מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות בביצוע התקן תוך רחמי

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק-הדין עוסק בתביעת רשלנות רפואית שהגישו העותרים עם ילדם הקטין (המשיב 2), בגין "הולדה בעוולה". העותרת 1 אובחנה במרפאה של המשיבה 1 כנמצאת בהיריון עם התקן תוך-רחמי.
לעניין נטל ההוכחה קבע השופט י' עמית, כי כאשר מטופל פועל בנגוד להמלצה שקבל מהרופא, וכאשר מדובר בהמלצה על טפול "דראסטי" (כגון, ביצוע הפלה), מוטל על המטופל נטל הוכחה כבד יותר לשכנע כי הרופא לא הסביר למטופל מדוע המליץ על הטיפול.
...
מנגד, סברה המשנָה לנשיא מ' נאור כי דין הערעור להידחות.
דין העתירה לדיון נוסף להידחות.
העתירה נדחית, בלא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

מהלך הניתוח אביא להלן את תמצית טענות הנתבעת בדבר מהלך הניתוח: · הנתבעת חוזרת על היתנגדותה שהועלתה במהלך שמיעת הראיות ובמהלך שמיעת סיכומי התובעת לכל הרחבת או שינוי חזית, ובמיוחד לטענות בדבר התרשלות בבצוע בדיקת האולטרה סאונד ביחס לגודל הרחם; אי ביצוע בדיקת משטח צואר הרחם; · פרופ' פישמן קבע כי הייתה הוריה לבצוע הניתוח, שכן עסקינן ברחם שרירני גדול המלווה בדימומים וכאבים; · ד"ר קלמן אישר בחקירתו הנגדית כי אין לו כל טענה ביחס לדוח הניתוח והתיעוד הרפואי; · במהלך הניתוח הבחינו המנתחים בדימום שנצרב וטופל.
תצהירו ועדותו של ד"ר ליסק אינם אמינים וטענתו בסעיף 8-9 לתצהירו לפיה "הוצגו בפני האשה אופציות תאורטיות, כגון: כריתת מיומה בלבד או טפול עם אולטרא-סאונד תחת MRI, אולם שתי האופציות הללו לא היו רלוואנטיות לחלוטין למקרה. לפי הבנתי המקצועית והידע שברשותי, טפול הורמונלי וטפול בהתקן תוך רחמי היו נדונים לכשלון מראש ומסוכנים לאשה, לכן לא היו רלוואנטיים. במסגרת המרפאה שוחחנו עם האשה והסברנו לה מהם הסכויים והסיכונים שבביצוע הניתוח, מהן האפשרויות הטיפוליות האחרות העומדות בפניה וכדומה..." לא זכו לכל תימוכין בתעוד שנערך בזמן אמת, שעה שד"ר ליסק אישר בחקירתו הנגדית כי אינו יכול להוסיף מעבר לרישום שבוצע על ידי ד"ר פיינר, ועל כן הכיצד יכול היה לזכור זאת בחלוף 10 שנים.
...
סבורני כי די בכך על מנת לזכותה בפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה אף כי לא נטען לכך במפורש בכתב התביעה.
כפי שנימק זאת השופט אור (שם, 581): "אם אנו מקבלים ברצינות כי לחולה זכות לבחור אם יקבל טיפול רפואי ואיזה טיפול יינתן לו, עלינו לקבוע כי יש "מחיר" לעצם הפגיעה בכבודו, אשר מתבטאת בביצוע טיפול רפואי בגופו בלי שניתנה לכך הסכמה מדעת על ידיו.
סוף דבר אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 229,648 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6%.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

יאמר כבר עתה כי בעדותו בפניי אישר כי ביצוע הפלה הוא פעולה ייחודית לרופא, וכך גם התקנת התקנים תוך רחמיים.
