רשות ערעור על פסק דין בתביעה חוזית

בבית המשפט העליון בע"מ 5827/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. פלונית 2. פלונית המבקשת להצטרף כידיד בית המשפט: האגודה לשמירת זכויות הפרט (ע"ר) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל ת' בזק-רפפורט ו-מ' ליפשיץ) מיום 23.06.2019 בתיק עמש 069027-03-19 תאריך הישיבה: ח' בסיון התשפ"א (19.05.2021) בשם המבקש: עו"ד שמואל מורן עו"ד יפעת שכטר בשם המשיבות: עו"ד אריאל עטרי; עו"ד פרופ' דב פרומר; עו"ד תרצה פאוסט-גילה בשם המבקשת להצטרף כידיד בית משפט: עו"ד חגי קלעי; עו"ד אור קרבקי; עו"ד עידו דוד כהן ][]פסק-דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת' בזק-רפפורט ו-מ' ליפשיץ-פריבס) בעמ"ש 69027-03-19 מיום 23.6.2019, בגדריו היתקבל ערעור המשיבות על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים (כב' סגן נשיא נ' פלקס) בתמ"ש 23663-06-18 מיום 13.2.2019.

המשיבות הוסיפו וטענו כי חירותה של האשה שלא להנשא לאדם הומוסקסואל ולא לקיים עמו יחסי מין נשללה עקב מעשי המירמה של האיש, ולפיכך קמה לה עילת תביעה חוזית של העדר תום לב, מירמה, הטעה והפרה של הסכם, ומכוחה יש לה זכות לטעון גם לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב שלילת חירותה זו. פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בפתח הדיון, בחן בית המשפט לעינייני מישפחה את שאלת סמכותו העניינית לידון בתביעה שהוגשה מטעם חמות נגד חתנה לשעבר, וקבע כי בנסיבות המקרה דנן, קיים טעם לידון בסכסוך כמיקשה אחת ולמנוע את פיצולו לתביעות נפרדות, ומשכך הורה על צירוף החמות להליך מכוח סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, התשנ"ה-1995 (יצוין כי האיש הסכים לצירופה של החמות להליך חלף האפשרות שהתביעות יידונו בנפרד).

לגופם של דברים, סומכות המשיבות ידיהן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומוסיפות כי תביעות מהסוג הנידון מתבררות כעניין שבשיגרה בבתי המשפט ומוכרעות אך לאחר שמיעת ראיות ובחינת כל מקרה ומקרה לגופו.

...

מטבע הדברים, על מנת להגיע לכלל מסקנה כי פלוני הציג 'מצג שווא' בהקשרים הללו, דרושה קביעה 'עובדתית' לגבי מצב הדברים האמיתי בנוגע לנטייתו המינית או לאמונתו הדתית, בניגוד להצגתו את עצמו כלפי חוץ.

אולם סבורני כי אם נאפשר בירור של תביעות נזיקיות וחוזיות כאמור, ולוּ למען ניתן יהיה ליתן סעד באותם מקרים מועטים של הטעיה מכוונת, בסופו של דבר יֵצא שכרנו בהפסדנו; במישורים הללו, המחיר החברתי שנשלם כתוצאה מבירור תביעות שאין בהן ממש, בהינתן הפגיעה שמסב ניהול הליך משפטי שכזה כשלעצמו – עולה על התועלת שתצמח מדיון באותם מקרים נדירים.

משכך, כחברי השופט ע' פוגלמן, אף אני סבור כי בנקודת הזמן הזו מוטב שייוותר העניין בצריך עיון, ונכון יהיה לצמצם את הכרעתנו לשאלה שהובאה לפנינו.

בבית המשפט העליון רע"א 7816/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: חי יששכר אושרי נ ג ד המשיבים: 1. אורנה גז 2. יהוסף רולנד בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה מ' נד"ב והשופטות ח' קיציס ומ' בן-ארי) בע"א 23446-02-20 מיום 30.10.2020

בנוסף נדחתה טענת המבקש שלפיה אין להביא במניין תקופת ההתיישנות את פרק הזמן שבו היתנהל הליך הבוררות, בקביעה כי המשיבה לא הייתה צד להליך זה. עוד הובהר כי הוראת סעיף 20 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) אינה משנה את התוצאה שלפיה התביעה בעילה החוזית נגד המשיבה היתיישנה וכי המבקש רשאי לפנות בהליך מתאים למימוש השיעבוד אם נרשם כזה לטובתו בגין החוב הנטען.

בית המשפט קבע שהמשיבה הייתה צד להליך הבוררות ובעניין זה אמנם נפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט השלום, אולם בכך אין כדי לשנות את המסקנה בדבר היתיישנות התביעה.

...

בית המשפט קבע שהמשיבה הייתה צד להליך הבוררות ובעניין זה אמנם נפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט השלום, אולם בכך אין כדי לשנות את המסקנה בדבר התיישנות התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הבקשה נדחית אפוא.

