מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

רשלנות בעריכת הסכם קומבינציה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במהלך המשא ומתן לקראת חתימת ההסכם, שכרה המערערת את שירותיו של המשיב לשם קבלת ייעוצו בעריכת הסכם הקומבינאציה.
על בסיס הערכת הראיות האמורות, הגיע בית-משפט קמא לכלל מסקנה, כי המערערת לא הצליחה להוכיח את טענותיה נגד המשיב – לפיהן התרשל כלפיה במתן ייעוץ כושל בעיניין הסדרת החבות במע"מ במסגרת הסכם הקומבינאציה, בכך שלגירסתה, ייעץ לה כי לא תדרש לשלם מע"מ. בית-המשפט קבע, כי המשיב לא התבקש לייעץ למערערת בסוגיית המע"מ, שכן נושא זה הוסדר עוד בטרם צורף לייצוג המערערת; כי למרות זאת, המשיב מצא לנכון להבהיר למערערת שיהיה עליה לשלם מע"מ בגין העסקה, ושאין בהסדרת נושא המע"מ במסגרת הנספח כדי לשלול את חבותה בתשלום המע"מ; וכי המחשבה שהמערערת לא תדרש לשלם מע"מ, לא הייתה חלק מהייעוץ של המשיב למערערת, אלא הייתה ונשארה בגדר מחשבה או השערה של מנהל המערערת, מישאל, אשר חרף העובדה שהמשיב הבהיר לו שהמערערת תדרש לשלם מע"מ, המשיך לסבור שלא כך יהיה.
...
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הן בעיקרי הטיעון בכתב, והן בטיעונים בעל-פה בדיון בערעור, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

חשוב לציין שלאחר שהוגשה התביעה, הגיש הבעלים של המיגרש (שותפו של התובע לעיסקת הקומבינאציה), המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 58869-01-13), בה נתבקש בית המשפט להצהיר על בטלות הסכם הקומבינאציה.
התובע מוסיף וטוען לרשלנות בעריכת הבקשה להיתר, במובן זה שאמנם הקיר סומן להריסה, אלא שלא ניתן להרוס אותו מבלי לבנות אחר תחתיו, בשל סכנת קריסה של החלקה הסמוכה, וכי אין בבקשה חלופה ראויה לקיר התמך.
...
כך או כך, התובע הגיע למסקנה שבניית הבניין אינה רווחית, וחדל לבנות.
לא הוכח שההיתר אינו בר ביצוע, אף כי אין חולק שעלות פירוק קיר התמך שבנה התובע במגרש מייקרת את הבנייה במידת מה. בנסיבות אלה, הנתבעים שבפני לא התרשלו בהכנת הבקשה להיתר, או באישור הבקשה ונתינת ההיתר, ודין התביעה נגדם להידחות.
סוף דבר, דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען בכתב ההגנה כי הקשר בין יהלומי לאלגזי נוצר אגב כך שיהלומי ייצג את אחיו של אלגזי, מר יצחק אלגזי (להלן "יצחק") וטיפל עבור יצחק בשני עניינים מרכזיים: רכישת זכויות בנכסים בפ"ת ות"א ועסקת קומבינאציה בנכנס בפ"ת. הטיפול בשני העניינים היה רשלני ביותר, ולשם דוגמה עסקת הקומבינאציה טרם הושלמה בשל רשלנות בנסוח החוזה, שכן לא הוגדרה דרך חלוקת החנויות והמחסנים בבניין שניבנה על פי ההסכם.
יהלומי לא דרש שכ"ט עו"ד מאלגזי כיוון שבפועל לא ביצע כל עבודה משמעותית עבורו עד לעריכת הסכם הקומבינאציה בקשר לנכס בפ"ת. בעיניין רכישת חלקם של אחיו בנכסים בפ"ת ות"א, אין חולק כי מדובר ברכישה מכונס ובחתימה על חוזה סטנדרטי שניסח כונס הנכסים.
...
לאור זאת, יש לדחות את תביעת אלגזי אשר נוגעת לנזקים אשר נגרמו לו כביכול בהעדר רישום הבית כבית משותף.
