רשימת נאמנים בהליכי חדלות פירעון

בהתאם, הותקנו תקנות חידלות פרעון, כאשר בתקנה 17 בהן נקבע כך: (א) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שמתקיימות בו דרישות סעיף 37(ב) או 126(ב) לחוק לפי העניין, וכן – (1) לעניין רשימת נאמנים מחוזית ליחידים – מועמד שצבר ניסיון בהליכי חידלות פרעון של יחידים של 3 שנים לפחות, ובחמישה הליכים לפחות של יחידים וכן עורך דין שייצג יחידים בהליכי חידלות פרעון במשך 3 שנים לפחות ובחמישה הליכים לפחות, וכן עמד בבחינה מקצועית [.

...

מסקנה דומה נלמדת גם מסקירת ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 126(ב) לחוק, ואף פרשנות תכליתית של סעיף זה תומכת במסקנה כי החלופה המתייחסת למי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח, נועדה בנסיבות ייחודיות לאפשר מינוי בעלי מקצוע אחרים שאינם עורכי דין או רואי חשבון.

גם ההיסטוריה החקיקתית שקדמה להוראת סעיף 126(ב) לחוק מביאה למסקנה דומה, היינו כי לא ניתן "לשלב" בין תנאי הכשירות הנדרשים מעורך דין ורואה חשבון לבין הדרישה לניסיון ומומחיות מיוחדים.

בנוסף, גם סקירת ההיסטוריה החקיקתית של חוק חדלות פירעון מובילה למסקנה דומה.

עוד נקבע כי אין ממש בטענת המערער כי המשיבה מונתה בחוסר סמכות משום ששמה אינו נימנה עם רשימת בעלי התפקיד מטעם הכנ"ר. זאת בשים לב לכך שהוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון), המורות על מינוי נאמן שנכלל ברשימה ייעודית של נאמנים, אינן חולשות על הליכי חידלות הפרעון בעיניינו של המערער אשר מתנהלים לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להיות מסולק על הסף, בין אם לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) ובין אם לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות.

המסקנה היא, אפוא, כי כלל לא עומדת למערער זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.1.2022, וכי תחת ההליך שבכותרת היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור.

בבחינת למעלה מן הצורך, אעיר כי גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

בית משפט השלום בחיפה עחדל"פ 50785-06-23 מושיק לוי נ' שווץ ואח' תיק חצוני: 335030_4 בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה איילת הוך-טל בעיניין חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן – החוק ובעניין יצחק מושיק לוי, ת"ז 000395343 להלן – היחיד / המערער ובעניין הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין איתן שווץ, עו"ד להלן – הנאמן ובעניין המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות להלן – הנושה / המשיב פסק דין

אף שהרשימה להתערבות בחוב פסוק אינה רשימה סגורה, היא מתייחסת בדרך כלל להחלטות שניתנו בהעדר הגנה או להחלטות שהן תוצאה של קנוניה בין החייב למקורביו.

...

אשר על כן, אני דוחה את טענות המערער לביטול החיוב.

עם זאת, כבוד הנשיאה חיות הסתייגה מקביעותיו בנושא החידוש האוטומטי של קנסות וקבעה כי "הקביעות העקרוניות בסוגיות הנוגעות לחידוש אוטומטי של קנסות ובעניין מיהותו של הנושא בנטל ההוכחה להתקיימות התנאי – כל אלה הן סוגיות אשר ניתן להותירן לעת מצוא. כשלעצמי, אני סבורה כי מדובר בנושא מורכב אשר עשוי להשליך, בין היתר, באופן משמעותי על האופן שבו נוהגים בתי הדין הדתיים בהפעילם את סמכותם לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956...". כבוד השופט מינץ הסכים עם התוצאה האופרטיבית של כבוד השופט סולברג, תוך הסתייגות מקביעותיו בנוגע להעברת נטל הראיה למפר הצו ומבלי שהתייחס לשאלת חידושם האוטומטי של הקנסות.

ככל שלא יעשה כן, ישלם המשיב קנס בסכום של 250 ₪ לכל יום של אי פינוי המחסן.

מכאן החשש שהביעו הנאמנים כי "קצרה הדרך של בית המשפט הנכבד קמא לראות ברשימת המסמכים הארוכה שנמצאת במשרדי הנאמנים כחלק מרשימת המסמכים השייכים לחייב ושאותם על הנאמנים לחשוף בהליך גילוי המסמכים, ככל שהם רלוואנטיים להליך (!), משל היו הנאמנים בעלי דין לכל דבר ועניין" (פסקה 26 להודעת העירעור).

הנאמנים הפנו לסעיף 258(ב) לחוק חדל"פ הקובע כי "בהליכי חידלות פרעון של יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך [...]". לטענתם, המשוכות שעל נושה לעבור כדי לקבל חומרי חקירה בהליך חידלות פרעון אינן קיימות כשההליך מיתנהל מחוץ לבית משפט של חידלות פרעון באופן שמאפשר לעקוף את הוראות המחוקק.

...

המשיבים טענו כי דין הערעור בכללותו להידחות על הסף מכיוון שההשגה על החלטת בית משפט קמא צריכה הייתה להיות באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, ולא ערעור בזכות, והיא אף נמנית על סוגי ההחלטות לגביהן לא תינתן כלל רשות ערעור לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו).

השופט ד' מינץ: מצטרף אני למסקנתו של חברי השופט י' עמית כי דין הערעור להידחות.

השופט נ' סולברג: אף אני סבור כי אין מניעה לחייב את הנאמן לחתום על תצהיר גילוי מסמכים.

כדבריהם אכן כן, דין הערעור להידחות.

בהתאם להוראת סעיף 342יב לחוק החברות, עם מתן צו הפרוק ימנה בית המשפט נאמן ליישום הליך הפרוק בהתאם להוראות סעיף 342יד לחוק, המורה כי על מינוי הנאמן בידי בית המשפט יחולו הוראות סימן א' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח - 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון"), היינו, מינוי הנאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה בהתאם להוראות חוק חידלות פרעון, בהתאם להמלצת הממונה הכוללת רשימה של שלושה עד חמישה מועמדים.

...

ביום 3.9.2023 נעתר בית המשפט, במסגרת הליך חדלות הפירעון המתנהל בעניינו של היחיד, לבקשת המבקש והתיר לו להגיש בקשה לפירוק החברה.

הגם שככלל, ניהולם במקביל של הליך חדלות פירעון של יחיד והליך חדלות פירעון או פירוק של חברה שבבעלות היחיד, עשויים להצדיק את מינויו של אותו בעל תפקיד בשני ההליכים, אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן יש מקום למינוי נאמן ניטרלי ליישום הליך הפירוק של החברה, זאת, נוכח הבדלי האינטרסים בין נושיה של החברה לבין נושיו (וליתר דיוק הנושה) של היחיד ובפרט משברקע הדברים הבהרת ב"כ המבקש, הן בדיון בבקשת הפירוק והן בבקשה מיום 17.4.2024 לפיה "אין לנאמן כל התנגדות כי ימונה מפרק ניטרלי בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד, ההיפך הוא הנכון". יצוין כי בענייננו, לא רק שלא מתקיימת זהות בין נושיה של החברה לבין הנושה של היחיד, אלא שקופת הנשייה של היחיד כלל אינה נושה בקופת הפירוק ותוכל ליהנות מהכספים המופקדים כיום בידיו של הנאמן רק ככל שיוותר בקופת החברה עודף נכסים לאחר פירעון מלוא חובותיהם של נושי החברה.

טענה זו לא בוססה עובדתית ומנגד מקובלת עליי הבהרת המבקש באמצעות באת כוחו, כי במסגרת מילוי תפקידו מוטלת על הנאמן ליישום הליך חדלות הפירעון של היחיד, החובה לשים לנגד עיניו אף את ענייניהם של הקטינים, ובפרט משהחוב כלפיהם הוא, נכון להיום (ובחלוף המועד להגשת תביעות חוב), החוב היחיד שנתבע במסגרת הליך חדלות הפירעון של היחיד.

סוף דבר ניתן בזאת צו לפירוק החברה.