רשלנות דיילת שגרמה להפסד הכנסה לעורך דין

הסעדים המבוקשים בכתב תביעתו עותר התובע לסעדים הבאים כנגד כל הנתבעים: עלות רכישת הנכס (משוערך ליום הגשת התביעה) 81,000 ₪ פיצוי מוסכם 6,750 ₪ עלות שפוץ הנכס (משוערך) 70,000 ₪ ביזבוז זמן התובע בשפוץ הנכס 8,000 ₪ עגמת נפש ובזבוז זמן בהליכים מול העיריה ורשויות התיכנון 12,000 ₪ בעבור טפול משפטי 20,000 ₪ אבדן הכנסות משכירות (1,800 ₪ לחודש ל-36 חודשים) 64,800 ₪ הפסד אבדן עליית ערך הנכס (עליה של 50% לאחר שפוץ) 75,000 ₪ תשלום ארנונה בגין הנכס (800 ₪ לשנה) 2,400 ₪ מסי רכישה והוצאות רישום הנכס 3,025 ₪ סך הכל (סעדים כנגד כל הנתבעים) 347,975 ₪ התובע עותר לסעדים נוספים כנגד העיריה בלבד: השבת הארנונה ששולמה פיצוי של 1,000 ₪ לחודש עבור מניעת שימוש בנכס כחניה עקב חסימת הגישה אליו ובניית מדרכה מוגבהת.

על כן, יש לקבוע כי בעקבות הפרתה של נעמי את חובתה כעורכת הדין המייצגת את יוסף כמוכר מחד והפרת חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי התובע, היא התרשלה כלפי שני הצדדים ועליה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך.

...

לפיכך, דין הטענה להידחות.

לסיכום - התביעה מתקבלת בסכום כולל של 18,000 ₪.

ההודעה נגד צד ג' 3 נדחית ללא צו להוצאות.

חובותיו של עורך-דין לייצג את מרשו במיומנות ובמקצועיות מבוססת על שלוש חובות אלו: חובתו החוזית, מכוח ההסכם להענקת שירות משפטי; כך גם אם יימצא כי נגרם ללקוח נזק כתוצאה מהאופן שבו ייצג אותו עורך הדין, כי אז ניתן יהיה לקבוע שעורך הדין עוול כלפי לקוחו ברשלנות; בנוסף לכך, עשוי הדבר להוות הפרה של חובת הנאמנות שחב עורך-דין לשולחו מכוח סעיף 54 בחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (ע"א 37/86 משה לוי נ' יצחק יחזקאל שרמן, פ"ד מד(4), 446, כבוד השופט ד' לוין; ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל (2011), כבוד השופט ח' מלצר, בפסקות 52-51).

בהמשך נטען, כי החל משנת 1989 המשיך יצחק כהן להתרשל בעבודתו המקצועית, החומר שהעבירו התובעים נערם במשרדו בקרטונים, מבלי שאיש טיפל בו. בין היתר, התרשלו הנתבעים בעניינים הבאים:ולא נעשו דיווחים לביטוח לאומי; לא נעשו דיווחים לשלטונות מס הכנסה; לא נבדק חשבון הדלק; לא נעשו התאמות בנקים; לא נבדקו חשבונות מובילי משנה; לא נעשה מאזן בוחן; לא נעשה דו"ח רווח והפסד ועוד (לפרוט:נראה סעיף 2ט. לכתב התביעה).

...

המסקנה היא אפוא, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות שהייתה באי הגשת חוות-דעת מומחה לבין נזקיהם.

משלא הוכח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות של הנתבע לבין הנזק שנגרם, הרי שדין התביעה להידחות.

סיכום ותוצאה לאור האמור, התוצאה היא אפוא, כי דין התביעה להידחות.

רשלנות תורמת: התובעת העידה: כי היא התחילה את עבודתה בישיבה שבועיים לפני התאונה כמורה מחליפה במקצוע האנגלית.

התובעת עלתה מקנדה ולא ידעה עברית ועל כן עבדה חמש שנים כדיילת לאחר מכן השתלבה במקצוע ההוראה והחלה ללמד כמורה לאנגלית באופן חלקי הואיל והייתה צריכה לטפל בבנה בן השלוש שאותה עת סבל משיתוק.

תאונת העבודה אירעה 13 ימים לאחר תחילת עבודתה אצל נתבע 1 וכתוצאה ממנה היא אינה יכולה למצות את מלוא הפוטנציאל שלה ולעבוד משרה מלאה, היא אינה נותנת שיעורים פרטים ונגרמים לה הפסדי שכר.

אובדן הכנסה עתידי לתקופה ארוכה, בהיעדר נתונים בדוקים בגין הגריעה שעלולה להגרם לתובעת עקב נכותה מטה את הכף לטובת הפסיקה הגלובאלית.

בנוסף ישלמו הנתבעות אגרות בית המשפט ושכר טירחת עו"ד התובעת בשיעור של 20%.

...

סבורני כי כיום התובעת אינה נזקקת לעזרת הזולת באופן חריג.

סוף דבר: הנתבעות ישלמו לתובעת את סכום התביעה בסך של 123,462 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעות אגרות בית המשפט ושכר טרחת עו"ד התובעת בשיעור של 20%.

בית משפט השלום בקריות ת"א 27528-03-16 חברה לקירור ואריזה מרום הגליל בעמ נ' עשת אילון תעשיות (2003) בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים תובעת חברה לקירור ואריזה מרום הגליל בע"מ ח.פ 510442734 ע"י ב"כ עו"ד אורן פרג' בנימין ואח' נתבעים 1. עשת אילון תעשיות (2003) בע"מ ח.פ 513427336 2. מנשה תמיר (התביעה נמחקה) ע"י ב"כ עו"ד רונית סיטון ואח' ממשרד מ. פירון ושות', עורכי דין פסק דין

ענייננו בתביעה לתשלום פיצויים על סך 1,644,218 ₪ בגין הפסדים אשר נגרמו לתובעת, לגירסתה, כתוצאה מרשלנות הנתבעת בתיקון מערך מיון אותו רכשה התובעת מהנתבעת.

המומחה ויינברג היתייחס בחוות דעתו ליתר הרכיבים הנתבעים, ובכלל זה הטענה לאובדן הכנסות שכירות; ויינברג סיכם כי התובעת מכרה את המכונה בשנת 2010 ברווח משמעותי העולה על דיווחיה לרשויות המס, כשאובדן הכנסות השכירות בגין אחסנת המכונה לא נגרם לתובעת באמת, שכן שטח המכונה מהוה כ- 2% בלבד מגודל הנכס העצום שבו אוחסנה התובעת ביקשה לזמן לחקירה את מר דורון קצין בעל המניות בנתבעת ודירקטור במועדים הרלוואנטיים לתביעה.

...

דורון קצין זומן לחקירה לא תצהיר כעד מטעם התובעת, אלא ששוכנעתי כי גרסתו של עד זה תמכה במסקנה כי מערך המיון לא היה מושבת באופן מלא במועד מכירת המכונה.

לפיכך, גם בזיקה לטענת השיהוי והיעדר כל הצדקה להגשת התביעה בעיתוי בו הוגשה, דין התביעה לפיצויים בגין הפסדים ודמי שכירות להידחות.

בנסיבות העניין, ובהתחשב באופן ניהול התביעה והראיות אשר הוגשו ולאחר שנתתי דעתי לסכום הנתבע, והסכום אשר נפסק בסופו של דבר, לא מצאתי להוסיף ולפסוק הוצאות משפט.

כמו כן, עותר התובע לפצוי בסך 2,784 ₪ בגין עלות עבודה שביצע עבורו רואה החשבון לצורך עריכת תחשיב אובדן הכנסה, אשר נועד על מנת לאפשר דיון אצל הנתבע להפעלת תקנה 15 בעיניינו.

הנתבע טוען כי לא נפלה כל רשלנות בהתנהלותו וכי אינו נושא בכל אחריות להוצאות נילוות או הפסדים הנטענים על ידי התובע.

בחלק הראשון יש לבחון האם התרשל המוסד לביטוח לאומי בקביעת הנכות במועד מאוחר? ככל שהתשובה לשאלה זו תימצא חיובית, אזי בחלקו השני של הדיון יש לבחון מהם הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מכך.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הליכי הערעור, הנתונים לצד שסבור כי נעשתה טעות בעניינו, הינם הליך שיפוטי תקין וראוי.

סיכום לאור האמור לעיל אני קובעת כי התביעה נדחית.

לאחר ששקלתי הטענות, אשר בחלקן הינן מוצדקות, אך בשים לב לתוצאה הסופית, אני סבורה כי אין לחייב את התובע בהוצאות ההליך ובכך יהא כדי לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים בהליך זה. על כן, במסגרת הליך זה יישא כל צד בהוצאותיו.