בהעדר פירוט תאריכי ביצוע עבודות בכתב התביעה שהוגש על ידי יהלומי, ועל רקע הקביעה לפיה היה על יהלומי להסדיר את נושא שכר הטרחה אף בטרם התחלת ביצועה של עבודה משפטית, וכאשר לא ברור מתי יהלומי הגיע להסדר שכר טרחה מול האחים של אלגזי, שרה ויצחק, וכאשר אף הוכח כי יהלומי השלים את מרבית העבודות שבגינן הגיש את תביעתו באופן שחלפו למעלה משבע שנים מאותם מועדים וכנקבע לעיל, הנני קובע כי יהלומי לא הרים את נטל ההוכחה על מנת לבסס כי תביעותיו לא התיישנו.
פועל יוצא מקביעה זו, ועל רקע הוראות חוק ההיישנות, יוצא כי כל תביעותיו של אלגזי כנגד יהלומי התיישנו אף הם. לאור כל האמור לעיל שתי התביעות נדחות, ובנסיבות אלו, כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעים הם בני זוג אשר שכרו את שירותיה של הנתבעת כעורכת דין לשם ייצוגם בהסכם קומבינאציה ביחס לרכישת זכויות בניה בלתי מנוצלות הצמודות לדירות בבית משותף ברח' שלום עליכם 18 בעיר תל אביב.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נעוצה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין אשר עניינו עוולת הרשלנות, ובהמשך לכך בשאלה האם הנתבעת התרשלה בתפקידה כעורכת דין עת היה עליה לדיווח על עסקת המקרקעין שנערכה בין התובעים לבין המוכרים, באופן בו נגרמו לתובעים נזקים כלכליים עקב העדר הדיווח המתחייב.
...
לפיכך, אני מקבלת את תגובת התובעים ביחס לטענה זו. לקראת סיום, אבקש להוסיף מספר דברים באשר לאחריות הרשות במקרה שלפניי.
אני סבורה שבמקרה זה מתקיימים רכיבי עוולת הרשלנות וכי הנתבעת הביאה במחדלה לנזק הנתבע בתובענה דנן.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בהתאם לחוזה שילמה התובעת לנתבע שכ"ט בשיעור 2% ממחיר הדירה בתוספת מע"מ, עבור עריכת החוזה או השמוש בו. בחוזה נקבע כי העברת הרישום תבוצע תוך 30 חודשים מיום מסירת החזקה בדירה, וכי רישום הבניין כבית משותף נימסר לנתבע, אשר יעביר את הדירה על שם התובעת.
המשמעות המשפטית של מכתב החרגה מסוג זה, לו היה מומצא, הייתה כי עם השלמת הדירה והעברת מלוא התמורה הייתה מצטמצמת מערכת היחסים המשפטית שבין התובעת, הקבלן והבעלים, כך שתשקף את מערך הסיכונים המחודש, שכן הקבלן מצידו סיים לבנות את הדירה והעביר את החזקה בה לתובעת וזאת לאחר שקבל את מלוא התמורה בגין הדירה ולכן ממילא אינו זקוק לבטוחה לגביה, שכן בקבלת התמורה עבור הדירה קיבל את אשר היה זכאי לו, ביחס לדירה זו, לפי הסכם הקומבינאציה.
הפרת החובות עולה כדי התרשלות כלפי התובעת הנתבע הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובעת וכן את חובות הגילוי והזהירות שלו כלפיה ולא פעל כעורך דין סביר.
...
הנתבע ביצע את רישום הבניין כבית משותף ויבצע את רישום הדירה על שם התובעת לכשיומצאו לו המסמכים המקוריים הדרושים ולכשתשלם התובעת את התשלומים החלים עליה וטרם שולמו.
בנוסף גם המסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה מטעם הנתבע ועליהם הוא ביקש להסתמך, מחזקים מסקנה זו, שכן גם הנספח לחוזה עליו מופיע תאריך 19.4.95 וגם המכתב של עו"ד יעקב דלומי מיום 19.1.96 מטעמה של התובעת, הם מסמכים אשר נכתבו לאחר מועד חתימת חוזה המכר (9.4.95).
בנסיבות המקרה דנן שוכנעתי כי התובעת ראתה בנתבע כמי שמייצג גם אותה, למרות האמור בחוזה המכר.
שוכנעתי כי הנתבע לא יידע את התובעת כי בנוסף להיותו עורך הדין המייצג את הקבלן הוא גם אחד מבעלי המקרקעין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו