רשות ערר לוועדה המחוזית בעניין תכנוני

עניינה של עתירה זו היא החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה בתל אביב (להלן: "הועדה המחוזית"), אשר דחתה את עיקר היתנגדות העותרים בעיניין תכנית התחדשות עירונית בגבעתיים, וכן החלטת יו"ר הועדה המחוזית שלא לתת לעותרים רשות להגיש ערר למועצה הארצית לתיכנון ובנייה בגין ההחלטה בדבר דחיית ההיתנגדות.

...

בחינת החלטת הוועדה המחוזית בהינתן המגבלות החלות על בית המשפט, אשר אינו שם עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ולא מעמיד את שיקול דעתו תחת שיקול דעתן המקצועי של רשויות התכנון, כי אם בוחן במבט על האם מוסד התכנון הפעיל את שיקול דעתו המקצועי בסבירות, ללא משוא פנים, על בסיס שיקולים תכנוניים ותוך הקפדה על כללי מינהל תקין, על בסיס כל אלה הגעתי לכלל מסקנה, כי החלטת הוועדה המחוזית הינה החלטה תכנונית מובהקת המסורה לשיקול דעתה המקצועי הרחב והיא אינה לוקה באחד הפגמים המצדיקים לכאורה התערבות שיפוטית בהחלטתה.

החלופה התכנונית שהוצעה על ידי העותרים, אליה הצטרפה בהמשך הוועדה המקומית, נבחנה באופן מעמיק ואושרה, הן תחילה על ידי הוועדה המקומית והן על ידי הוועדה המחוזית כשבסופו של דבר גם ללא רשות ערר נבחנה על ידי ועדת הערר, כשבסופו של דבר הוחלט שלא לאמץ אותה בהתבסס על שיקולים תכנוניים שלא מצאתי בהם כל פגם המצדיק התערבות בית המשפט.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לדחות העתירה.

זאת, נוכח היתנגדות שהגיש עווד לועדת המשנה להתנגדויות בועדה המחוזית (להלן: ועדת המשנה), בעיניין הליכי תיכנון ובניה ברשות המקומית, אשר לשיטתו יש בהם כדי להכשיר את הבניה הלא-חוקית.

עווד סירב להשלים גם עם החלטה זו, ופנה ליו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה, בבקשה ליתן לו רשות לערור עליה.

...

לצד דחיית הערעור לגופו, והקביעה כי צו ההריסה יעמוד על כנו, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי יש לעכב את ביצוע צו ההריסה למשך 6 חודשים.

משהדיון בהתנגדותו התעכב, פנה עווד בבקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, מספר פעמים, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשותיו.

לאחר עיון בטענות הצדדים לעניין סיווג ההליך, מזה ומזה, שוכנעתי כי סיווגו המתאים של ההליך דנן הוא 'בקשת רשות ערעור'.

בנסיבות אלה, לא ניתן להֵעתר לבקשתו של עווד, כי נסתפק בסיווג מחדש של הודעת הערעור שהגיש כ'בקשה למתן רשות ערעור', ואין מנוס ממחיקת ההליך (ראו: ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי, פסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (15.12.2010); ע"א 9579/17 פלוני נ' פלונית (29.5.2019); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 253-252 (מהדורה שלישית, 2012)).

לצד זאת, נקבע כי יש ליתן רשות לערור למועצה הארצית בעיניין תכנית מתאר מחוזית אשר בשטחה קיים אתר המתאים להקמת מיתחם לטורבינות רוח, ונימוקי הועדה המחוזית לדחיית התכנית מבוססים, בחלקם, על שיקולים ונימוקים בעלי השלכה עקרונית-כללית (עע"מ 5232/18 חברת אנרג'קס אנרגיות מתחדשות בע"מ נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז צפון (ניתן ביום 23.2.2020)).

...

מכל האמור לעיל עולה כי החלטת הוועדה המחוזית ניתנה ללא תשתית של נתונים רלוונטיים אודות הצרכים והביקושים לדיור לאוכלוסייה המבוגרת ולדיור כללי.

אדגיש כי העובדה שהוועדה המחוזית נימקה את החלטה מבלי להידרש לסוגיות תכנוניות עקרונית, אינה מובילה כשלעצמה למסקנה כי לא מתעוררות סוגיות אלה.

סוף דבר – העתירה מתקבלת, במובן זה שהחלטת יו"ר המועצה הארצית מבוטלת והעותרים רשאים לערור למועצה הארצית בעניין אישור התכנית נשוא העתירה.

בעניינינו, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לסכויי הליך ערר למועצה הארצית לתיכנון ובנייה, סבורני כי הנסיבות שתוארו בכתבי הטענות וחלק מטענות העותרות מצדיקות מתן רשות ערר למועצה הארצית על החלטת הועדה המחוזית לדחות את היתנגדות העותרות ולאשר את התכנית במתכונת בה אושרה.

...

אמנם אין בכמות ההתנגדויות שהוגשו כדי להצביע בהכרח על פגמים שנפלו בהליך התכנוני, ואולם, בנסיבות ענייננו, מקובלת עלי טענת העותרות כי בהליך קבלת ההחלטה התכנונית, נפלו על פניו מספר פגמים, כגון: הכנת טיוטת החלטה שדוחה את ההתנגדויות ומקבלת את התכנית עוד בטרם שמיעת ההתנגדויות.

בכל מקרה לאור הסוגיות העקרוניות שהועלו על ידי העותרות והפגמים שפורטו על ידי ידן, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערר למועצה הארצית, סבורני כי קבלת העתירה חלקית על דרך מתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה יש בה כדי לאזן נכונה בין הצדדים.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה מתקבלת בחלקה, במובן זה שניתנת לעותרות רשות להגשת ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה ביחס לסוגיות העקרוניות שהועלו על ידן בעתירה, לרבות: ביחס לשאלה אם מותר לקבוע בתכנית הוראות שיחולו על שטחים מחוץ לתחום הקו הכחול של התכנית, אם לאו; אם בנסיבות העניין ולאור הוראות תכנית חפ/181 ותכנית חפ/229 קיימת הצדקה תכנונית להכללת מקרקעי העותרות בתחום התכנית.

פסק הדין המנחה בשאלת הפעלת שיקול דעתו של יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה בעיניין מתן רשות ערר כאמור, ניתן במסגרת עע"מ 3663/02 ועד שכונת עין כרם נ' הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז ירושלים, פ"ד נז(2) 882 (2003) (להלן: "פסק דין עין כרם").

...

בנסיבות אלה, סבורני כי קבלת העתירה חלקית על דרך מתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה בנושאים ספציפיים כמפורט לעיל יש בה כדי לאזן נכונה בין עמדות הצדדים ולהביא לבחינה תכנונית כוללת.

סוף דבר סיכומו של דבר, העתירה מתקבלת בחלקה במובן זה שניתנת לעותרים רשות ערר למועצה הארצית בנושא שלביות ביצוע התכנית, והחלת התכנית על שטחים שאינם כלולים בתחום הקו הכחול של התכנית.

יתר טענות העותרים נדחות.