בבית המשפט העליון
בע"מ 5827/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבות:
1. פלונית
2. פלונית
המבקשת להצטרף כידיד בית המשפט:
האגודה לשמירת זכויות הפרט (ע"ר)
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל ת' בזק-רפפורט ו-מ' ליפשיץ) מיום 23.06.2019 בתיק עמש 069027-03-19
תאריך הישיבה:
ח' בסיון התשפ"א
(19.05.2021)
בשם המבקש:
עו"ד שמואל מורן
עו"ד יפעת שכטר
בשם המשיבות:
עו"ד אריאל עטרי; עו"ד פרופ' דב פרומר;
עו"ד תרצה פאוסט-גילה
בשם המבקשת להצטרף כידיד בית משפט:
עו"ד חגי קלעי; עו"ד אור קרבקי;
עו"ד עידו דוד כהן
][]פסק-דין
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת' בזק-רפפורט ו-מ' ליפשיץ-פריבס) בעמ"ש 69027-03-19 מיום 23.6.2019, בגדריו היתקבל ערעור המשיבות על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים (כב' סגן נשיא נ' פלקס) בתמ"ש 23663-06-18 מיום 13.2.2019.
המשיבות הוסיפו וטענו כי חירותה של האשה שלא להנשא לאדם הומוסקסואל ולא לקיים עמו יחסי מין נשללה עקב מעשי המירמה של האיש, ולפיכך קמה לה עילת תביעה חוזית של העדר תום לב, מירמה, הטעה והפרה של הסכם, ומכוחה יש לה זכות לטעון גם לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב שלילת חירותה זו.
פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה
בפתח הדיון, בחן בית המשפט לעינייני מישפחה את שאלת סמכותו העניינית לידון בתביעה שהוגשה מטעם חמות נגד חתנה לשעבר, וקבע כי בנסיבות המקרה דנן, קיים טעם לידון בסכסוך כמיקשה אחת ולמנוע את פיצולו לתביעות נפרדות, ומשכך הורה על צירוף החמות להליך מכוח סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, התשנ"ה-1995 (יצוין כי האיש הסכים לצירופה של החמות להליך חלף האפשרות שהתביעות יידונו בנפרד).
לגופם של דברים, סומכות המשיבות ידיהן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומוסיפות כי תביעות מהסוג הנידון מתבררות כעניין שבשיגרה בבתי המשפט ומוכרעות אך לאחר שמיעת ראיות ובחינת כל מקרה ומקרה לגופו.
...
מטבע הדברים, על מנת להגיע לכלל מסקנה כי פלוני הציג 'מצג שווא' בהקשרים הללו, דרושה קביעה 'עובדתית' לגבי מצב הדברים האמיתי בנוגע לנטייתו המינית או לאמונתו הדתית, בניגוד להצגתו את עצמו כלפי חוץ.
אולם סבורני כי אם נאפשר בירור של תביעות נזיקיות וחוזיות כאמור, ולוּ למען ניתן יהיה ליתן סעד באותם מקרים מועטים של הטעיה מכוונת, בסופו של דבר יֵצא שכרנו בהפסדנו; במישורים הללו, המחיר החברתי שנשלם כתוצאה מבירור תביעות שאין בהן ממש, בהינתן הפגיעה שמסב ניהול הליך משפטי שכזה כשלעצמו – עולה על התועלת שתצמח מדיון באותם מקרים נדירים.
משכך, כחברי השופט ע' פוגלמן, אף אני סבור כי בנקודת הזמן הזו מוטב שייוותר העניין בצריך עיון, ונכון יהיה לצמצם את הכרעתנו לשאלה שהובאה לפנינו.