הוטעם בהקשר זה כי יש להזהר מהסקת מסקנות בדבר רשלנות, ככל שמדובר בסיכונים אנהרנטיים לטפול מסוים, ולצד אזהרה זו הובהר: "מהרופא הסביר מצופה, בדרך כלל, לנהוג בהתאם לנורמת ההיתנהגות העדכנית המקובלת בעולם הרפואה". בעיניין יקירביץ' נקבע כי המערער יצר בהתנהגותו הרשלנית סיכון עודף ובלתי סביר לחיי המטופלים, סיכון שהתווסף אל הסיכון בו כבר היו נתונים ממילא, וכי החלטותיו באותם מקרים לא נעשו תוך הפעלת שיקול דעת סביר ומקובל.
...
תוכן עניינים פתח דבר 3 כתב האישום 4 מעמד חוזר מנהל רפואה 10 אישום ראשון 18 אישום שני 43 אישום שלישי 68 אישום רביעי 82 אישום חמישי 91 האם בפעולותיו נתן הנאשם טיפול רפואי? 96 האם התרשל הנאשם במעשיו? 103 הפרת הצווים 125 שיבוש מהלכי המשפט 139 טענות ההגנה כנגד התנהלות המשטרה, משרד הבריאות והמאשימה 141 סוגיית לידות הבית 175 סוף דבר 182 פתח דבר עניינו של כתב אישום זה ברופא נשים, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, אשר פתח מתחם ללידות בית בשטח ביתו.
כאמור, מסקנה זו מתיישבת גם עם עמדת משרד הבריאות, לפיה מוטב כי נשים שהריונן בסיכון ילדו בבית חולים ולא במקום אחר.
סוף דבר התיק הנדון עוסק במקרה ייחודי, במסגרתו ביצע הנאשם, רופא ומיילד, עבירות אגב מתן טיפול רפואי שבבסיסו לידות שבוצעו במתחם פרטי, לידות המוגדרות כ"לידות בית", בהן ילדו נשים שהלידה בעניינן הוגדרה בסיכון.
נוכח מכלול הנסיבות והעובדות שהוכחו, אין מנוס אלא להרשיע את הנאשם בעבירות אשר הוכחו, כפי שפורט במסגרת הכרעת הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אם לסכם את הדברים, כי אז מהראיות שהונחו על שולחני עולה, כי לאחר הניתוח הקיסרי, שבוצע לתובעת בתאריך 2.11.92, הותקן בגופה של התובע התקן תוך רחמי, השולל את האפשרות שבמהלך הניתוח נתפרו קירות הרחם זה לזה, וכן נראו דימומים והפרשות המאיינים את האפשרות של תפירת הרחם.
על כן, הנני דוחה טענות התובעים, כי הנתבעים 3 ו-4 התרשלו בביצוע הניתוח, ולדעתי, עמדת התובעים-שהנתבעים תפרו את דופן הרחם הקדמי לדופן האחורי, מקרה שהכל מסכימים כי הוא נדיר-לא הוכחה, ואין היא מבוססת אלא על השערתו של פרופ' שנקר, בה בשעה שמאזן ההסתברות נוטה בצורה ברורה לכך, שההידבקות ברחמה של התובעת, מקורה בתסמונת ע"ש פרופ' אשרמן.
...
להשלמת התמונה אציין, כי הנתבע מס' 5 שימש כמנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש ד"ר הלה יפה, ולטענת התובעים בכתב התביעה הוא "אחראי באחריות שילוחית למעשי עובדיו ו/או צוות הרופאים העובד במחלקתו ותחת פקוחו ו/או הצוות הרפואי כולו". כבר בשלב זה ארשה לעצמי לקבוע, כי אין אני מקבל את טענת התובעים בדבר אחריותו השילוחים של הנתבע מס' 5 למעשי הנתבעים 3 ו-4.
