רשלנות והפרת חובה חקוקה בתאונת עבודה באתר בנייה

בפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת עבודה מיום 23.7.2009 באתר עבודה בגבעתיים, עת ניפצע מקריסת קיר אותו ניסה להרוס.

בנוסף, הנתבעת מספר 1 הפרה חיקוקים שונים הרלוואנטיים לבצוע העבודה באתר הבניה, כגון אספקת אמצעי מגן, הדרכה, מסירת עבודה לעובדים המיומנים לכך.

אין מחלוקת לגביו שגם שאר רכיבי העוולות (רשלנות והפרת חובה חקוקה) מתקיימים לאור עדותו, בה אישר שהיה מנהל העבודה והמעביד של התובע, וכי הוא היה אחראי על הדרכות בטיחות לעובדים ולספק להם את ציוד העבודה המתאים.

...

משנמצא, כי לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך העלויות שפורטו בחוות דעתה של הגב' סיידר זיתון, אין מנוס מלקבוע, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את שיעור הנזק לעניין ראש נזק זה. אמנם, הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית, אך החקירה הנגדית של הגב' סיידר הביאה לכרסום משמעותי במשקלה של חוות הדעת, באופן שלא מאפשר לאמצה ולקבוע ממצאים על סמך האמור בה. בשים לב לנכות הצמיתה בשיעור גבוה שנקבעה לתובע, במספר תחומים, וכן לתקופה הארוכה בה נדרש לטיפולים רפואיים אין חולק, כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה. הסכום שהוצע על ידי הנתבעים אינו הולם את מצבו הרפואי של התובע ואת העזרה המתבקשת והנדרשת עקב מצב רפואי זה. מנגד, לא ניתן להתעלם ממצבו הרפואי העשיר של התובע ללא קשר לתאונה, במגוון תחומים, אשר הביאו לקביעת ד"ר גפן בעניין אובדן כושר השתכרות בחודש 11/2014 ללא קשר לתאונה, וכן למצבו הרפואי של התובע עקב מחלת הסוכרת, נראה כי קבלת עזרה סיעודית לתובע היתה נדרשת גם לולא התאונה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין, בשים לב לפגיעותיו של התובע עקב התאונה ולקביעותיי בעניין רשלנותה של הנתבעת מספר 1, הגעתי למסקנה, כי לפנים משורת הדין, אין מקום ליתן צו להוצאות.

עסקינן בתביעה בגין נזק גוף בעקבות תאונת עבודה.

לטענת התובע, ביום 2.7.2017 ובזמן שעמד על סולם לשם ביצוע עבודות פירוק של תיקרת גבס באתר בניה ברח' העצמאות 3 בחיפה, הוא החליק, נפל ונחבל ביד שמאל כתוצאה ממוט ברזל אשר חדר לתוך ידו (להלן: "התאונה").

התובע ביסס את תביעתו על עוולת הרשלנות ועל הפרת חובה חקוקה.

...

אחרית דבר: אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 1.

אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעת 2 ומחייבת אותה לשלם לתובע סך של 75,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% כולל מע"מ. כמו כן, על הנתבעת 2 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 704 ₪ בגין אגרה ועוד סך של 1,500 ₪ על דרך האומדנה בגין חוות דעת רפואית.

לאור התוצאה, אני מורה על השבת הפיקדון לתובע באמצעות בא כוחו.

עסקינן בכתב תביעה אחד הכולל שני מרכיבים כדלקמן: תביעת ניזקי גוף שהגיש התובע 1 (להלן: "התובע"), תושב ואזרח ישראל, בעקבות פציעתו הנטענת בתאונת עבודה אשר ארעה ביום 27.11.13 (להלן: "התאונה") באתר בניה "משכנות המדע" בסמוך לטכניון בחיפה (להלן: "אתר הבניה"), בו עבד במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1 (להלן: "המעביד").

שוכנעתי מטענות התובע בדבר אחריותה של הנתבעת 1, מעבידתו, לתאונה, מכח עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין (הפרה שטען לה בכתב תביעתו).

מכאן כי הנתבעת 1, המעבידה של התובע, הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע שעבד באתר הבניה, לספק לו מקום עבודה ותנאי עבודה בטוחים, שימנעו נפילות מגובה.

...

שוכנעתי מטענות התובע בדבר אחריותה של הנתבעת 1, מעבידתו, לתאונה, מכח עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין (הפרה שטען לה בכתב תביעתו).

סיכום ביניים של סכומי הנזק לאור כל האמור לעיל, סכום ביניים של נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר – 565,750 ₪; הפסד השתכרות לעתיד – 1,218,706 ₪; הפסד פנסיה – 214,135 ₪; עזרת הזולת בעבר ולעתיד – 3,080,700 ₪; הוצאות ניידות ונסיעות (לעבר ולעתיד) – 566,160 ₪; התאמות דיור – 300,442 ₪; הוצאות רפואיות והוצאות נלוות לעבר ולעתיד – 150,000 ₪; מכשירים ואביזרים רפואיים או אחרים – 890 ₪; נזק לא ממוני – 800,000 ₪.

לחיזוק טענה זאת הפנו הנתבעות 2-3 בסיכומיהן לפסק דינו של חברי כב' השופט רון סוקול, ב-ת.א. (חי') 60161-03-17 פלוני נ' כאן בונים בע"מ (25.9.18), שנהג בדרך בה רוצים הנתבעים 2-3 לילך בה. היינו – השוואת סכומי המל"ל לניכוי (שיעור היוון של 3%) לסכומי המל"ל הנתבעים בתביעת שיבוב מהמזיק (שיעור היוון של 3%), למרות שבתקנות ההיוון נקבע שיעור היוון של 2% שעל פיו אף חושבה ווגשה תביעת שיבוב של המל"ל שם. אין בידי לקבל טענה זאת.

לאור כל האמור לעיל אני מורה, כי הנתבעת 2 תשלם למל"ל את סכומי המל"ל בסכום השקול ל-30% (כשיעור אחריות הנתבעת 2 לתאונה, וכקביעתי לעיל) מהסכומים שייקבעו בחוות הדעת האקטוארית שיגיש המל"ל בהתאם להוראותיי בפסק דין זה, ותאושר על ידי.

רקע והשתלשלות ההליך: ביום 15.12.15 נפגע הניזוק בתאונת עבודה שארעה באתר בניה בבית שמש (להלן: "התאונה").

אין חולק כי, האחריות על שמירת הוראות הבטיחות בעבודה ומינוי מנהל עבודה אשר אמון על אופן ניהול העבודה, מוטלת על פי הדין על "מבצע הבניה". יוצא איפוא, כי לצורך ההכרעה בשאלה אם הופרה על ידי הנתבעת 1 חובה חקוקה בתחום הבטיחות בעבודה, יש לקבוע תחילה מי היה "מבצע הבניה" בפרויקט.

הלכה למעשה, לא עלה בידי המל"ל לבסס את טענותיו לביצוען של עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות על ידי הנתבעת 1.

...

אין חולק כי, האחריות על שמירת הוראות הבטיחות בעבודה ומינוי מנהל עבודה אשר אמון על אופן ניהול העבודה, מוטלת על פי הדין על "מבצע הבניה". יוצא אפוא, כי לצורך ההכרעה בשאלה אם הופרה על ידי הנתבעת 1 חובה חקוקה בתחום הבטיחות בעבודה, יש לקבוע תחילה מי היה "מבצע הבניה" בפרויקט.

משכך, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות.

כפועל יוצא מכך, יש לדחות את התביעה כנגד מבטחתה, הנתבעת 3.

סוף דבר: המסקנה העולה מכל המקובץ לעיל, היא כי דין תביעת המל"ל כנגד הנתבעות 1 ו-3 להידחות.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים התובע עבד אצל הנתבעת בניסור בטון וביום התאונה עבד באתר בנייה באשדוד ונידרש לנסר בטון כדי לייצר פתח לדלת בקיר בטון באמצעות מכונת ניסור.

התובע טען עוד כי בישיבת קדם המשפט נטען על ידי ב"כ הנתבעת, כי כל תאונת עבודה נבדקת על ידי הנתבעת מבחינת היבטים בטיחותיים ורפואיים (ע' 1 ש' 23-24), אולם תחקיר כזה ככל שנעשה, לא הוצג על ידי הנתבעת במסגרת ראיותיה.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש להטיל אחריות על הנתבעת לנזק שניגרם לתובע הן בעוולת הרשלנות והן בעוולה של הפרת חובה חקוקה.

...

כאמור לעיל, הגב' סוקולנקו העידה כי התובע עבד ביום 22.06.17, אולם אני מייחסת לעדותה משקל נמוך יותר מזה של התובע מן הנימוקים שפורטו לעיל ועל כן אני מקבלת את גרסת התובע כי בחודש יוני עבד רק בימים שלפני התאונה.

על כן אני מקבלת את גרסת התובע כי נעדר מן העבודה בשל מחלה ונאלץ לפדות ימי חופשה על מנת להתפרנס.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי סך הפיצוי שאני פוסקת לתובע עומד על סכום של 20,100 ₪ ומסכום זה יש להפחית את דמי הפגיעה שקיבל מן המל"ל ועל כן הפיצוי יעמוד על סכום של 8,850 ₪.