המבקש (כונס הנכסים בתיק הוצל"פ מס' – 520668-12-15, להל"ן – "כונס הנכסים"),מבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל – שרון קרן, מיום ה- 22.5.17 לעניין קביעת שיטת חישוב שכרו של כונס הנכסים בפרוק שתוף של המקרקעין (מיגרש של כ- 250 מ"ר בשכונת נווה צדק בת"א, רח' כינרת 8, להל"ן – "המקרקעין") שהנם בבעלות משותפת של המשיבה-1 והמשיבים-2 יחדיו.
לאור האמור לעיל, מצאתי כי אין כל פגם בהחלטתו נשוא ערעור זה, של כב' רשם ההוצאה לפועל, המצדיק היתערבות של בית משפט זה. ככלל אין ערכאת העירעור נוהגת להתערב בהחלטה בדבר קביעת גובה שכר הטירחה של בעלי תפקידים ובכלל זה כונס נכסים, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן.
...
עיקרי טענות המשיבה-1
המשיבה-1 טוענת, כי כל שנעשה בסופו של דבר הוא רכישת זכויות המשיבים-2 תמורת סך של 350.000 ₪, על יסוד הסכמה אשר הושגה בין הצדדים בפסק הדין בערעור, ולא כחלק מהליכי מכר במקרקעין כולם, בתיק ההוצל"פ. לטענת בהמשיבה-1, על שכר הטרחת כונס הנכסים להיגזר משיעור התמורה שהתקבלה בפועל עפ"י הסכם הפשרה ולא משווי המקרקעין כולם.
המשיבה-1 טוענת, כי הסכם הפשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, הוא זה אשר הביא לתוצאה הסופית, ולא פעולותיו של כונס הנכסים במסגרת הליך הכינוס שבתיק ההוצל"פ.
דיון והכרעה
לאחר שנדרשתי לכתבי טענות הצדדים ונספחיהם, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו.
סיכום
לאור האמור בפירוט בפסק דין זה, דין הערעור להידחות.