נראה אפוא, כי בסופו של דבר, שני המומחים המכובדים מסכימים, כי הניתוח הקיסרי יכול היה לגרום לתיסמונת אשרמן ולהתפתחות ההידבקויות ברחמה של התובעת, ואם עלי לבחור באחד משני המומחים שלפני, כי אז גם בעניין היתייחסות המומחים לאפשרות, שההידבקויות ברחמה של התובעת נוצרו כתוצאה מתסמונת אשרמן, הנני מעדיף את עמדתו של פרופ' כספי על פני עמדתו של פרופ' שנקר.
על כן, הנני דוחה טענות התובעים, כי הנתבעים 3 ו-4 התרשלו בבצוע הניתוח, ולדעתי, עמדת התובעים-שהנתבעים תפרו את דופן הרחם הקידמי לדופן האחורי, מקרה שהכל מסכימים כי הוא נדיר-לא הוכחה, ואין היא מבוססת אלא על השערתו של פרופ' שנקר, בה בשעה שמאזן ההסתברות נוטה בצורה ברורה לכך, שההידבקות ברחמה של התובעת, מקורה בתסמונת ע"ש פרופ' אשרמן.
אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את התביעה; (ב) הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, את כל הוצאות המשפט שנגרמו להם, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מתאריך כל הוצאה והוצאה, ובנוסף לכך הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2001 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רשלנות: התובעת טוענת כי הנתבעים התרשלו בביצוע הבירור הרפואי למציאת ההתקן-התרשלות שגרמה להפלת העובר בשנת 1990; הימצאותו של ההתקן בדוגלס, הביאה לכך שמדי פרק זמן נגע ההתקן בדופן הרחם, שהיה במצב הריוני, ונגיעות אלה גרמו להתכווצותו-תהליך שהביא בסופו של דבר לאיבוד העובר.
המטרה בביקורת הזו היא בעיקרו להוציא את ההתקן התוך רחמי שהוכנס ולתת את התשובה הפתולוגית מהגרידה שבוצעה" (שם, שם) (ההדגשה שלי-כ.מ.).
...
רשלנות: התובעת טוענת כי הנתבעים התרשלו בבצוע הבירור הרפואי למציאת ההתקן-התרשלות שגרמה להפלת העובר בשנת 1990; המצאותו של ההתקן בדוגלס, הביאה לכך שמדי פרק זמן נגע ההתקן בדופן הרחם, שהיה במצב הריוני, ונגיעות אלה גרמו להתכווצותו-תהליך שהביא בסופו של דבר לאבוד העובר.
מעבר לכך הנתונים העולים ממסמך זה הם כי הבדיקה נערכה לצורך מיקום I.U.D כשם שמופיע תחת הכותרת "סיבת הבדיקה". זאת ועוד, אין מחלוקת בין הצדדים כי ההתקן נמצא בסופו של דבר בחלל בטנה של התובעת כעבור שנה ומחצה, שמע מניה בעת עריכת הבדיקה לא נמצא ההתקן ברחם, בדיוק כשם שמצוין בסעיף "הערות" במסמך זה (ראה אף את אישורו של הנתבע לכך בחקירתו-עמ' 32).
במקרה דנן, מקובלת עליי טענתו של ב"כ הנתבעת כי התובעת היתה מסכימה לעבור את הפרוצידורה, אפילו ידעה כי היא כרוכה בהחדרת התקן תוך רחמי, וזאת לאור רצונה העז בילדים.
לאור זאת, אני סבור כי היתה חשיבות להעמיד את התובעת על הסכנה של הצורך בביצוע ניתוח נוסף במקרה של פרפורציה, כפי שהיה במקרה דנן, שכן ניתוח רפואי, כך נפסק, מהווה פגיעה בגופו של אדם, ויש להשאיר לאדם אוטונומיה על גופו ולהחליט אם חפץ בפגיעה זו [ע"א 4837/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' בורבה, פ"ד מט(2) 257].
לאור זאת, אני קובע כי הנתבע הפר את זכות האוטונומיה של התובעת לקבל מידע מלא על הטיפול הרפואי שנתן לה-הפרה בגינה קמה לה זכות לפצוי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו