הנכות שנותר לתובע עקב התאונה, ומן הראוי כי פלוגתא זו תתברר במסגרת של תביעה אחת, וזאת לצורך יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות.
תוצאת אי התרת התיקון היא כי אין מנוס אלא למחוק את התביעה בהעדר עילה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו