רשלנות בתיקון נזקי צנרת בדירה מבוטחת

השאלות העומדות לפניי בתיק זה הנן : האם התיקון שבוצע בדירת התובעת מכוסה על ידי הפוליסה של התובעת, בהיותו תיקון של צנרת השייכת לתובעת בלבד או שמא מדובר ברכוש משותף, כטענת הנתבעת ולכן לא מדובר ב"מקרה ביטוח" המכוסה על ידי הפוליסה; ככל שמדובר "במקרה ביטוח", יש לבחון האם התובעת זכאית למלוא סכום התביעה או לחלקו; כמו כן, האם עומדת לתובעת עילת תביעה נוספת והיא עילה נזיקית אשר מכוחה עשויה לחוב הנתבעת כלפי התובעת.

ביחס להתרשלות המיוחסת לנתבעת – סטייה מרמת ההיתנהגות של אדם סביר, אשר לא נימנע מסיכונים צפויים ההופכים את היתנהגותו לבלתי סבירה ובעניינינו, יכולה הייתה הנתבעת לדעת כי ככל שלא איתרה נכונה את מקור הנזילה וכי זו נובעת מצנרת בדירתה של התובעת ולא מצנרת הבניין המשותף, והנזילה ממשיכה עלול הדבר להוביל לנזק הן לדירת השכן והן לתובעת שתצטרך לשאת בנזקים לדירת השכן ובתיקון הנזילה באופן עצמאי.

...

כמו כן, אני סבורה כי הוכח שפנייתה של התובעת לבעל מקצוע פרטי הייתה אכן נדרשת וכן היא הבהירה לנתבעת מראש את אפשרות חיובה בשיפוי נזק שלא תוקן באמצעותה.

לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4,000 ₪ בגין נזקה הישיר.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט (כולל אגרת בית משפט).

לפני בימ"ש תביעה לתשלום פיצוי בגין רשלנות מבטחת ובעל מיקצוע מטעמה בגין נזק לדירה.

עוד טען, כי פעל בדירה במיומנות, במקצועיות, ביעילות, בחריצות, ללא כל דופי, וכפי שכל בעל מיקצוע סביר אחר היה נוהג באותן נסיבות, וביצע בדירה באופן מידי תיקון צנרת ובהמשך תיקון נזקים נלווים, לרבות עבודות שקום, בהתאם לחוו"ד שמאי מטעם המבטחת.

בהתאם להוראות ותנאי הפוליסה נקבע, כי במקרה של נזילה מצנרת, תיקון נזק מים והנזקים הנלווים ייעשה באמצעות ספק השרות בלבד, דהיינו, הוא, וכי תגמולי הביטוח ייעשו על ידי תיקון, באמצעותו בלבד ולא באמצעות תשלום כספי, והכול בהתאם ובכפוף לתנאיה, הוראותיה וסייגיה של הפוליסה.

...

לנוכח חלוקת האחריות, הנתבעות ישלמו לתובעים הסך של 30,000 ₪.

בימ"ש לא מצא שיש לקבוע כי התנהלות הנתבעות עלתה כדי רשלנות פושעת וזדונית, כטענת התובעים בסעיף 22 לסיכומיהם, ולכן לא מצא להיעתר לבקשת התובעים לחייב הנתבעות בסך של 50,000 ₪.

סוף דבר בימ"ש מחייב הנתבעות לשלם לתובעים כלהלן: · פיצוי בסך של 150,026 ₪ אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

אשר לקבלן הבניין, הוא צד ג' 1, טוענת שולחת ההודעה, לאור איתור מקור הנזילה בדירת התובעת – כשל בצנרת מי דלוחין, אשר היה חסר אטם סגירה בקצהו וכתוצאה מכך זרמו מים אל מצע השומשום שמתחת לאריחי הריצפה, וגרמו לרטיבות ולנזק מושא התביעה העיקרית – מדובר ברשלנות של קבלן הבניין או מי מטעמו.

סוכן הביטוח מטעם התובעת הסביר כי הסכום שהקציבה הנתבעת על פי חוות דעת השמאי מטעמה לתיקון ניזקי הרטיבות בדירה על סך 157,000 ₪ (ראו עמ' 30 לתיק מוצגי התובעת) לא היה מספיק מאחר שלא היה אף בעל מיקצוע שהיה מוכן לבצע את העבודה בסכום זה (עמ' 25, שורות 11-10 לפרוטוקול).