בשם המבקשות: בעצמן בשם המשיבה: עו"ד גלעד ברבי ][]פסק-דין ]השופט נ' סולברג: בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 31.3.2022, בע"א 53211-05-21 (השופט ר' וינוגרד, והשופטות ש' ליבוביץ ו-ת' בר-אשר), שבגדרו נדחה ערעור המבקשות על פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, מיום 11.4.2021, בה"פ 32305-09-18 (השופטת ח' טוקר).

כך, נטען כי במקרה דנן מתעוררת השאלה אם לצורך היתיישנות, "תביעה לגבי מישכון, על זכות בנכס חכור [...] שאינו רשום בספרי האחוזה: היא בעיניין מקרקעין, או תביעה בעיניין מיטלטלין"; בשאלה זו, כך נטען, "לא קיימת הכרעה משפטית". לדידן של המבקשות, מדובר בתביעה חוזית, שעניינה בזכות אובליגאטורית, הגם שמדובר בזכות חוזית במקרקעין.

המועד שבו החל מירוץ ההתיישנות סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע, כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". במשך השנים נערמו פסקי דין שעסקו בפרשנות סעיף זה, ובפרט בקביעת גדריו של המושג "עילת התובענה" לצורך הסעיף.

...

במקרה דנן, אחרי שידענו כי החוזה והמשכון לא יצרו שום זכויות בין חווה ואורית, מצד אחד, לבין עדנה, מהצד השני, על-כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי בידי עדנה אין שום זכות-תביעה אשר ניתנת להתיישנות בחלוף התקופה הקצובה.

מטעמים אלה, דין הערעור להידחות.

השופט ד' מינץ: מסכים אני כי דין הערעור להידחות, ובוחר אני לאמץ לשם כך את נימוקיהם של שני חבריי (מבלי להתייחס למחלוקת שנפלה ביניהם בעניין מועד תחילת מרוץ ההתיישנות).

הרקע לבקשה ופסק דינו של בימ"ש קמא: מדובר בתביעה שהגיש המשיב, בעלים של מבנה מסחרי באבו סנאן, נגד המבקשים בגין הסכם שכירות לחמש שנים עם אופציה להארכה של הקומה השנייה במבנה המסחרי, שנכרת ביום 22.04.2015 בינו ובין המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") שבבעלותו של המבקש 2 (להלן: "המבקש").

תביעת המשיב הוגשה לבימ"ש קמא ביום 15.08.17 במסגרת ת"א 31727-08-17, תביעה כספית/חוזית/צו עשה על סך של כ-1,347,840 ₪, במסגרתה טען להפרת הסכם השכירות על ידי המבקשים.

ראשית, יצוין כי ככלל, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית משפט בעינייני בוררות ניתנת רק במקרים חריגים ומצומצמים המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים בהם נידרשת היתערבות משקולי צדק או מניעת עוות דין [ראו: רע"א 1570/22 שי מאיר שלזינגר נ' ישעיהו וינד (09.06.2022); רע"א 7278/20 סופרקום בע"מ נ' און טרק אינובישנס בע"מ (19.11.2020); רע"א 2723/14 אבן קיסר שדות ים בע"מ נ' מיקרוגיל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (03.08.2014)].

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאור האמור, סבורני כי מדובר בפסק דין העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו או לגרוע מתכליתו ומיעדיו כמנגנון חלופי יעיל לפתרון סכסוכים [ראו: רע"א 2723/14 הנ"ל; רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 634 (2004)].

על כן, הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 6784/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבה: מגדל חברה לביטוח בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי) מיום 28.06.2023 בתיק רע"א 51069-01-23 בשם המבקש: עו"ד שרית פחימה בשם המשיבה: עו"ד מירב שלמה ][]החלטה

המשיבה מיאנה לשלם את הסכום שנידרש, וטענה כי לנפגע "אשם תורם משמעותי". בעקבות כך, בחודש דצמבר 2020 הגיש המל"ל תביעת שבוב נגד המשיבה לשיפוי של 80% מהגמלאות, בסך של כמיליון ש"ח. במסגרת תביעת השבוב, הגיש המל"ל בקשה להחלת השתק שפוטי על המשיבה ולמתן פסק-דין נגדה כבר בתחילת ההליך, במסגרתה נטען, כי בגדרי תביעות שבוב המוגשות מכוח ההסכם (להלן: תביעה הסכמית), אין להדרש לטענות בדבר אשם תורם, וממילא אין לנכותו מסכום השיפוי.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות העירעור שהגיש המל"ל על החלטה זו, בקבעו, בין היתר, כי מדובר בהחלטת ביניים שאין זו מדרכה של ערכאת העירעור להתערב בה. עוד נקבע, כי "אין בידנו קביעה חד משמעית וברורה של בית המשפט העליון" בסוגיות הנדונות, ומשכך, "צדק בית משפט קמא כשבחר לאפשר למבטחת את יומה בבית המשפט". עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי "ככל שיימצא שהדין עם המל"ל – הרי שניתן יהיה לפצות על ניהול ההליך בפסיקת הוצאות". על פסק-דין זה נסובה בקשת רשות העירעור שלפניי.

...

הבקשה שלפניי אינה נופלת בגדר אמות מידה אלו, ומשכך, כאמור, דינה להידחות.

כמו כן, לא שוכנעתי מתן רשות ערעור דרוש בכדי למנוע עיוות דין.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.