רשות ערעור על פסק דין המחוזי בתביעת שכר טרחה

בבית המשפט העליון ער"א 4549/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. דפנה יפרח 2. שמעון יפרח נ ג ד המשיב: עו"ד משה אלון ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 3841/21 בשם המערערים: בעצמם ][]פסק-דין

ביום 1.6.2021 הגישו המערערים לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת אביגיל כהן, סג"נ) בע"א 8799-11-20 מיום 19.4.2021 בגדריו נדחה ערעור המערערים על פסק דינו של בית משפט השלום בבת ים אשר דחה את תביעת המערערים נגד המשיב בגין רשלנות מקצועית שייחסו לו וקיבל בחלקה את תביעת המשיב לתשלום שכר טירחת עורך דין.

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא וממילא נדחית עמו הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת הרשמת, המורה על תשלום האגרה והפקת העירבון עד למחר, 1.7.2021.

בבית המשפט העליון רע"א 3917/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: איילה שרעבי נ ג ד המשיב: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.4.2021 בע"א 38561-09-20 שניתן על-ידי כבוד השופטת העמיתה ש' שטמר בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד עדינה וויל, עו"ד אסף ערן ][]החלטה

ביום 19.4.2017 קיבל בית משפט השלום את תביעתו של הבנק וקבע כי על המבקשת לשלם סך של 187,732 שקלים בתוספת ריבית, החזר של אגרת התביעה ושכר טירחה (ת"א 29227-09-11, השופטת עופר).

המבקשת הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, שקבל אותו בחלקו וקבע כי יש להפחית מסכום התביעה 49,000 שקלים בגין השיקים שאבדו (כלומר, 12,000 שקלים נוספים מעבר לקביעתו של בית משפט השלום).

אעיר גם כי לא מצאתי שטענותיה של המבקשת בעיניין הקף הדיון שנערך בבית משפט השלום לאחר מתן פסק הדין הקודם מצדיקות מתן רשות ערעור.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה אני סבורה כי דינה להידחות בהתאם לסעיף 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע וכן מבוטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 3.6.2021.

בבית המשפט העליון רע"א 4345/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. יהושע לזרוביץ 2. ליגל דדון לזרוביץ נ ג ד המשיבים: 1. איי די איי חברה לביטוח בע"מ 2. גיא גל און בקשת רשות ערעור על פסק דינו בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ע"א 29488-08-21 מיום 13.4.2022 שניתן על ידי כב' סג"נ אורן שוורץ בשם המבקשים: עו"ד מיכאל שרון ][]החלטה

על בסיס הסכמה זו, ולאחר שנשמעו עדויות הנהגים המעורבים, פסק בית משפט השלום כי המבקש יחויב במלוא סכום התביעה, בתוספת הוצאות משפט ושכר טירחה, כאשר התביעה כנגד המבקשת נדחתה בלא חיוב בהוצאות.

ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי – נדחה, לאחר שנקבע כי לא מתקיימת עילה המצדיקה היתערבות ערכאת העירעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 138(א)(1) ו-148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

בנוסף, לא שוכנעתי כי קבלת הבקשה דרושה למניעת עיוות דין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 8/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. לורי סויהל סעיד 2. סאמר סעיד נ ג ד המשיב: עו"ד אמג'ד ג'אבר בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.11.2022 בע"א 2679-11-21 ובע"א 539-01-22 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ד' כהן-לקח, ד' גדעוני וע' אבמן-מולר

נפסק איפוא, "על דרך האומדנה", כי "יש מקום לחייב את [עו"ד ג'אבר] לשפות את [בני הזוג] בגין היתנהלותו בהליך [שכר הטירחה] בסך כולל של 50,000 ₪". הצדדים סרבו להשלים עם פסק הדין, והגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעורים הדדיים (ע"א 2679-11-21; ע"א 539-01-22).

לטענת בני הזוג, קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה פסקי הדין שניתנו במסגרת תביעת שכר הטירחה של עו"ד גבעון, אינם מקימים מעשה בית דין בינם לבין עו"ד ג'אבר – מעוררת שאלה משפטית כללית, ואף גורמת לעיוות דין.

...

טענה זו – אין בידי לקבל.

דין הטענה, אם כן, להידחות.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

בבית המשפט העליון בר"ש 315/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: מנסור מנסור נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין במחוז ירושלים בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.12.2022 בעב"י 14628-01-22 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' פלקס

התניה החוזית הנטענת, בהסכם שכר הטירחה, קובעת כך: "[המבקש] זכאי ויכול לקזז את שכר טירחתו מהפיקדונות או ההפקדות אשר יופקדו אצלו לזכות [המתלוננות] מבלי לבקש זאת מ[המתלוננות] וחתימת [המתלוננות] על הסכם זה מהוה הסכמה לכך". עינינו הרואות, כי התניה מקנה למבקש, כביכול, זכות 'לקזז' (כלשון החוזה) את שכר הטירחה מכספי הנאמנות; הא ותו לא. אין בינה, לבין התנאה על סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין – ככל שהדבר ניתן, ואינני נידרש להכריע בכך בגדרי בקשה זו – דבר וחצי דבר; בפרט, אין בה כדי להרחיב את זכות העיכבון של המבקש מעבר לתנאי הסעיף, או להתגבר על המיגבלה הקבועה בו, שלפיה זכותו של עורך דין לעכב כספי לקוח, שהגיעו לידיו עקב שירות שניתן על-ידו, מותנית בהגשת "תביעה על שכר טירחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב". יתרה מזאת, אפילו אניח כי אכן, כטענת המבקש, עסקינן בסעיף דיספוזיטיבי, הרי שהנטל המוטל על המבקש לסטות מהדין הדיספוזיטיבי – כבד, בפרט מקום בו הסטייה היא לטובת הצד שניסח את החוזה; לכל הפחות, על ההתנאה להיות מנוסחת בלשון ברורה וחד-משמעית (ראו למשל: איל זמיר פירוש והשלמה של חוזים 36-35, 41-40 והאסמכתאות שם (1996)).

...

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.