...

עם זאת, לא עלה בידי התובעת להראות כי דחיית דרישתו, נבעה מתוך ניסיון להתחמק מתשלום תגמולי הביטוח ללא כל נימוק לגיטימי לדחייה, כדי להתיש אותה או להתעמר בה. סיכום התביעה מתקבלת חלקית בהתאם לסעיפים 60-50 לעיל.

ההודעה לצד ג' 2 נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 48,076 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לטענת חברת שחר, היא אחראית לתיקון הנזק הישיר בלבד הנגרם למבנה הדירה וכל מחלוקת הנוגעת לגובה הנזק או הקפו בעקבות הארוע מצויה אך במישור היחסים בין התובעת למבטחת הראל ביטוח, כאשר סמכותו של שמאי הראל ביטוח לקבוע מה הנזקים ואילו מהם קשורים למקרה הביטוח, ובכל מקרה על פי ההסכמות בין חברת שחר לבין הראל ביטוח במועדים הרלוואנטיים לארוע, הייתה חברת שחר אחראית לתיקון ניזקי הצנרת בדירה עד לסכום גבול החבות כמוסכם בינה לבין הראל ביטוח בנכוי הוצאותיה של חברת שחר, ובכל מקרה כאשר הנזקים עולים על גבול החבות הראל ביטול נושאת בעלות תיקון הנזק.

בתוך כך, על התובעת לעמוד בנטל השיכנוע להוכחת עצם התרחשותו של מקרה ביטוח מסוג נזילת בצנרת הדירה המכוסה תחת פוליסת הביטוח שהנפיקה לה הראל ביטוח, בנטל השיכנוע להוכחת הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממקרה הביטוח המכוסים בפוליסה ואשר לא שולמו על ידי הנתבעות ו/או לחלופין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתרשלות הנתבעות בטיפול במקרה הביטוח, ובנטל השיכנוע להוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים האמורים (השוו למשל לע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18 (2006)).

...

מר דאוד עצמו לא הובא למתן עדות באופן שדי בו כדי להחיל הכלל לפיו אם נמנע בעל דין מהצגת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ללא הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת כנגדו (ר' למשל ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 (1991)), ומוביל אל המסקנה שההתנהלות בשטח הייתה כגרסת התובעת.

מן האמור אני קובעת כי הנתבעות, ובפרט חברת שחר ונציגיה, לא התייחסו לתובעת ברגישות המתחייבת והנדרשת כלפי אדם במצבה.

סיכום אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל בהרחבה, אני מוצאת לנכון לדחות את התביעה על כלל ראשיה זולת ראש הנזק של עוגמת נפש, וקובעת כי הנתבעות תשלמנה לתובעת סך של 8,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

התובעת כי לאחר התיקון הנתבעת החלה לנהל משא ומתן אתה והעלתה הצעה בסכום של 1200 ש"ח. התובעת טענה כי נוכח היתנהלות הנתבעת הרשלנית , נגרם לתובעת נזק בדמות 4 חודשי שכירות מיום 1.6.20 עד 30.9.20 שכן רק בחודש ספטמבר הסתיים השפוץ ולכן נימנע ממנה להשכיר את הדירה שבאותה עת הושכר בסכום של 3,500 ש"ח לחודש.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי התובעת לא פעלה בהתאם לכסוי בפוליסה בה היא מבוטחת, שכן, לפי הפוליסה תיקון ניזקי צנרת ייעשה ע"י בעל מיקצוע בהסדר והתובעת ביצעה שפוץ בחדר האמבטיה ומנסה להטיל את עלותו על הנתבעת.

...

נוכח כל האמור לעיל, ונוכח עדויות עדי התובעת כי הצנרת הייתה רקובה וחלודה, ומשלא הוכח כי הרטיבות בדירת התובעת היא כתוצאה מנזילת מים מצנרת אך לא מקורוזיה וחלודה שנגרמה לצנרת עצמה, הרי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ותביעתה לחיוב הנתבעת בתשלום עלות תיקון המקלחת לרבות התקנת מערכת אינסטלציה, איטום, בנייה בבלוקים והתקנת אריחים נדחית.

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים להלן: את הסכום של 1,200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה לחיוב הנתבעת בסכום של 5000 ש"ח בגין עוגמת נפש נדחית מאחר ואין עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.